מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם היום דוח ביקורת בנושא תיעוד לאומי ביומטרי – תקופת המבחן והתריע על שרשרת ליקויים נרחבים, ובראשם: הימצאותם של כ-430,000 טביעות אצבע שנלקחו מתושבים בסורק שמלכתחילה היו ספקות לגבי איכות ביצועיו.
במהלך תקופת המבחן הוחלפו סורקי טביעות האצבע לאחר שרשות האוכלוסין והרשות לניהול המאגר הביומטרי סברו שאינו מתאים ויש צורך להחליפו בדחיפות אך טרם הוחלט מה ייעשה בכחצי מיליון הטביעות שכבר נדגמו בו.
במשך שנים מתמודדת מדינת ישראל עם זיוף תעודות זהות, דרכונים ותעודות מעבר וכן תופעות של "גניבת זהות". בחודש דצמבר 2009 קיבלה הכנסת חוק שלפיו יונפקו לתושבי ישראל מסמכי זיהוי בעלי שבב אלקטרוני שיאפשרו לאמת את זהות מחזיקיהם באמצעות מידע ביומטרי שייכלל בשבב – תמונה של תווי הפנים ותמונות של שתי טביעות אצבעות. כמו כן נקבע כי המידע הביומטרי יישמר לא רק בתעודות עצמן אלא גם במאגר מידע מרכזי.
קרא עוד:
[postim]
בשל המחלוקת שהתעוררה בנוגע להקמת המאגר הביומטרי, נקבע כי תתקיים תקופת מבחן של שנתיים כדי לבחון בין השאר את נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי, את המידע שיש לשמור בו ואת אופן השימוש במאגר. מבקר המדינה מציין כי במהלך כל התקופה לא נאספו מידע ונתונים אודות תופעות גניבת הזהות וההתחזות, הרשות לניהול המאגר הביומטרי נוקטת צעדים לאיסוף מידע ונתונים אודות תופעות אלו, ומסמכים בעניין זה הוכנו או נמצאים בשלבי הכנה מתקדמים, אך נכון לינואר 2015 טרם גובשה תשתית זו באופן שיאפשר למקבלי ההחלטות לקבל החלטה בהתבסס עליה בסוף תקופת המבחן.
משרד מבקר המדינה סבור שאין להסתפק בנתונים על הקלות שבה ניתן לזייף את התעודות הישנות – נתונים המצדיקים את המעבר לשימוש בתעודות חכמות, אך לא בהכרח את הצורך במאגר – אלא יש לנסות ולהעריך באופן מקצועי ומבוסס ככל הניתן מה תהא היכולת לקבל תעודות כפולות ומה יהיה הנזק בגינה לאחר המעבר של כלל האוכלוסייה לשימוש בתעודות חכמות.
עמדת בידוק ביומטרית בנתב"ג. (צילום: מרים אלסטר-פלאש 90)מבקר המדינה מותח ביקורתו גם על העיכובים הממושכים בהליכים שנוהלו לצורך התקשרות לרכישת מערכת השוואה ביומטרית המשמשת להשוואת הנתונים הביומטריים לצורך איתור הרכשות כפולות ולמניעת התחזות. במהלך תקופת המבחן, הממונה על היישומים הביומטריים וחברי הוועדה המייעצת העלו שאלות האם התוצאות שיתקבלו בתקופת המבחן על ידי המערכת הזמנית היו תקפות והאם ניתן יהיה לקבל על בסיסן החלטות בסיומה.
משרד מבקר המדינה מצא כי שאלות מהותיות אלו נותרו ללא מענה לאורך חודשים ארוכים. רק בדצמבר 2014, כחצי שנה לפני תום תקופת המבחן, החליטו הממונה על היישומים הביומטריים והוועדה המייעצת כי נחה דעתם באשר לשאלת תקפות התוצאות והיכולת לקבל החלטות בסיום תקופת המבחן הנעשית על בסיס המערכת הזמנית.
בחוק נקבע כי בתקופת המבחן ההצטרפות למאגר תהיה על בסיס התנדבותי בלבד. עד ל-28.6.2015 היתה אמורה הכנסת להחליט האם תקופת המבחן הסתיימה בהצלחה לגבי המאגר הביומטרי או שנדרש להאריך את תקופת המבחן או לבטל את המאגר הביומטרי. בסיומה של תקופת המבחן יוחלט אם להפוך את ההצטרפות למאגר למחייבת, להחיל את החוק בצורה הדרגתית או להאריך את תקופת המבחן בשנתיים נוספות לכל היותר. עוד נקבע, כי אם בתוך ארבע שנים מיום תחילת תקופת המבחן לא תתקבל החלטה כאמור, יבוטל המאגר ויימחק.
הוועדה המייעצת ציינה בפני משרד מבקר המדינה כי תמשיך לעקוב אחר הסוגיות שהועלו בדוח זה, ומסקנותיה יועברו לשר הפנים. שר הפנים מסר למשרד מבקר המדינה כי הנחה את שתי הרשויות להמשיך ולפעול ביתר שאת לקידום תקופת המבחן, ולהקפיד הקפדה יתרה שטרם ביצוע כל מהלך ישקלו את מכלול השיקולים וההשפעות המידיות והצפויות בגינו.
אילוסטרציה ראשי: יוסי זמיר – פלאש 90
