ראש הממשלה איבד את הבית • שר הביטחון איבד את העצמאות

ראשי הממשלה בישראל לא פעם סובלים מבדידות, אם זה לפני מבצע צבאי או לפני פעולה סודית, ראש הממשלה מתכנס בתוך עצמו שוקע בסוג של בדידות הוא יודע לאן הוא שולח את בניה של האומה הוא לא יודע כיצד הם יחזרו. נתניהו שקע השבוע בבדידות הוא נפרד מחבריו ברק עזב אותו, ולנתניהו זה נודע למפרע. חבריו הקרובים מרידור ובגין גם הם לא יהיו ברשימה הקרובה. מקורביו מיהרו לספר לכולם שהוא דווקא שמח מחגיגת הדמוקרטיה, אולם הדרמה הגדולה הייתה דווקא בהחלטה של הרגע האחרון להאריך את משך ההצבעה החלטה שנתניהו היה לא רק שותף לה אלא גורם מאיץ. הוא האמין שמול גל תקלות ומצביעי ימין רק תוספת של עוד יום תביא את אנשי המרכז לקלפי.

קרא עוד:

[postim]

בערב הוא כבר הבין שזה אבוד שהמשחק כבר מכור. נתניהו אסף את כל כוחותיו והצליח להעביר החלטה של הארכת הזמן. כשחיים כץ מצד אחד וגדודי פייגלין מצד שני נתניהו מרגיש כמו אורח ולא כמו בעל הבית. הנבחרת אותה הליכוד הצביע היא כבר לא רשימה לבנה בעשירייה הראשונה ישנם שלושה מזרחיים ושני דתיים. מבין עשרים וחמש המקומות הריאליים של הליכוד חמישה דתיים ועוד מספר מסורתיים. הליכוד מציג היום נבחרת שתחזיר את נתניהו הביתה לימין. הליכוד איננה מפלגת מרכז, הליכוד הוא האיחוד הלאומי החדש. עם פיגלין לוין אלקין דנון חוטבלי ורגב, נראה את נתניהו מעיז לחזור על נאום בר אילן. לנתניהו יהיה קשה להמשיך בהקפאת ההתנחלויות "דברים שרואים משם לא רואים מכאן" זו סיסמא להרגעה בעבר. מהיום נתניהו יצטרך לספור את נבחריו ובוחריו.

המנצחים והמפסידים

לפני מספר שבועות הערכתי כי המשנה לראש הממשלה השר סילבן שלום יסיים את הפריימריז בשלישיה הראשונה ואכן צדקתי. סילבן הצליח למשוך המונים לתמוך בו ובשבוע שעבר הייתה זו חגיגית ניצחון עבור האדם שעמל קשה במשך ארבע השנים האחרונות. אך כשלתי בכך שבמהלך החודשים האחרונים כתבתי אין ספור פעמים כי ח"כ חוטבלי לא תיכנס לכנסת, ומקומה ברשימת הליכוד אינו מובטח. הדברים אכן היו נכונים בתחילת שבוע שעבר.

אולם המהפך הגדול ארע ביום רביעי ח"כ חוטבלי קיבלה תמיכה ממקור בלתי צפוי השר משה כחלון. השר כחלון באופן אישי הרים טלפונים לפוקדים גדולים ולמתפקדים רבים וביקש שיצבעו רק לחוטבלי. אני מניח שהוא נשלח, השליחות היתה מאת גורם בכיר שביקש לתת לנפתלי בנט מכה קלה בכנף. אותו גורם האמין ומאמין כי ח"כ חוטבלי היא התשובה הימנית לבנט. ואיך כתבו הפרשנים: "הליכוד ברשימתו הנוכחית עקף את הבית היהודי מימין, לצד הרשימה הלאומנית שמציג הליכוד בבחירות הקרובות מפלגתו של נפתלי בנט נראית כמו מר"צ".

