על היעדר אכיפת החוק בנגב והרבה נכתב לא פעם, אך אירוע כמו זה שהתרחש במוצ"ש האחרון אמור להדליק נורה אדומה אצל כל הנוגעים בדבר. הסיפור הובא לראשונה באתר 'הקול היהודי', שם נכתב: "לפנות בוקר חזרה אוסי שיאון, תושבת קדש ברנע לביתה, יחד עם בנה הקטן שישן ברכב. לרכבה היה מחובר נגרר שעליו טרקטורון המשמש את בני המשפחה. בדרך, חשה שיאון בתנודות של הרכב אך חשבה כי מדובר בתנודות הנגרמות כתוצאה מסחיבת הנגרר.
לפתע הרגישה כי הנגרר מתנתק מהרכב ועצרה בצד הדרך. אז התברר לה כי שני בדואים נצמדו לרכבה עם כלי רכב מספר קילומטרים קודם לכן ואחד מהם טיפס על הנגרר, זאת תוך כדי שהיא נוסעת על מהירות של כ-80 קמ"ש. תוך כדי נסיעה ניתק הבדואי אט אט את הכבלים המחברים את העגלה לרכב ולבסוף גם פירק את החיבור הראשי והעגלה נותקה.
שיאון שעצרה בצד הדרך רצתה לצאת על מנת לבדוק מה אירע. שני הבדואים התקרבו אל דלת הרכב, פתחו אותה והוציאו אותה בכח מהרכב…לאחר מכן עלו השניים על הטרקטורון ועל הרכב שברשותם ונמלטו מהמקום". בדיווח צוין גם כי שיאון נפצעה במהלך השוד האלים.
בהמשך, כך בדיווח, שיאון צליחה להגיע לטלפון שברשותה וחייגה למשטרה ולבעלה על מנת שיבואו לחלצה.
"יש לציין כי איזור פתחת ניצנה כולו מוכה בגניבות חוזרות ונשנות ומעשי פשע של בדואים מהאיזור. עם זאת אומרים גורמים במועצה כי אירוע נועז ואלים כמו זה הינו חריג", כך בדיווח.
שיאון עצמה העניק הבוקר ראיון ל'רדיו ללא הפסקה' ושחזרה את האירוע המבהיל: "נסעתי על הכביש המהיר, כביש 211, במהירות של 90 קמ"ש, ותוך כדי נסיעה נצמד אלי איזה טרקטורון. בדיעבד הבנתי שבשלב הזה קפץ בדואי מהטרקטורון שלו לנגרר שלי, והחל לחתוך את הרצועות שמאבטחות אותו לעגלה…לא ראיתי את זה. הרגשתי שמשהו קורה, אבל חשבתי שאולי זה הכביש. בשלב מסוים עצרתי בצד כדי לבדוק, וראיתי שהקישור של הטרקטורון לעגלה חתוך. גם בשלב הזה לא חשדתי בזדון, הנחתי שזה קשור למהמורות בכביש וחיזקתי אותו בחזרה".
לדבריה, היא לא הבחינה שיש עוד מישהו בכביש: "היה חשוך כל כך בקטע הכביש הזה, שהכל היה יכול לקרות. לדעתי הוא גם היה יכול לברוח בשלב הזה בלי שאשים לב – אבל הוא נשאר. אולי זה היה צריך להדליק עוד נורה אדומה, אבל מי בכלל חושב על זה? קשרתי את הטרקטורון עם השאריות של הרצועה והמשכתי לנסוע. אחרי כמה דקות שוב הרגשתי שמשהו מוזר קורה. ירדתי וראיתי שהאיבטוח של הנועל של העגלה נעלם. גם במקרה הזה הרשיתי לעצמי להניח שזה קרה בגלל הרוח – והמשכתי בנסיעה.
4 ק"מ מהבית, כשהגעתי לישוב הסמוך כמהין, הבן שלי פתאום קרא לי ואמר שהדלת של העגלה פתוחה. עצרתי וראיתי שזה באמת קרה. בשלב הזה אמרתי לעצמי שיש כבר יותר מדי תקלות. התלבטתי מה לעשות, והאם בשעה שלוש בלילה להתקשר לבעלי ולהעיר אותו. בסוף החלטתי שאני נוסעת לאט ומסיימת את הנסיעה".
ואז זה קרה: "חצי קילומטר מהבית אני מרגישה שמשהו מתנגש בי מאחורה, וגם אז אני חשבתי שזה שוב משהו בעגלה. אני ירדתי מהרכב וראיתי שעל הטרקטורון שעל הנגרר יושב בחור בדואי רעול פנים ושהדלת של העגלה פתוחה. למטה עומד עוד טרקטורון עם עוד בחור שלבש חרמונית. תוך כדי שהלכתי לכיוון הנגרר, הטרקטורון שעל הכביש מושך את הטרקטורון שלי מתוך העגלה שלנו. כשאני מגיעה הם בדיוק נחתו על הכביש – הטרקטורון שלי והבדואי שמעליו – ואז אני מבינה שזה שוד.
אני קוראת לבן שלי, שהיה אפוף שינה, ואומרת לו להתקשר לאבא. תוך כדי אני נאבקת על הטרקטורון שלי…בסופו של דבר הוא דחף אותי מהטרקטורון בדיוק כשהשני הניע ומשך את הטרקטורון שלי. אני עפתי, נזרקתי מהטרקטורון ונחתתי על הראש. בינתיים השניים נכנסו לשטח עם השלל. הבן שלי יצא מהאוטו בריצה, התקשרנו לבעלי, ענן, שהוא גם הרבש"ץ של היישוב. בתוך כמה דקות המון כוחות משטרה וצבא הגיעו למקום, הרימו פצצות תאורה, בלאגן שלם, אבל הזוי".
"הבעיה היא שאני חושבת שהם פשוט לא מפחדים, הם חושבים שהכל מותר והכל בסדר, ושגם אם ייתפסו לא יקרה להם כלום", היא מסכמת בכאב.
אימה בכבישי הנגב: בדואים יורים מתוך מכוניות נוסעות • צפו בתיעוד
