אולם ירושלים שבבניין הכנסת, נחסם שוב בערבו של יום רביעי השבוע במחסומי משמר הכנסת והפך לשטח סטרילי, לקראת ישיבת סיעת הליכוד שהתקיימה בו בהשתתפות ראש הממשלה. כבר למעלה מחודש שהסיעה לא התכנסה לישיבתה השבועית, בכל שבוע בגלל תירוץ אחר אבל השבוע זה סוף סוף קרה, באופן לא מתוכנן ובהתראה קצרה מאוד, אבל לא בהכרח מהסיבה הנכונה מאוד.
בדרך כלל מתכנסת הסיעה בצהרי יום שני אולם השבוע רק בשעות אחר הצהרים המאוחרות של יום רביעי, קיבלו הח"כים והעיתונאים את ההודעה על קיום הישיבה בשבע בערב. שוב נחסם אזור אולם ירושלים ע"י משמר הכנסת והח"כים הובהלו לישיבה שנראתה כישיבת חירום.
מעט מאוד מילים נשמעו שם על משבר הקורונה המחריף ועוד יותר מעט מילים על הסכם השלום עם איחוד האמירויות שנתניהו מרבה לנופף בו. עיקר סדר היום הוקדש לסערה הפוליטית הגדולה בה' הידיעה, סערה המאיימת באופן מוחשי להטביע את מה שעוד נותר משברי ספינת הקואליציה המתפוררת והטובעת.
כבר מיום שני בערב ברור היה שמשהו משמעותי קורה, כשהעיתונאי עמית סגל מחדשות 12 חולל רעידת אדמה ושחשף מסמכים ופרטים סודיים מתוככי הפרקליטות המעידים על התנהלות שערורייתית ולכאורה גם עבריינית, בכל הקשור לתיקי נתניהו.
סגל חשף קודם כל כי חוקר בכיר במשטרה שהיה מופקד על חקירת פרשת מעונות נגד רעיית ראש הממשלה, היה מצוי בניגוד עניינים חריף כשהתברר כי הוא מקורב מאוד למשפחת מו"ל 'ידיעות אחרונות' – מי שנחשד באותו תיק בניהול מו"מ עם נתניהו לקבלת שוחד, אותו חוקר בחש גם בחקירת תיק 2000 מבלי לדווח על כך. בפרקליטות טענו בתגובה כי הוא לא היה מעורב בחקירת תיק ביבי–נוני, ולנו נותר רק לבחור למי להאמין.
חלק נוסף מטריד לא פחות בחשיפה היה שפרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, סיכל לכאורה חקירה נגד המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך וחרץ את גורלו של אזרח בדואי כמחבל, וכל זה אך ורק כדי לא לפגוע בחקירות נגד נתניהו.
הסיפור התחיל לפני כשלוש שנים, כשהמשטרה הגיעה בכוחות גדולים לפנות את הכפר הבדואי הבלתי חוקי אום אל חיראן בנגב בו מתגורר השבט הבדואי אבו אלקיעאן. הכפר שוכן על אדמות מדינה ולתושבים שם הוצעה כבר לפני כמה שנים קרקע חלופית ביישוב חורה הסמוך, אולם בני השבט מסרבים ומעדיפים להישאר באדמתם. לאחר שלא נענו לצווים המשפטיים הגיעה המשטרה לפנות אותם בכח.
במהלך המהומות שפרצו שם, דהר רכב לעבר קבוצת שוטרים ודרס למוות את השוטר ארז עמדי לוי ז"ל. השוטרים פתח מיד בירי לעבר הנהג והאירוע התנהל כפיגוע דריסה. הנהג יעקוב אבו אלקיעאן התבוסס בדמו במשך זמן רב סמוך לרכבו כשהשוטרים לא מגישים לו טיפול רפואי מחשש שמדובר במחבל ממולכד. רק לאחר בדיקת חבלן ניגשו אליו הכוחות וקבעו את מותו.
השר לביטחון פנים דאז והמפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, הבהירו כי יעקוב אבו אלקיעאן הוא איש דאע"ש, וזאת על פי ממצאים כלשהם שנמצאו בביתו. משפחתו מחתה בתוקף וטענה כי מדובר במחנך בבית הספר המקומי, ללא כל עבר פלילי וללא שום קשר לארגוני טרור, אולם הפרשה הושתקה.
השבוע, בין הפרטים שנחשפו ממסדרונות הפרקליטות, נחשף מייל סודי ששלח הפרקליט לשעבר שי ניצן וממנו עולה כי במח"ש הבינו שהאירוע באום אל חיראן היתה תאונה לא מכוונת, ולכן גם הירי בנהג לא היה מוצדק. המפכ"ל אלשיך זעם ותקף בחריפות את מח"ש ולכן הפרקליטות נדרשה לפתוח בחקירת הנושא. אולם שי ניצן סבר והחליט כי חקירה כזאת עלולה לפגוע במאמצים להפיל את נתניהו ולכן הוא טירפד אותה והנושא הושתק סופית.
