סנגוריהם של בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', בעלי בזק לשעבר הנאשמים בתיק 4000 (תיק "בזק-וואלה"), ביקשו הבוקר (ראשון) מבית המשפט המחוזי בירושלים כי יורה לפרקליטות להעביר להם חומרי חקירה נוספים בתיק. השניים נאשמים בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה, במשפט בו עומד לדין גם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הבקשה עוסקת בין היתר, בעניינם של עדי המדינה ניר חפץ ושלמה פילבר, עניין מעמדו של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה, עניין הניסיון לשבור את רוחו של שאול אלוביץ', ובניסיון לגרום לו להפליל את עצמו ואת ראש הממשלה נתניהו. בבקשתם התייחסו הפרקליטים בין היתר לתרגיל החקירה שננקט נגד ניר חפץ, שעיקרו עיכובה לחקירה של מקורבת אליו, ובִּיום מפגש ביניהם במסדרונות חדרי החקירות.
סנגורי אלוביץ' טענו כי "אין ברשימת החומר שנאסף ובחומר החקירה שהועבר להגנה תיעוד מלא ומסודר של האירוע, כולל הסכמת המשטרה שלא להעביר לידי ההגנה חומר בעניין". בבקשה נכתב: "חילופי הדברים המבוקשים שופכים אור על התנהלות המשיבה עם עד המדינה ומשקפים חלק מטובות הנאה נוספות שנתנו לו. יש בחומר המבוקש לסייע בחשיפת התמונה המלאה של אחת הסיבות שהביאו את ניר חפץ להיכנע ללחצים הפסולים והאכזריים שננקטו כלפיו במסגרת להיטות היתר להפכו לעד מדינה. לפחדיו ולחששותיו של העד מפני החוקרים, גם בהקשר זה, חשיבות ברורה בבחינת מהימנות דבריו ומשקלם לאחר שהפך לעד מדינה".
כעת, דורשים סנגוריו של ראש הממשלה מהפרקליטות להעביר לידיהם כל מסמך שקשור לאותה פנייה, לתרגיל החקירה שנעשה לחפץ וכן רשימה שמית של כל מי שהיה מודע בזמן אמת למהלך החקירה. עוד דורשים הסנגורים, בעז בן צור ועמית חדד, להעביר לידיהם כל חומר שהועבר בין פרקליטות מיסוי וכלכלה לבין מח"ש בנוגע לחקירות ראש הממשלה, וכל מידע שהגיע למחלקה בעניין תרגילים שננקטו באותן חקירות.
ההערכות הן כי בקשת החומרים נועדה לבסס טענה של הגנה מן הצדק שתעלה בפני בית המשפט. מדובר בבקשה שהנאשם יכול להעלות לפני תחילת שלב ההוכחות, ובמסגרתה ניתן לבקש לבטל את כתב האישום אם "הגשתו או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". טענת ההגנה מן הצדק הנפוצה ביותר היא טענה לאכיפה בררנית לרעת הנאשם.
בהמשך הם התייחסו לעניינו של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה, וטענו כי "קל להתרשם שערפל כבד מאוד רובץ על שאלת מעמדו של העד ולא ניתן להתחמק מהרושם שמדובר בערפול מכוון", וכי "נדרש גילוי מלא ומקיף של כל הדברים שהוחלפו בין אילן ישועה ובאי כוחו לבין חוקרי המשטרה ונציגי הפרקליטות". הם ציינו כי "למרות שביום שבסוף יוני 2020 הצהירה הפרקליטות כי כל החומר שבידה, בין היתר בנושא זה, נמסר לעיון ההגנה, מעיון מהודעתו של אילן ישועה מינואר 2018 עולה כי חוקרי המשטרה יצרו קשר עם ישועה בעוד שזה שהה בארה"ב, אולם לשיחה זו אין כל תיעוד או אזכור בחומר החקירה".
"שאלות חשובות נותרו ללא מענה: מי שקל והחליט שלא לחקור אותו כחשוד ולהעמידו על זכויותיו ומה היו הטעמים לכך, ומדוע הוחלט שאת חקירתו הראשונה, להבדיל מחקירותיו הרבות הבאות, אין להקליט ולתעד", ציינו והוסיפו: "השיחות שמסר ישועה הן מתקופת זמן מצומצמת שבין השנים 2015 עד סוף שנת 2016, בעוד שהתקופה הרלוונטית בכתב האישום מתייחסת לפרק זמן ממושך המשתרע בין דצמבר 2012 ועד לחודש ינואר 2017. עניין חשוב שיתברר במשפט הוא מדוע בחר ישועה להקליט ולהעביר לגורמי החקירה דווקא שיחות אלה ולא אחרות".
הם דרשו גילוי מלא ומקיף של כל הדברים שהוחלפו בין ישועה ובאי כוחו לבין חוקרי המשטרה ונציגי הפרקליטות, וכן את מכשיר טלפון הנייד של ישועה, "על מנת שההגנה תוכל לערוך בדיקה מקיפה והשוואה מעמיקה בין השיחות שהוא בחר להקליט ולמסור לגורמי החקירה לבין אלה שהקליט ומחק".
תפרו לנתניהו תיק ואין מה לעשות בסדום