ראש הממשלה מחמם מנועים לקראת מערכת בחירות – אבל במקביל פועל לעצור אותה. קשה להסביר את נאומו בכנסת מלבד נאום בחירות. לצד זאת, נמצא נתניהו בעיצומו של מו"מ קדחתני עם כחול לבן. לא על התקציב. התקציב תמיד היה רק תירוץ. לא רק של נתניהו, גם של גנץ. מה שמעסיק את ראש הממשלה הם דברים אחרים לגמרי – כך מדווח הבוקר (חמישי) מתי טוכפלד ב'ישראל היום'.
מינויי בכירים, למשל. על פי ההסכם הקואליציוני אמורה לקום ועדה מייעצת למינויים. את נתניהו מעניינים בעיקר שניים: יועמ"ש ומפכ"ל. אבל הוועדה לא קמה. נתניהו מאשים את שר המשפטים אבי ניסנקורן בעיכובה. ההערכה היא כי אם בני גנץ ואבי ניסנקורן יאפשרו לו אחיזה במינויים, עשוי ראש הממשלה לוותר בעניין התקציב.
בליכוד אומרים שלא ייתכן שההסכם הקואליציוני יקויים רק על ידי צד אחד ואילו הצד השני יעשה כרצונו. גם את ההיעדרות מההצבעה על החוק המונע מנתניהו, כמי שהוגשו נגדו כתבי אישום, מלכהן כראש ממשלה, רואים בליכוד כהפרת ההסכם מצד כחול לבן. יו"ר הקואליציה מיקי זוהר אמר שעל פי הסיכומים, חברי כחול לבן היו צריכים לשבת במליאה ולהצביע נגד, כפי עמדת הקואליציה, ולא רק להיעדר.
בקואליציה נורמלית אירוע כזה לא היה עובר בשקט. שותפים קואליציוניים לא יכולים להיעדר בהצבעה על חוק פרסונלי המכוון ישירות נגד ראש הממשלה, ולחשוב שבזה עשו את שלהם. אין הבעת אי-אמון גדולה יותר מצד מי שאמורים להיות שותפיו להנהגה. אבל אין זו קואליציה נורמלית. או בלשון נקייה פחות: הקואליציה הזאת אינה נורמלית כלל ועיקר.
