ההודעה של בג"ץ, שלפיה הוא לא דוחה על הסף את העתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד ממשלת החליפים, ומורה למדינה (באמצעות צו על תנאי) להשיב לעתירה תוך 21 יום, היא בעלת פוטנציאל לדרמה משפטית ופוליטית. עם זאת ייתכן שבסוף הדיון, שיתקיים בהרכב מורחב של 9 שופטים, העתירה תידחה ולא יהיה שינוי בהסכם הקואליציוני.
המשמעות היא שבג"ץ רומז שיישקל ביטול של חוק היסוד, צעד חסר תקדים שבו ינקוט לראשונה. כזכור, מדובר בתיקון שהביא להשבעתם של נתניהו וגנץ כשני ראשי ממשלה ובג"ץ שוקל בעצם אם לקבל את העתירות. סימן לרצינות שמיוחסת לדיון אפשר לראות בהחלטת נשיאת העליון אסתר חיות לעמוד בראש הרכב, שאותו הרחיבה לתשעה שופטים.
להבדיל מהעתירות הקודמות, שנדונו ושודרו לפני כחצי שנה, כעת מדובר בעתירות נגד החוק שמעגן את השינוי ומאפשר ממשלת חילופים – בה מושבעים שני ראשי ממשלה האמורים להתחלף בתפקידיהם בזמן כהונת הממשלה. העתירות הקודמות היו נגד ההסכם הקואליציוני שטרם עוגן אז בחוק, וכן נגד העובדה שנאשם יכול לכהן כראש ממשלה, והן נדחו בהרכב מורחב.
התערבות שיפוטית מהותית בהסדרים חוקתיים, על בסיס דוקטרינת "התיקון החוקתי הלא חוקתי", מעולם לא התרחשה בישראל. באימרות אגב, שאינן מחייבות, קבע בעבר בג"ץ כי הגבלה על כוחה של הכנסת לתיקונים חוקתיים תחול רק במקרים מיוחדים ויוצאי דופן שבהם השינוי החוקתי "פוגע בליבת הדמוקרטיה ושולל את תכונות המינימום הדרושות למשטר דמוקרטי".
זעם בליכוד
יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין תקף בחריפות: "בג״ץ בהחלטתו השערורייתית מכין את הקרקע לחציית הקו האדום של התערבות בחוקי יסוד. התערבות כזו נעשית בלא כל סמכות, באופן שמנוגד לעקרונות הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה, ועל כן היא בטלה מיסודה. כל צעד כזה של בג״ץ מרחיב את התמיכה הציבורית בשינוי שיטת בחירת השופטים, ובהרחקתם מהמערכת של שופטים אשר מנצלים את תפקידם כדי לרמוס את הדמוקרטיה. לא אפסיק להיאבק עד שהשינויים ההכרחיים במערכת המשפט יבוצעו במלואם. זה מאבק קשה וארוך שנים, אבל הדמוקרטיה ורצון העם הם שינצחו בו".
גם השר המקשר בין הממשלה לכנסת, דודי אמסלם (הליכוד), תקף בחריפות את החלטת בית המשפט. "בבחירות הקרובות לא צריך מפלגות, לא מזכירי קלפי, לא משקיפים ולא מצלמות, בעצם אין ממש צורך במצביעים – כי בישראל קיימת מפלגת על אחת, שקובעת בשבילכם מה מותר ואת מי לבחור", כתב אמסלם בחשבון הטוויטר שלו.
ח"כ גדעון סער: "מי שהדמוקרטיה יקרה לליבו צריך להיות מוטרד מהפיכת בית-המשפט לערכאת ערעור על ההכרעות הדמוקרטיות של העם באמצעות נציגיו, כאשר עילות ההתערבות הולכות ומתרבות ללא הגבלה. דריסת הכנסת, שתיקנה חוק יסוד ברוב של 72 (!) ח״כים כדי לחלץ את ישראל ממשבר פוליטי שנמשך שנה וחצי-תפגע במשטרנו הדמוקרטי".
חה"כ ד"ר שלמה קרעי, הליכוד: "בג"צ צועד צעד ענק לקראת סגירתו. בית משפט שמחליט לדון, שלא לדבר על לבטל חוק יסוד או חלק ממנו, הוא בית משפט שמבצע הפיכה במדינה דמוקרטית. יש להחליפו לאלתר בבית משפט לחוקה שנבחר וכפוף לחוק ולא לגחמות שלו. כמה אירוני יהיה אם בג"צ יכרות את הענף שעליו הוא יושב: יבטל את חוק יסוד (!) ממשלת החילופים, יגרום לפיטורי שרי כחול לבן, ויאפשר הקמת ממשלת ימין שתקים בית משפט לחוקה שיחליף את בג"צ…".