בהמשך השבוע המשיך עמית סגל וחשף פרטים נוספים מטרידים מאוד בהם הוא מפרט את האופן בו שכנעה הפרקליטות את ניר חפץ להיות עד מדינה וכיצד פעלה בדרכים לא מקובלות בלשון המעטה להשיג את עדויות נוספות ממעורבים בפרשה.
רק לאחר יממה פרסמו הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה את תגובתם לחשיפה, בה טענו כי העובדות סולפו וכי החוקר לא פעל בניגוד עניינים משום שלא היה מעורב בתיק 2000 בזמן שבו ניהל את החקירה בפרשת המעונות. עוד נטען בתגובה כי הפרקליטות עצמה לא הכריעה מה באמת קרה באום אל חיראן ולכן אין שום קשר בין מה שקרה שם להתנהלות בתיקי ראש הממשלה.
מתקפה מרוכזת
החשיפה הביאה לשיאים חדשים את חוסר האמון הציבורי במערכת אכיפת החוק. אף אחד לא יכול לקבוע בוודאות מה באמת קרה בתיקי נתניהו אולם רוב אזרחי המדינה מאמינים שהמערכת הזאת רקובה ומושחתת ולכן גם נתניהו הצליח לרכב על הפרשה ולפתוח חזית חדשה מול המערכת.
נתניהו ניצל את ביקורו בבית שמש בערב ליל הסגר הראשון ותקף בחריפות את הפרקליטות ואת המשטרה. הוא הבהיר כי החשיפה מעידה שכל התיקים נגדו תפורים ויש לפתוח הכל ולבדוק מחדש עד שתוכח חפותו. באופן חסר תקדים, נתניהו גם התנצל בפני משפחת אבו אלקיעאן על הכפשת שם יקירם בידי הפרקליטות שלטענתו נעשתה אך ורק כדי לפגוע בראש הממשלה.
כל זה היה יכול להסתיים בעוד סבב של חילופי מהלומות מילוליות מתוקשרות בין נתניהו למערכת המשפט, אחד מיני רבים שהתקיימו בשנים האחרונות אולם ביום רביעי בצהרים החלו הרוחות להתלהט כאשר במליאת הכנסת פרץ ויכוח חסר תקדים בין שר המשפטים אבי ניסנקורן ליו"ר הכנסת יריב לוין.
ניסנקורן עלה לדוכן כדי להשיב לשתי שאילתות. האחת שהוגשה ע"י ח"כ בצלאל סמוטריץ' שדרש להקים ועדת חקירה לבדיקת ניגוד העניינים בפרקליטות והשניה שהוגשה ע"י ח"כ מאי גולן שדרשה לדעת מה עמדת משרד המשפטים באשר לעבירות הבניה שביצעה לכאורה המשנה לפרקליט המדינה עו"ד ליאת בן ארי, פרשה שלטענתה טויחה גם היא ע"י המערכת.
בתגובה לשאילתות החל ניסנקורן לתקוף את הליכוד וטען כי חלק מהשותפות בין המפלגות היא להפסיק לתקוף את מערכת המשפט. לטענת שר המשפטים, הליכוד מתנגח במערכת המשפט רק כדי לגונן על נתניהו במשפטו. יו"ר הכנסת לוין התערב באופן חריג בדיון והחל לתקוף את ניסנקורן על כך שהוא מגבה את מערכת המשפט למרות הפרשה השערורייתית שנחשפה. במליאה התפתחו חילופי צעקות בין ח"כים מהליכוד לכחול לבן כשחברי האופוזיציה צופים וחוככים ידיים בהנאה נוכח המשבר בתוך ממשלת האחדות הבלתי אפשרית.
לאחר הוויכוח יצאו חברי כחול לבן מהמליאה ולא נטלו חלק בהצבעה על חוק שהגישה יש עתיד, המבקש למנוע מנתניהו להתמודד לנשיאות. החוק אמנם נדחה אבל חברי כחול לבן לא הצביעו נגדו כפי שהיה מצופה מהם כחברי קואליציה.
מכאן הלכו העניינים והתדרדרו במהירות. חברי הכנסת של הליכוד קיבלו הודעה דחופה לפיה עליהם להישאר בבניין הכנסת לצורך ישיבת סיעה דחופה שתתקיים בשבע בערב. בתפריט: מעט קורונה, מעט נושאים מדיניים אבל המנה העיקרית היא ההתמודדות מול מערכת המשפט ומול כחול לבן המגבה אותה.