לגבי השרים מרידור, בגין, ואיתן זה היה צפוי. בגין שמר במעין קנאות מטורפת על סוג של פשטות. הוא סירב להחזיק עוזרים, אפילו מזכירה לא הייתה לו. גם את הנהג לקח רק לאחר שכפו עליו. ההתנהלות הזו לא רק שהפריעה לו היא הפריעה גם למי שרצה בקרבתו. בגין היה מנותק מהמציאות הוא חשב שהוא שר בכוכב לכת הוא שכח שהוא חי במדינת ישראל וחבר בתנועת הליכוד. בליכוד של היום להיות הבן של מנחם בגין זה לא אות כבוד יתכן שזה גם כתם, המתפקדים של פיגלין זוכרים לו שהוא גם פינה את ימית.

אצל השר מרידור זה סיפור שונה. מרידור החזיק עוזרים ויועצים פוליטיים, הוא פקד סניפים והכיר את הפוקדים בשמם, הוא יצר מגע עם בני האדם. אבל מרידור שכח שהדרך לכנסת עוברת אצל כץ ופיגלין. ארבע שנים זה בהחלט זמן לתקן וגם מבוגר אחראי כמו מרידור יכול לשנות חשיבה.

לא סחבק לא מנהיג – אהוד ברח

"לא סחבק – מנהיג " זו הייתה סיסמת הבחירות של ברק לפני מספר שנים כשעמד בראשות מפלגת העבודה. מאז מים רבים זרמו בירדן לפי הקילומטראז' הפוליטי שעשה ברק בארבע השנים האחרונות יתכן והמים בירדן הוחלפו מספר פעמים. אם ניתן להגדיר את ברק במונחים פוליטיים אז ההגדרה סוס מת היא סוג של עלבון לסוס. ברק הפך לאדם הכי לא רלוונטי בפוליטיקה הישראלית אולם השבוע הוא נתן את ההדרן שלו במופע הסטנד- אפ שלו בטרם ירד מהבמה.

ברק הפתיע את כולם בכך שהודיע כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים מספר דקות לפני שהוא כינס את העיתונאים שוחחתי עם פרשנים פוליטיים בעלי ניסיון עשיר בתחום שכבר ראו דבר או שניים בימי חייהם כולם כבר דיברו על הצירוף הבא על המפץ הפוליטי. אבל ברק בחר להפתיע באופן שונה. מסיבת העיתונאים אותה ערך הייתה הזויה בכל קנה מידה תקשורתי. ברק מבין שנגזר עליו להיפרד מהמסך, הוא יכול להסיר את משקפי השמש שלו כי אור הזרקורים כבר לא יופנה אליו. ספק באם יטריד את מנוחת הבוקר שלו איזה מפיק בתוכנית הבוקר שנערכת בשעה 6:00 בבוקר. אז הוא מחליט לנצל את כל הזמן ולהנות ממנו עד כמה שניתן.

הוא פתח בהצהרה שבהחלט גרמה להלם סיפר בקצרה על עצמו ועל פועלו. ואחר כך בחר לבדח את עצמו ואת העיתונאים שבאו ללשכתו, הוא פונה לכתב הפוליטי של ערוץ עשר כך: "תלתלים אני מבקש ממך לא להסתפר יותר. תשאל תשאל" הוא פונה לעיתונאי מוערך נדב פרי מבלי להזכיר את שמו. מסיבת העיתונאים הזאת היא לא שבירת דיסטנס. היא סוג של הזיה שברק ויועציו היו מעדיפים לשכוח. באשר למהלך ברק קבע שיא חדש בבריחה מזירת לחימה הוא הוכיח כי הביטוי אוהד ברח הולם אותו ומתיר את חבריו הלומי קרב. איש לא ידע על המהלך הוא עשה את הדבר לבד הוא דאג למידור מוחלט. חבריו בעצמאות התקשו להאמין כשהם צפו במרקע ולא האמינו 'הקברניט של הספינה מטביע אותה'.

הכותב משמש כפרשן הפוליטי של עיתון 'יום ליום'