ביום שני השבוע, כאשר מתפללי ה'נץ' בשכונת רמת שלמה, הסמוכה לשועפאט, עשו דרכם אל בית הכנסת, הם הופתעו לראות חיילים עם קסדות, שכפ"צים ונשק דרוך מפטרלים ברחובות השכונה הסמוכים לערבים. "לראשונה הבנתי שהמצב הביטחוני חמור", סיפר תושב השכונה, "אם הדרג המדיני החליט לשלוח חיילים במקום שוטרים, המשמעות היא ערב מלחמה עם הרשות הפלשתינית", טען תושב אחר. "חיילים נמצאים בתוך שטח אזרחי רק לקראת מלחמה", קבע.
עד יום רביעי השבוע החיילים, שהגיעו לסייע לשוטרי משטרת ישראל כפי שהצהיר הרמטכ"ל בישיבת הממשלה בשבוע שעבר, הוחלפו בשוטרי משמר הגבול, בהם גם אנשי מילואים, שמפטרלים באזור בסמוך לשועפאט, שידעה לפני שנה הפגנות אלימות וקשות, ונחשבת על ידי משטרת ישראל למועדת לפורענות. המתח בשכונה היהודית לא שכך. חלק מהחיילים הועברו לחברון, בה גואה בימים אלה הטרור, ויש חשש שהוא ילך ויתגבר. אחרים, כולל חיילים מיחידות מובחרות, משמשים כמאבטחים בתחבורה הציבורית, וזאת בעקבות חשש לניסיון לבצע פיגוע רב נפגעים על ידי החמאס או הג'יהאד האסלאמי.
בסיום השבוע השלישי לגל הטרור שיודעת ישראל – שנכון לשעת כתיבת שורות אלה מונה 10 איש שנרצחו הי"ד, 11 שנפצעו קשה, 17 שנפצעו בינוני ו-84 קל – במערכת הביטחון מתעקשים שאין מדובר בהתקוממות נרחבת. יש אפילו מי שטוענים כי מסתמנת רגיעה. הם מצביעים על כך שמרבית הפיגועים לא היו עם תשתית של ארגון מאחוריהם. הפיגועים שכן היו עם תשתית מאחוריהם, כמו החמאס שעמד מאחורי רוצחי בני הזוג הנקין הי"ד – נחשפו במהירות והרוצחים נעצרו.
"יש לנו הרבה סייעתא דשמיא", הדגיש השבוע גורם בטחוני. "החמאס בישראל מנסה להוציא פיגועים. זה נוח לו להתסיס את השטח בישראל ולשמור על רגיעה בעזה שטרם התאוששה מאז מלחמת צוק איתן. מי שבעזרת השם מונע זאת אלו הם אנשי השב"כ שיש להם שליטה מדהימה ביהודה ושומרון, כמו גם באזור ירושלים המזרחית, והם גודעים במהירות כל ניסיון כזה באמצעות ביצוע מעצרים של מי שמנסה ליצור התארגנות כזו".
ממלא מקום ראש הממשלה השר ישראל כץ דיבר על כך שיש מקום למחשבה על הצורך ב'חומת מגן 2'?
"מה שהיה מיוחד במבצע 'חומת מגן', שהיה לפני 13 שנה, היה מעבר כוחות צה"ל מבית לבית, מדלת לדלת, שהביאו לתפיסת מחבלים מבוקשים ומצבורי נשק. זה היה המבצע היסודי ביותר בלחימה בתשתיות הטרור ביהודה ושומרון, והוא הביא את השקט והביטחון לכל חלקי הארץ. עד היום בישראל ובעולם מדברים עליו. זה לא המצב שאנו נמצאים בו בימים אלה. יהודה ושומרון שקטים, תשתיות הטרור מרוסקות. אם בימי 'חומת מגן' היה צורך להכניס אוגדת חיילים לפעילות ביהודה ושומרון, היום צה"ל והשב"כ נכנסים מתי שהם רוצים, לאן שהם רוצים, בשטחים. לא בטנקים, אלא בג'יפים. בשטח אין עשרות רבות של חוליות מתאבדים הממתינות לשעת כושר להתנפץ על העורף הישראלי.
"הבעיה היא פיגועי היחיד, נגדם כאמור קשה להילחם כיוון שהם נעשים ללא תכנון או שיחה עם איש. מחליט אדם לצאת לפיגוע. חלק מהם מגדירים זאת כפיגוע התאבדות. הם שולפים סכין ומנסים לרצוח. התגובה המהירה של המשטרה וצה"ל, שפרושים על פני הארץ כולה, לצד סיוע רב מאזרחים שבמקום לנסות ולהימלט, תגובה טבעית, חותרים למגע מהיר מול המחבל במטרה לנטרל אותו – חסכו חיי אדם רבים".
