אחרי העימות המתוקשר מול מפכ"ל המשטרה בקשר לטוהר כוונותיה של משטרת ישראל, שב ליברמן ותוקף את המערכת המשפטית, ליברמן הבהיר כי אמנם זו זכותה וחובתה של המשטרה לחקור כל חשד, אך זהו כל עוד הדבר נעשה ללא משוא פנים, ללא שיקולים זרים ובלי איפה ואיפה.
"מה שצורם לי זה לא רק שזו הפעם השישית ברציפות שעם תחילת מערכת הבחירות נפתחת פרשייה חדשה הקשורה אלי או לישראל ביתנו" אמר יו"ר המפלגה, "אלא גם כל הנסיבות הנוספות".
הצעד שהרתיח את ליברמן היה מכתבו של היועמ״ש לח"כ קירשנבאום ובו הוא מתריע ונוזף בה שכל ביקור שלה במשרד הפנים הוא שיבוש חקירה. ליברמן טוען כי מאז הפיכת הח=קירה לגלויה, סגנית השר קירשנבאום לא דרכה אפילו פעם אחת ואפילו לשנייה במשרד הפנים!, לכן, תמה ליברמן, מה פשר המכתב שהופץ כביכול והיה כאן מעשה של שיבוש חקירה.
"ההסבר היחידי שלי לכך הוא שהמכתב של היועמ״ש נועד לתקשורת כדי לנטרל את האפקט של הכנס של ״ישראל ביתנו״ שהתקיים ערב קודם. לצערי, המקרה הזה הוא דפוס פעולה קבוע של כל הגורמים המעורבים בחקירה ולכן, כשאתם רואים הדלפה לתקשורת קחו בחשבון שבמציאות הדברים הם שונים לחלוטין" אמר ליברמן.
קרא עוד:
[postim]
ליברמן טען עוד כי ראה את הדברים של שני עורכי-דין של שניים מהעצורים בדיון על הארכת המעצר. מה שהם הסבירו זה שהניסיון להפוך את העצורים האלו לעדי מדינה לא היה באמצעות הפעלת לחץ כבד אלא ממש סחיטה באיומים. "אני יכול לספר לכם גם פרט נוסף, שאחד הנחקרים בפרשה, שנחקר לא כי היה חשוד במשהו אלא כדי להפעיל לחץ על אחרים, ניסה לשים קץ לחייו".
"במדינה מתוקנת בן אדם הוא חף מפשע כל עוד הוא לא הורשע. בפרשה הזאת אף אחד עוד לא הורשע בבית משפט אבל כולם כבר הורשעו בתקשורת, באמצעות הדלפות מגמתיות וזדוניות תוך כדי שיתוף פעולה הדוק בין החוקרים לעיתונאים. איפה חוק כבוד האדם וחירותו? יש פה ניסיון לרמוס את כבודה של מפלגה שלמה, וזה כבר ניסיון שישי רצוף. ואני שוב מדגיש: עד היום אף חבר-כנסת או שר או פקיד בכיר מ״שראל ביתנו״ לא הורשע לא בשוחד, לא בגניבה ולא בהפרת אמונים.
המפכ"ל לחוקרים: התעלמו מ'רעשי רקע'
כפי שאמר ליברמן עצמו, אין זו הפעם הראשונה בה הוא ובכירי מפלגתו נקלעים לפרשייה משטרתית מסעירה ערב הבחירות, אך הפעם לא ממתין ליברמן לתוצאות החקירה וגם אינו מתעלם מקיומה, אלא תוקף ישירות את המהלך. ליברמן, שאינו נחשד בפרשייה נוכחית מרגיש חופשי לשחרר את חרצובות לשונו ולתמוה על העיוותים לרעתו.