כאמור, ישיבת סיעה כזאת לא התקיימה כבר חודש משום שלנתניהו לא היה זמן. לא בגלל שהוא היה צריך לטפל במשבר הקורונה אלא בעיקר משיקולי מריבות פנימיות במפלגה וסדרי עדיפויות אחרים. אבל נוכח ההתפתחויות החדשות נאמר לח"כים כי עליהם לבוא ולשמוע את הצהרת נתניהו שתושמע בפתח הישיבה.
דקות אחדות לפני כינוס ישיבת הסיעה, נפלה פצצת אטום נוספת. 'הארץ' חשף כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, מקיים התייעצויות ובודק אפשרות להכריז כי על נתניהו לצאת לנבצרות בגלל ההתקפות שלו על מערכת המשפט. מנדלבליט נדרש לנושא כבר לפני יותר משבוע כשבדק האם נתניהו יוכל להמשיך בתפקידו גם אחרי החגים כשייפתח משפטו והוא יצטרך להופיע בבית המשפט שלוש פעמים בשבוע. מנדלבליט הכריע לפני מספר ימים כי באופן טכני לא יצטרך נתניהו לצאת לנבצרות והוא יוכל להמשיך בתפקידו. אולם כעת, הוא שוקל זאת מחדש מאחר ומדובר במשהו מהותי נגד בתי המשפט ויתכן שזו כבר כן סיבה להוציא אותו לנבצרות.
חשוב להדגיש כי אם אכן יכריז היועץ המשפטי על נבצרות לנתניהו, המשמעות היא רעידת אדמה במערכת הפוליטית בכלל ובליכוד בפרט. המשחק ישתנה לגמרי והמערכת תיכנס לסחרחורת בעוצמה השמורה אך ורק ליום שאחרי נתניהו. הממשלה תתפרק מידית וישראל תצא לבחירות שאין לדעת מי יתמודד בהן ומי ינצח, כל המשחק ישתנה לחלוטין.
לפי שעה מנדלבליט לא ממהר להכריז על כך, ואולי הפרסום בהארץ נועד רק להזהיר את נתניהו שיש אופציה כזאת על השולחן, והיא עלולה להתממש אם נתניהו יחמיר את המלחמה שלו במערכת המשפט.
ישיבת סיעת הליכוד שהחלה דקות אחדות אחרי הדיווח על מנדלבליט, דמתה יותר לשדה קרב. כמה ח"כים זועמים דרשו לפרק מיד את השותפות עם כחול לבן ולצאת לבחירות דווקא עכשיו, כשכחול לבן ויש עתיד מרוסקות, ראש הממשלה עצמו נשא נאום תקיף בו השתלח במערכת המשפט ואמר כי הוא דורש ועדת חקירה חיצונית לבדיקת התנהלות הפרקליטות והמשטרה. הוא לא פירט האם כוונתו לוועדת חקירה ממלכתית או פרלמנטרית, אבל כמה ח"כים מהליכוד כבר מיהרו לנסח הצעת חוק הדורשת הקמת ועדה פרלמנטרית אותה הם מתכוונים להגיש כבר בשבוע הקרוב לכנסת.
אם הצעה כזאת אכן תוגש, היא יכולה להיות הטריגר שיביא להפלת הממשלה משום שכחול לבן בוודאות לא יתמכו בה. נתניהו יצטרך כעת להחליט האם הוא הולך אכן עד הסוף ומפרק את הממשלה, או משתמש בדרישה לחקירה כקלף לעצירת תחילת משפטו ולהביא לכך שהוא לא יתייצב בבית המשפט עד שייחקרו הפרטים המטרידים והקשים שנחשפו השבוע.
בינתיים, ככל שההתקפות מצד הליכוד נגד מערכת המשפט יימשכו, זה יאלץ את כחול לבן להגן על מערכת המשפט וכך בעצם יתרחב הקרע בתוך הממשלה ויקרב את רגע הפירוק הסופי. זה יכול לקרות כבר בשבוע הבא אם יוגש החוק וזה יכול לקרות בהמשך, אבל היום הזה כבר לא רחוק בכלל.
ההיגיון נכנס לסגר
ובין להבות האש הפוליטית שהלכו והתעצמו, הלכה לאיבוד רק מילה אחת: קורונה. כבר שבוע שלם שראש הממשלה, חברי הכנסת והתקשורת עסוקים בעיקר בתיקי נתניהו, בריקבון מערכת המשפט ובתרחישי בחירות אפשריים.
