בימים אלה מוקמת ביחידה הסביבתית של רשות הטבע והגנים יחידה ארצית לטיפול במינים פולשים במימון משותף עם המשרד להגנת הסביבה ובסיוע משרד החקלאות ותקציבי בתי גידול לחים.
הצוות יעלה על הקרקע ביום ד' י"ד תמוז, ותפקידו יהיה לאתור, לטפל ולעקוב אחר תוצאות טיפול וצמצום למינימום ניכר של נוכחות המין הפולש אמברוסיה מכונסת.
אז מי אתה, אמברוסיה?
אמברוסיה מכונסת היא עשב רב-שנתי שמקורו בדרום ארה"ב ובמקסיקו. הצמח הגיע לישראל במהלך שנות ה–90 והחל להתפשט לאורך נחל אלכסנדר, וממנו לפלוש לשטחים הפתוחים והחקלאיים הסמוכים.
באזורים שאליהם פלש יוצר הצמח משטחים צפופים של פרטים שגובהם עשוי להגיע עד 2.5 מטר, הגורמים לדחיקה של צמחים אחרים. כתוצאה מכך נגרמים נזקים אקולוגיים קשים לצמחייה הטבעית בגדות הנחלים ובשטחים הפתוחים. כמו כן גורמת האמברוזיה לנזקים באזורים חקלאיים שבהם שדות, פרדסים ומטעים, לתשתיות, לגינות נוי ואף גורמת לאלרגיות באדם.
כיום קיימים בישראל אלפי דונמים שנגועים באמברוזיה. הצמח ממשיך להתפשט בישראל באמצעות המים שבאפיקי הנחלים, באמצעות בעלי חיים וכלי עבודה הנושאים עליהם אדמה מאזורים נגועים. קצב התפשטות האמברוזיה המכונסת עולה על זה של כל צמח יבשתי פולש אחר המוכר בישראל!
אמברוסיה מכונסת במטע עצי תמר שבבקעת הירדן. (צילום: ז'אן-מארק
דופור-דרור)כיוון שיש קושי רב להדביר את הצמח לאחר התבססותו (מין רב שנתי המתרבה גם באופן וגטטיבי) יש חשיבות עליונה למנוע התפשטותו ולכך הוקמה היחידה המיוחדת שתילחם בצמח האלים.
קיצור תולדות האמברוסיה
בשנים האחרונות הופיעו בישראל ארבעה מינים זרים של הסוג אמברוסיה (צמח ממשפחת המורכבים): אמברוסיה שסועה (Ambrosia trifida), אמברוסיה לענתית (Ambrosia artemisiifolia), אמברוסיה צרת-עלים (Ambrosia tenuifolia) ואמברוסיה מכונסת (Ambrosia confertiflora).
המין המהווה איום מיידי לחקלאות ולמערכות טבעיות, הוא אמברוסיה מכונסת. אמברוסיה מכונסת היא מין פולש, העלולה לגרום לנזקים רחבי היקף לחקלאות, לנחלים ולמעיינות, לחופי הכנרת, לגינות ולפארקים ולאזורי נופש ופנאי בחיק הטבע.
צמח האמברוסיה הוא עשב רב-שנתי זקוף שגובהו 75-250 ס"מ. אורך העלים 12-16 ס"מ, רוחבם 10-15 ס"מ. צבעם ירוק מאפיר מעט. העלים בעלי פטוטרת קצרה וגזורים פעמיים לאונות ארוכות. על שפת העלה נמצאות בדלילות שערות קטנות.
העלים נגדיים בבסיס הגבעול ומסורגים בחלק העליון של הצמח. הצמח חד-ביתי והפרחים חד-מיניים, צבעם צהוב או ירקרק. הפרחים הזכריים רבים וקטנים. קוטרם כ-1 ס"מ והם נישאים על אשכול זקוף. הפרחים הנקביים חסרים עלי כותרת והם מרוכזים בחיק העלה, במעטפות דמויות קערית. הפריחה בישראל מספטמבר עד אוקטובר. הזרעים חומים בקוטר 3-4 מ"מ.
מקורו הגיאוגרפי נעוץ בעמקים הצחיחים למחצה בדרום ארצות הברית ובמכסיקו. אך אמברוסיה מכונסת פולשת במערב אוסטרליה מאז שנות ה-50' של המאה העשרים.
הפלישה לישראל
הצמח נצפה לראשונה ב-1990 בחוף הכרמל. פלישה מסיבית לאורך גדות נחל אלכסנדר החלה בסוף שנות ה-90' – תחילת שנות ה-2000. לא ברור כיצד הצמח חדר לישראל. ייתכן שזרעיו נמצאו בתערובות זרעים שהובאו מארצות הברית לשם האכלת עופות ודגי בריכות.
אמברוסיה מכונסות על גדות נחל אלכסנדר. (צילום: ז'אן-מארק דופור-דרור)אמברוסיה מכונסת יוצרת אוכלוסיות צפופות מאוד הדוחקות מיני צמחים מקומיים. מערכת שורשים שטחית וצפופה מאוד, מרוכזת בשכבה העליונה של הקרקע עד עומק 30 ס"מ בלבד. הצמח מתרבה מזרעים וגם באופן וגטטיבי באמצעות ניצנים אדפטיביים הנוצרים על שורשים אופקיים מתפשטים. טרם נקבע אם הצמח מתרבה בישראל בעיקר מזרעים או בעיקר באופן וגטטיבי, אך התצפיות בשטח מראות כי הריבוי בארץ נעשה בשתי הדרכים.