דוגמה נוספת שמצא ליברמן לאפלייה נגד מפלגתו, נמצאה עם פרסום עמדת הפרקליטות בעניין התביעה שמנהל מני נפתלי נגד משרד ראש הממשלה, לפיהם "בתקופה זו של בחירות מתחייבת זהירות מוגברת שלא יעשה שימוש בהליך משפטי למטרות שונות, זרות להליך, ובכלל זה השפעה על מהלכים פוליטיים". "דווקא בנוגע לישראל ביתנו יש לחץ להאיץ ולהרחיב את החקירה" קבל יו"ר המפלגה, "אני מכיר את פרקליט המדינה שי ניצן, מעריך ומכבד אותו ואני מקווה לשמוע ממנו הסבר מניח את הדעת לעניין. אני תומך בגישתה של המשנה לפרקליטת מחוז ירושלים וסבור שכפי שראוי לדחות לאחר הבחירות את המשפט בנוגע לתביעתו של מני נפתלי כך היה ראוי לנהוג גם בנוגע לחשיפת חקירה זו".
ליברמן מסכם את שלל דוגמאותיו וטוען כי מדובר במהלך מתוכנן ומתוזמן היטב, בחקירה שמתואמת לחלוטין עם לוח הזמנים של מערכת הבחירות כדי שיהיו עוד מעצרים ועוד הדלפות, מכוונות ומגמתיות, עד ליום האחרון של מערכת הבחירות, כשהצד השני מנוע מלהגיב. "זה מעורר הרבה שאלות ותהיות" אמר ליברמן.
בעקבות ההכפשות הרבות והאמירות הרבות בדבר כוונותיהם של חוקרי המשטרה, חרג מפכ"ל המשטרה, רנ"צ יוחנן דנינו, מהרגלו, ונקט בעמדה מפורשת נגד הגורמים הפוליטיים "כבר הוכחנו לאורך השנים שאנחנו משטרה שפועלת במקצועיות ללא משוא פנים, שלא נוותר במלחמה שלנו בשחיתות" אמר המפכ"ל.
המפכ"ל דנינו ביקש לשלוח מסר לחוקרים בפרשה: "תתעלמו מרעשי הרקע, תתרכזו בעבודה המקצועית שאתם עושים, תתרכזו בדרך בה פעלתם עד היום בנחישות ומקצועיות כדי להגיע לחקר האמת. וחקר האמת כאן זה העניין, ולא שום כותרת כזו או אחרת".
"תתעלמו מרעשי הרקע". המפכ"ל דנינו
בהתייחסו לתזמון פרסום החשדות החמורים הנחקרים בלהב 433, אמר דנינו כי מועד החשיפה, לאחר למעלה משנה, היה פועל יוצא של תכנון מוקדם הרבה לפני שנקבע תהליך הבחירות, שהוא פועל יוצא של בשלות הראיות ושיקולים מקצועיים וצרכי החקירה, המפכ"ל הדגיש כי הצעד נעשה בעצה אחת עם פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה שהחליטו לצאת בחקירה גלויה. "כשבוחנים את ההתפתחויות בחקירה, די ברור למה אי אפשר היה לדחות אותה וגם לא נכון היה לדחות אותה".
כזכור, במסגרת הפרשה נחקרים באזהרה שורה של אישי ציבור בגין חשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה והלבנת הון. החקירה נפתחה לאחר שעלה חשד כי החשודים חברו יחדיו ופעלו באופן שיטתי לקידום ענייניהם הפרטיים והציבוריים ולקבלת כספים לצרכים אישיים וזאת תוך ביצוע עבירות שונות, באופן שפגע מהותית במנהל התקין בתחומי עיסוקם.
החקירה הסמויה חשפה, על פי החשד, קיומה של שיטת פעולה מאורגנת, לפיה החשודים או מי מטעמם העבירו במסגרת תפקידם הציבורי, סכומי כסף ניכרים מהקופה הציבורית לגופים מתוקצבים ולרשויות שונות שלא כדין, וזאת בתמורה למתן טובות הנאה שונות לחשודים ולמקורביהם, בין היתר באמצעות מינויים, תשלומים ועוד.