כמעט שכחנו שהשבוע הזה התחיל עם סאגה קשה ומדאיגה מאוד סביב מתווי הסגר, מתווה הרמזור ונתוני ההדבקה המטפסים לגבהים מחרידים ושוברים בכל חצי יום את השיא של עצמם. גם המילה כאוס לא מספיק חזקה כדי לבטא את מה שבאמת קורה בשטח ואת איבוד השליטה המוחלט של המערכת מול המגיפה המשתוללת.
הציבור החרדי זועם ובצדק על הממשלה ועל הזרוע הביצועית, פרופ' גמזו. נתוני התחלואה בריכוזים החרדים גבוהים אמנם ודורשים צעדים אפקטיביים, בעיקר נוכח קהילות או יחידים שמתנהלים בחוסר זהירות, בכוונה או מתוך זלזול, אנחנו אמנם אלה שצריכים להביא לכך שלא יהיה צורך כלל באכיפה והזהירות תישמר מתוך אחריות אמיתית של ציות להוראת גדולי ישראל, אבל מצד שני אפשר גם להבין את הזעם והתסכול, כשרואים את ההפקרות המוחלטת וחוסר האכיפה במגזר הכללי לעומת האכיפה המוגברת במגזר החרדי. גם אם זה צודק, זה עדיין מעצבן.
בתוך כל זה, מעדיף נתניהו שנדבר על משהו אחר והוא גם מצליח. בשבוע הבא הוא ימריא לוושינגטון לחתימה על הסכם השלום עם איחוד האמירויות, בטקס היסטורי מתוקשר ומחויך על מדשאות הבית הלבן שיתפוס את כל הכותרות ומהדורות החדשות. בינתיים כולנו מדברים על מצבו המשפטי ועל הריקבון במערכת המשפט וקצת שוכחים את ההפקרות הממשלתית בנושא הקורונה.
נתניהו חותר לכך שעד שיהיו בחירות, יהיה לו קמפיין מוכן של הישגים מדיניים חסרי תקדים מצד אחד, ושל תדמית צודקת של נרדף מהצד השני, בזכות חשיפת כל שחיתויות המערכת. במצב כזה יהיה לציבור יותר קל לסלוח לו על מחדלי הקורונה והוא יצליח יותר בקלות למזער את הזעם הציבורי כלפיו ולהזכיר שאין כרגע במערכת הפוליטית שום מתמודד ברמה שלו. ההתרחשויות היום מכינות את השטח לכך שגם בבחירות הבאות הוא ינצח, למרות הכל.
וכך מטפסים בינתיים מספרי החולים ובקבינט כבר מדברים על סגר כללי. הסגר יהיה הכרחי אולי מול התחלואה, אבל המשמעות שלו היא אסון כלכלי, רפואי, נפשי וחברתי. ועל האסון הזה אחראית בעיקר הממשלה שבחצי השנה האחרונה לא באמת עשתה משהו מועיל מול הגל השני שהחל בקטן והתעצם עם הזמן.
התחושה הכללית היא, שמקבלי ההחלטות לא עושים שום דבר עקום אם אפשר לעשות אותו יותר עקום. אין אדם אחד או גוף אחד שבאמת יודע מה קורה ומנהל את התמונה המלאה, כבר מזמן הפסקנו לנסות למצוא היגיון בהנחיות לציבור, המחמירות וצודקות מצד אחד אבל מצד שני מקלות ובלתי מובנות בתחומים רבים, התחושה היא שגם אם הסגר הוא צעד נכון, הוא לא באמת מה שהיה צריך לקרות עכשיו.
כשמערכת היגוי של רכב מתקלקלת, אז גם כשהוא נוסע ישר הוא בעצם נוסע עקום, אי אפשר לסמוך עליו. גם החלטה נכונה ככל שתהיה מול הקורונה, מתקבלת כבר בציבור בחוסר אמון מוחלט. ולכן יותר קל לנתניהו להסיט אותנו לדבר על מערכת המשפט הקלוקלת ולהזכיר לנו שהוא קרבן שלה, כדי שנשכח שגם אנחנו קורבנות שלו.
בין סערות האקטואליה המטלטלות אותנו ממסדרונות הפרקליטות למדשאות הבית הלבן, עדיין ניצב האזרח הקטן ושואל את עצמו שאלות קיומיות של חיים ומוות, בריאות ושפיות. האזרח הזה לא רוצה לראות עכשיו לחיצות ידיים בוושינגטון ולא לשמוע על הפרקליטות. הוא רוצה לדעת שמישהו דואג לנהל עבורו נכון את המלחמה המתחוללת כאן. וגם השבוע למרבה האסון, הממשלה בכלל לא טורחת להשיב לו. עוד שבוע הסתיים לו בשיאים חדשים של ניתוק מקומם ומסוכן.
הטור פורסם במוסף 'יתד השבוע' מבית יתד נאמן