הצמח בעל יכולת התחדשות גבוהה מאוד: הצמחים מתחדשים תוך חמישה שבועות בלבד לאחר כיסוח. ההשתלטות העונתית של העשבוניים הרודראליים המקומיים במהלך החורף, כגון חרדל לבן, גדילן מצוי וברקן סורי, אינה דוחקת את האמברוסיה.
הצמח מופץ בדרכים טבעיות ובאמצעות האדם. הפצה טבעית: יחידת התפוצה (הפרי) בנויה ממעטפת סגורה העוטפת זרעון יחיד המכוסה ב-10 עד 20 קוצים קצרים ומאונקלים. הקוצים נתפסים בפרווה של בעלי חיים וכך הפרי מופץ. ההפצה נעשית גם על ידי מים זורמים, במיוחד בעת הצפות. הפצה על ידי האדם נעשית בעיקר באמצעות כלי עבודה הנוסעים ברחבי הארץ כאשר עליהם אדמה מאזורים נגועים. זרעים או חלקי צמח הנופלים מכלי העבודה עלולים ליצור מוקדים חדשים. כך למשל נוצרו מוקדים לאורך כביש מס' 1. בשל כך המוקדים החדשים עלולים להופיע קודם כל לאורך דרכים.
הסקר האחרון שנערך בנושא אמברוסיה הראה כי מוקד הפלישה הינו בעיר שכם. משם התחיל הצמח לפלוש, תחילה לכיוון מערב, לאורך גדות נחל שכם ונחל אלכסנדר. הצמח נפוץ כיום בשומרון, בצפון בקעת הירדן, בעמק חפר ובשרון. מוקדים נוספים נתגלו בנחל קנה, נחל הירקון, באזור חיפה, צומת אחיהוד, ליד גדרה ובאזור אשדוד.
אמברוסיה מכונסת - פלישה בשדה חקלאי באזור עמק חפר. (צילום: ז'אן-
מארק דופור-דרור)סקר שערכה רשות ניקוז שרון בסוף 2004 גילה שהצמח פלש על פני 4,800 דונם לאורך גדות נחל שכם ונחל אלכסנדר, ומשם חדר לשדות ולפרדסים הסמוכים. הצמח החל לפלוש גם לכיוון מזרח לאורך נחל תרצה. שם התפתחה אוכלוסייה גדולה לאורך גדות הנחל עד בקעת הירדן, מזרחית לכביש מס' 90.
בסוף 2008 החלה אמברוסיה מכונסת לפלוש גם בגדות נחל קנה, בתחום שמורת נחל קנה. בתחילת 2009 התקבל דיווח על מוקדים חדשים במישור החוף המרכזי, בגדות נחל דרור (יובל של נחל פולג), לאורך כביש מס' 3 (ליד קיבוץ רבדים) ולאורך כביש מס' 4 (ליד קיבוץ פלמחים). בסוף קיץ 2009 התגלה מוקד של הצמח בשמורת פצאל שבמזרח השומרון. באפריל 2011 אותר מוקד קטן ליד נחל הקישון בגרוסת של אספלט ששימשה להידוק קרקע בחניון משאיות קרוב לנחל.
קצב הפלישה של הצמח הינו המהיר ביותר מבין הצמחים הפולשים היבשתיים בישראל והוא משפיע לרעה על המינים המקומיים. אמברוסיה מכונסת יוצרת יחידות צפופות מאוד הדוחקות את כל מיני הצמחים האחרים. לכן, תת-כיסוי של אמברוסיה מכונסת נראה כנטול מינים מקומיים לחלוטין. אמברוסיה מכונסת מהווה מטרד כבד לשדות חקלאיים בה היא מתפשטת במהירות. הצמח חודר לפרדסים ולמטעי אבוקדו.
דרכי טיפול: כיסוח חסר כל תועלת כיוון שהצמח מתחדש מהר. עקירה יכולה להיות יעילה לגבי פרטים מאוד צעירים. עקירה של פרטים מבוססים (מעל 10 ס"מ גובה) אינה יעילה כיוון שחלקים מהשורשים נותרים בקרקע. שימוש בקוטלי צמחים השכיחים בישראל כגון glyphosate (ראונד-אף), triclopyr (גרלון) או fluroxypyr (טומהוק) אינם מאוד יעילים כיוון שהפרטים מתחדשים לאחר הריסוסים. כמו כן, שימוש בקוטלי צמחים אלו, וכן קוטל צמחים כגון 2,4-D מסוכנים לבתי גידול לחים.
אמברוסיה מכונסת: תפרחת, ועלים. (צילום: ז'אן-מארק דופור-דרור)בימים אלו נערך ניסוי בקוטל צמחים אחר המתאים לשימוש בגדות נחלים ובתי גידול לחים אחרים. הניסוי נערך בשיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה, המכון להגנת הצומח, רשות הטבע והגנים ורשות ניקוז שרון. במקביל, מחקר הנערך לאורך נחל אלכסנדר מאז 2008, בודק ניסיון להחליש את פלישת האמברוסיה באמצעות שיקום צמחייה טבעית של גדות נחלים, בפרט עם עבקנה נדיר ועבקנה שכיח.
תוצאות המחקר הראו כי שיקום הצמחייה של גדות נחלים מונע השתלטות של אמברוסיה מכונסת. בשלב זה טרם פותח טיפול ביולוגי קלאסי, המבוסס על הכנסת אויב טבעי, נגד מין זה של אמברוסיה.
