בצל המאבק הקשה על אישורו של דו"ח ועדת לוקר, אשר ממליצה לערוך שינויים דרמטיים בתקציב צה"ל ובתכניות הפנסיה של אנשי הקבע, הפיץ הצבא את החלופה שהוא מציע לייעול המערכת – התכנית הרב-שנתית 'גדעון'.
בצה"ל אומרים כי התכנית גובשה בשל הצורך בשינוי שיתאים את צה"ל לאתגרי העתיד, וההבנה כי כעת קיים חלון הזדמנויות אסטרטגי המאפשר ליטול סיכונים לצורך מימושו. התוכנית תיתן מענה למלחמה רב-זירתית ורב ממדית, ומענה לאיומים תת-מדינתיים.
במסגרת התכנית הרב-שנתית התקבלו החלטות קשות על צמצום גודל הצבא וויתור על חלק משאיפות ההתעצמות תוך שימור מוכנות גבוהה למימוש ייעוד צה"ל. העקרונות שהובילו את ביסוס המענה הינם כשירות דיפרנציאלית, ביטול הכפילויות, שילוביות וניהול סיכונים אל מול תפיסת הביטחון, במטרה להביא להקטנת כוח האדם ולשינוי במודל הפנסיה.
קרא עוד:
[postim]
הוגי התכנית מקווים כי באמצעותה יהפוך צה"ל לצבא איכותי שיש לו את היכולות לנצח את אויביו, ובמקביל עונה על הצורך לפתח מענה עתידי לאיומים – בהתבסס על כוח אדם מחויב, מאומן, מצויד וכשיר לעת חירום. "הרמטכ"ל רואה בתקופה זו הזדמנות להשתנות ולהשיג כשירות גבוהה, אנשים איכותיים וצבא מאוזן ומשולב", אומרים בצבא.
כך יהפוך צה"ל של שנת 2020 לאפקטיבי יותר
עקרון משמעותי שהנחה את הרמטכ"ל בעת גיבוש התוכנית הינו עקרון הכשירות הדיפרנציאלית. למעשה, יעבור צה"ל למודל כשירות לא אחידה שמבחינה בין החוד של צה"ל לבין שאר יחידות הצבא. תהליך שיהפוך את צה"ל לעוצמתי יותר הוא חיזוק אוגדות החוד – 98, 162 ו-36, שיימשך עד לשנת 2016, ויתבטא בהעדפת יחידות אלה מבחינת היקף האימונים, מבנה וארגון הקרב ובאמצעי הלחימה. המטרה היא ברורה – הגדלת הקטלניות של אותן יחידות, ודרך כך שיפור האפקטיביות של זרוע היבשה. כחלק ממהלך זה הודיע הרמטכ"ל לאחרונה על הקמת חטיבת קומנדו שתוקם עד סוף שנת 2015 ותאגד תחתיה את היחידות המובחרות של צה"ל – 'רימון', 'אגוז', 'מגלן' ו'דובדבן'.
אלוף (במיל') לוקר מגיש לרה"מ את הדו"ח שגיבשה הוועדה בראשותו
(צילום: עמוס בן-גרשום - לע"מ)
במקביל, יחידות הארטילריה הסטטיסטית של צה"ל יעברו צמצום משמעותי ויורחבו מערכי האש המדויקת. צמצום הכוחות יבוא לידי ביטוי גם בזרוע הים, בה תוצא משימוש צוללת אחת ומספר הסטי"לים יצומצם לתשעה בלבד. מערך נוסף שצפוי להתרחב הוא מערך הגבולות והביטחון השוטף. ניצנים למהלך זה ניתן לראות בהקמת גדודים שכפופים לחטיבות מרחביות, כמו גדוד 'אריות הירדן' שמופקד על גזרת הבקעה.
כחלק מהתוכנית, הממד הקיברנטי צפוי להתעצם בשנים הקרובות, ולאחרונה הודיע הרמטכ"ל על הקמת זרוע סייבר. הקמת הזרוע תהיה מהלך דו שנתי, שיחל בחיזוק המערכים ההגנתיים, האיסופיים וההיקפיים, וימשיך באיחוד הכשרות וכוח אדם.
מודל הקבע החדש
בשנה האחרונה עובדים באגף כוח האדם על מודל חדש למשרתי הקבע. מטרה מובהקת של המודל היא הורדת גיל המפקדים. אם היום רוב מפקדי הגדודים בני 35 עד 37 וגיל מפקדי החטיבות הוא סביב 45, לפי המודל החדש גיל מפקדי הגדודים ירד ל-32 וגיל מפקדי החטיבות ל-40 עד 42. למעשה, מהלך זה כבר יצא לפועל ולקורס פיקוד ומטה כבר יוצאים מפקדים צעירים יותר מאשר בעבר. את תוצאות המהלך ייראו בשלוש עד חמש השנים הקרובות.