חה"כ אריאל קלנר בתגובה להתערבות בג"ץ בחוקי יסוד: "בג"ץ מאבד את שארית הלגיטימיות שלו. בג"ץ ששובר את הכלים ומתערב בחוקי יסוד שנתמכו בידי יותר מ 70 חברי כנסת, אינו לגיטימי יותר ופסיקותיו אינן מחייבות יותר מבוררות בעולם התחתון. היום כולם מבינים: הגיעה העת לשנות את שיטת בחירת השופטים והגיעה העת להגביל סמכויות הגוף שאיבד את הבלמים".
ח"כ אוסנת מארק, חברת הוועדה למינוי שופטים: "שופטי בג"צ "שוקלים" לבטל את ההסכם הקואליציוני. המשמעות- ביטול חוק יסוד. אפשר לסגור את המדינה. יש שלטון ויש ריבון, קוראים לו בג"צ, כולנו סטטיסטים במשחק שלו".
שתיקה בכחול לבן
בסיעת כחול לבן, שצפויה להינזק במקרה שבג"ץ יבטל את חוק ממשלת החילופים, שומרים הערב על שתיקה, בהתאם למדיניות המפלגה להגן על מערכת המשפט בכל מחיר. רק ח"כ אסף זמיר, לשעבר שר התיירות, הביע תמיכה בהחלטת בג"ץ. "גם הערב, כמו תמיד, מזל שיש לנו את בג"ץ ואת בית המשפט העליון".
גם באופוזיציה הימנית תוקפים
יו״ר סיעת ימינה, שרת המשפטים לשעבר, חה״כ איילת שקד: "חוק ממשלת החליפים, ששוריין ב-70 ח"כים, מגביל את הרוב בכנסת ולא היה צריך להיות מחוקק. בזמן אמת התרעתי על כך, אבל הם המשיכו בשלהם. יחד עם זאת, לבג"צ אין סמכות לפסול חוקי יסוד ואל לו להתערב בהסדר שהכנסת חוקקה. יום יבוא והכנסת עצמה תבטל אותו".
ח"כ בצלאל סמוטריץ: "שופטי בג"ץ דוהרים ביהירות, בחוסר אחריות, ובשכרון כח אל משבר חוקתי שכמוהו לא ידעה מדינת ישראל. התערבות חסרת סמכות בחוקי יסוד תערער את יסודות המשטר הדמוקרטי וריבונות העם, תהיה משהו שאסור יהיה לציית לו, תחייב את הכנסת למענה הולם, ועלולה לפורר את החברה הישראלית".
"האחריות לכך מוטלת בראש ובראשונה על השופטים, אבל במידה רבה גם על ראש הממשלה שבמשך שנות שלטונו הארוכות האכיל את המפלצת המשפטית, גידל אותה למימדים הנוכחיים שלה ושמר עליה מכל משמר. ההודעות הנזעמות של חברי הליכוד הערב הן מופע צביעות וחוסר מודעות עצמית מדהים", דברי ח"כ סמוטריץ.
ח״כ אופיר סופר, ימינה: ״האפשרות שבג״ץ יפסול חוק יסוד שחוקק בכנסת ישראל על פי רוב מסוכנת ומהווה מדרון חלקלק בדרך לביטול חוק השבות. שופטי בג״ץ דורסים פעם אחר פעם את החלטות נבחרי הציבור, דורסים ברגל גסה את ההחלטות המתקבלות בכנסת ומצפצפים על בחירת העם. רק פסקת ההתגברות יכולה להציל את הדמוקרטיה מהסכנה הזו״.
בשמאל מברכים
יו״ר מרצ, ח״כ ניצן הורוביץ: ״החלטת בגצ על הרכב מורחב של 9 שופטים מלמדת כי גם בית המשפט מבין כי מדובר בשינוי המבנה החוקתי בישראל כדי להכשיר דיל פוליטי עקום. ההסכם המושחת בין הליכוד לכחול לבן פסול מוסרית, דמוקרטית וחוקית. הסכם החילופים הוא גניבת בחירות ושינוי חוקי המשחק לאחריהן. זאת התוצאה להסכמה של כחול לבן לאפשר לראש ממשלה לכהן תחת כתבי אישום. על בגצ להגן על הדמוקרטיה ולפסול את ההסכם הקואליציוני והחוקים שנגזרו ממנו".
חברת הכנסת קארין אלהרר, יש עתיד – תל"ם: " כששונה חוק היסוד כדי לעגן את ההמצאה המגוחכת של ראה״מ חליפי חזרתי ואמרתי שאין שום היגיון משפטי בהגמשת חוקי יסוד, שאמורים להיות עמודי התווך שלנו, כדי להצדיק קונסטרוקציה פוליטית מונפצת. מקווה שהעליון ישים גבולות לבדיחה שהליכוד ו-כחול לבן עושים מהדמוקרטיה שלנו".
ממשמר הדמוקרטיה הישראלית נמסר: "החלטת בג"ץ מהערב להוציא צו על-תנאי בעתירתנו בנושא חוק ממשלת החילופים, משקפת את עמדת השופטים כי החקיקה המשונה, שנתפרה במיוחד לנסיבות הפוליטיות הספציפיות המשרתות את בנימין נתניהו ובני גנץ – היא מוטלת בספק בשל פגיעתה בעקרונות חוקתיים. ביטול סעיפים מחוק יסוד הממשלה יהווה תקדים ראוי, ומסר מהרשות המחוקקת לכנסת – אסור לפגוע ביסודות השיטה הדמוקרטית, לא בחוקים רגילים ולא בחוקי יסוד".
יו״ר התנועה לאיכות השלטון, עו״ד ד״ר אליעד שרגא: ״מברכים על החלטת בית המשפט. אסור שיתבצע שינוי בשיטת המשטר במדינת ישראל באופן שישרת נאשם עם שלושה כתבי אישום המנסה להמלט מאימת הדין. על בית המשפט העליון חובה להגן על המבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל ולא להתיר פגיעה אנושה בבסיס השיטה הנוהגת במדינת ישראל״.
ההחלטה
בג"ץ הוציא הערב צו על תנאי שמורה לממשלה לנמק מדוע לא יבוטלו התיקון לחוק יסוד הממשלה שמכונן את ממשלת החילופים, ואת תפקיד ראש הממשלה החליפי. בג"ץ אף קבע באופן תקדימי כי הדיונים בנושא יתקיימו מעתה בהרכב של תשעה שופטים, במקום שלושה שדנו בכך עד כה.
הצו מורה לממשלה, לכנסת, לליכוד ולכחול לבן לנמק מדוע לא יבוטלו ההוראות בחוק שמצמצמות את סמכות הכנסת להביע אי אמון בממשלה, אלו שדורשות 70 ח"כים כדי לשנות את החוק שמאפשר את ממשלת החילופים, ומדוע לא להחיל רק מהכנסת ה-24 את הוראות החוק שיוצרות את ממשלת החילופים.
בהחלטה של בג"ץ נכתבו שלוש שאלות שעליהן תצטרך המדינה להשיב תוך 21 יום: 1. מדוע לא ייקבע כי ההוראות המצמצמות את סמכותה של הכנסת להביע אי אמון בממשלה, ומתנות לכך תנאים בטלות. מדובר בשינוי בחוק יסוד הממשלה, ובג"ץ דורש תשובות מהמדינה בנוגע לכך.
2. מדוע לא ייקבע כי כל ההוראות המגבילות את סמכותה של הכנסת לשנות את חוק יסוד הממשלה (ומתנות זאת ברוב של 70 מחברי הכנסת) בטלות.
3. מדוע לא ייקבע כי ההחלטה על ממשלת החליפים תהיה רק לכנסת הנוכחית (ה-23) ולא לכנסות הבאות גם כן.
העתירות בנושא הוגשו על-ידי מפלגת מרצ, התנועה לאיכות השלטון והעמותות חוזה חדש ומשמר הדמוקרטיה הישראלית. בראש הרכב השופטים שדן בנושא עד כה עמדה נשיאת העליון השופטת אסתר חיות, ולצידה ישבו המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט ניל הנדל.
בבסיס העתירה נטען כי ההסדר של ראש ממשלה חליפי משנה באופן מהותי את שיטת המשטר בישראל, שקובעת כי במדינה יש ראש ממשלה אחד בלבד.
לטענת התנועה לאיכות השלטון, מדובר בשתי ממשלות שונות, כשבראש כל אחת מהן עומד ראש ממשלה אחר, והעובדה הזו משתקת את הרשות המבצעת בישראל, ופוגעת בדמוקרטיה הפרלמנטרית שנהוגה בישראל. עוד טענה התנועה ממשלת החילופים היא בבחינת תיקון שאיננו חוקתי; שהיא נעשתה תוך שימוש לרעה של הסמכות של הכנסת; ובפרוצדורה לא תקינה – שמחייב את ביטולה.