חלק משמעותי במודל החדש נוגע לאוכלוסיית הנגדים. באגף שמו לעצמם כמטרה למנוע מצב בו אנשי קבע מרוויחים שכר נמוך משכר המינימום וזקוקים להשלמת הכנסה, ופועלים כדי שאותם אנשים יקבלו שכר הוגן ויוכלו להתקיים בכבוד.
עם זאת, נדבך משמעותי בתוכנית הוא ירידה בכמות כוח האדם בסדיר ובמילואים. בשלושים השנים האחרונות נרשמה עלייה של שמונה אחוזים במספר משרתי הקבע. בראשית שנת 2014 החל תהליך ירידה בכמות משרתי הקבע, שהוביל לירידה של 2,500 אנשי קבע. התהליך ימשיך במסגרת התוכנית ועד תחילת שנת 2017 יהיו 2,500 פחות משרתי קבע.
צמצום מספר אנשי הקבע הגיע גם לקצינים הזוטרים, עם תהליך שהחל בבה"ד 1 לפני שנתיים והוא כולל סגירת שתי פלוגות צוערים. לצד הירידה בכמות הקצינים הזוטרים, מתקיים תהליך מקביל של הארכת קדנציות ראשונות של אותם הקצינים – שישרתו בקבע ראשוני (עד דרגת סרן) שבע שנים שלאחריהן יעברו לשירות קבע מובהק. לאחר שבע שנות שירות בקבע מובהק יוכלו הקצינים שלא יקודמו לקבל מענק חד פעמי ולסיים את שירותם בגיל צעיר.
מערך המילואים – קטן וכשיר יותר
מערך המילואים צפוי לעבור גם הוא שינויים משמעותיים. לאחר ועדה שהוביל אלוף רוני נומה – כיום מפקד פיקוד המרכז – הוחלט לצמצם את כמות משרתי המילואים ב-100,000 אנשים. למרות צמצום כוח האדם, יש לציין כי משרתי המילואים שיישארו יהיו מאומנים יותר, מצוידים יותר וכשירים ללחימה, על ידי הגברת תדירות האימונים.
כחלק מצמצום כוח האדם ייסגרו יחידות מילואים, רובן חטיבות ארטילריה ונשק סטטיסטי, שאין בהן צורך לאור המציאות הביטחונית והתפתחות שדה הקרב. עד כה נסגרו שש חטיבות שריון, שני אגדים ארטילריים וגדודים רבים של פיקוד העורף למטרת צמצום הכוחות.
בנוסף לכך, השינויים יגיעו גם לחיילים הסדירים. בימים אלה החל גיוס המחזור הראשון שישרת 32 חודשים בלבד. במטרה להתמודד עם החיסרון בכוח האדם שייווצר כתוצאה מקיצור השירות, יפעל צה"ל לצמצום אחוזי הנשר ולחיזוק אוכלוסיות חלשות. צעד נוסף שייעשה במסגרת התכנית יהיה מעבר לארבעה מחזורי גיוס בשנה במקום שלושה כפי שנהוג כיום, זאת בהתאמה לקיצור ההכשרות. יתר על כן, בית ספר לשליטה ובקרה ולפיקוד ושליטה יוקם.
קיצוץ וארגון מחדש
במסגרת התר"ש, מספר מערכים יצומצמו ואף ייסגרו, כשהצמצום יבוא לידי ביטוי תחילה במטות ובמפקדות, שיעברו קיצוץ של שישה אחוזים, ורק לבסוף באמצעי הלחימה ובמערכים הלוחמים. תהליך להקטנת היקף הקצינים יחל במטות ובמפקדות על ידי שינוי יחס הפיקוד לאחד לחמש. משמעות המודל היא שכל סגן-אלוף יפקד על לא פחות מחמישה רבי-סרנים וכו'.
לצד מודל זה, יבוטלו מספר תקני דרגת אלוף: דרגת הפרקליט הצבאי הראשי הורדה לתת-אלוף, תפקיד מפקד גיס אוחד עם תפקיד מפקד המכללות והפיקוד על גיס נוסף כבר לא יעמוד בפני עצמו. מהלך זה יביא לקיצוץ של כ-18 אחוזים במצבת המטה הכללי.
תהליך מקביל שמתבצע הוא ביטול הכפילויות בצבא. תהליך זה נעשה בהסתכלות על הסיכונים ותוך התמקדות באיומים שעומדים בפני צה"ל. גופי התורה והארגון וגופי כוח האדם יאוחדו, וכפילויות נוספות באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, בזרוע היבשה ובאגף התקשוב ייבחנו. בנוסף לכך, משימות בפרקליטות הצבאית, ביועץ הכספי לרמטכ"ל) ובמחלקת מדעי ההתנהגות, יועברו לחברות אזרחיות.
בנוסף לקיצוץ במפקדות, יבוצע צמצום גם במערכי החינוך, הרבנות הצבאית, גל"צ, הצנזורה, מבקר צה"ל, יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים וקצין המילואים הראשי.