לצד זאת, במערכת הביטחון רואים בשבוע האחרון עלייה במידע מוקדם שמתקבל כאשר יש מי שמדבר על כוונתו לצאת לפעולה. מה שאומר שהמדיניות שאותה הוביל שר הביטחון, משה יעלון, לתת לערביי ישראל להמשיך לנוע בחופשיות ולצאת לעבודה, לצד אזהרות חוזרות כי ישראל לא תוכל להמשיך לאורך זמן לתת לפועלים הערבים לנוע בחופשיות בדרכם למקומות עבודתם – הוכיחה את עצמה. החשש שלהם מגדיעת פרנסתם מביא אותם לתת מידע שימנע את הפיגועים.
כ-140,000 פועלים ערביים עובדים בישראל. 40,000 מתוכם – שוהים בלתי חוקיים שבמערכת הביטחון מעלימים עין מכניסתם. מאחורי העלמת העין מסתתרת ההערכה המודיעינית הבאה: אם הם יישבו חסרי מעש בכפר, הם יתכננו פיגועים. כאשר הם עובדים בישראל, מפרנסים את משפחותיהם ורואים עתיד לחייהם – הם רוצים למנוע פיגועים.
הקבינט הליצמני
כחמש ישיבות קבינט התקיימו מאז פרוץ ההתקוממות, שיש המכנים אותה אירועי ירושלים. הישיבות הממושכות מפגישות את השרים עם אנשי מקצוע מתחום הביטחון, השטחים והמשפט. העיתונאי והפרשן אמנון אברמוביץ' ציין השבוע כי הבדל לא קטן פעור בין הרמה האישית, הידע וההשכלה הרלוונטית של המקצוענים לבין רמתם של רוב השרים, פער גדול בהרבה מתקיים בין האינטרסים והמניעים של אלה לעומת אלה. הפוליטיקאים בקבינט נושאים נאומי כיכרות ומתחרים ביניהם בהצעות שנועדו למצוא דרכן החוצה אל תומכיהם. לא מוצעות בו חלופות רציניות ולא גישות שאינן נלעסות בראיונות בתקשורת.
כך לדוגמה הרמטכ"ל וראש השב"כ, איש איש בתורו, עזבו לכמה דקות את אחת מישיבות הקבינט כאשר חשו שהם על סף אובדן שליטה. היה זה כאשר צוטטו דבריה של שרת המשפטים איילת שקד שטענה בריאיון לתקשורת כי צבא ההגנה לישראל אינו עושה די כדי להילחם בטרור. "ששקד תספר את זה לחיילים שחטפו אבנים, במקום להיות בבית. שתספר את זה ללוחמי הימ"מ וללוחמי דובדבן ולרכזי השב"כ, שלא עצמו עין עד שפענחו את רצח הזוג הנקין הי"ד", אמר גורם ביטחוני.
אגב, במערכת הביטחון ואנשי המקצוע מחריגים את השר אריה דרעי, ומציינים לטובה את מתינותו ואת רוחב דעתו. שר נוסף שהשתתף רק באחת מישיבות הקבינט וזכה לשבחים – הוא שר הבריאות, יעקב ליצמן. לבקשת ראש הממשלה השתתף ליצמן בישיבה וסקר את פעילות מערכת הבריאות בימי הטרור, כפי שראה אותה בשטח. הוא סיפר לשרים על הביקורים שעשה ב'שערי צדק' וב'הדסה', על היערכות טובי הרופאים מכל המחלקות בחדרי הטראומה לקבלת הפצועים. "המאבק על חיי הפצועים מתנהל ללא קשר אם מדובר בדוקר או בנדקרים", תיאר ליצמן והוסיף, כי דרש ממנהלי בתי החולים להפגיש את הצוותות הרפואיים עם פסיכולוגים ועובדים סוציאליים כדי שיפרקו את רגשותיהם.
בהמשך הסקירה סיפר שר הבריאות כי את הטיפול במחבלים מממן משרדו, כמו גם את הפצועים שממשיכים להגיע לישראל מסוריה. "שליש מהטיפול בפצועים מסוריה מממן משרד הביטחון, שני שלישים מגיעים מתקציב משרד הבריאות", אמר. את הסקירה סיים בתקווה כי בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון והמשרד לביטחון פנים, חיילים ושוטרים יקבלו גם הם טיפולים תומכים לאחר שנחשפו לאירועים קשים.
לבקשת נתניהו נשאר ליצמן להמשך הישיבה. בשעה ששרים מהימין תבעו ביצוע פעולות שונות, התעניין השר החרדי האם היו אירועים מיוחדים בימי שישי שחלפו. אנשי מערכת הביטחון השיבו בשלילה. אתם מזהים תסיסה או מרמור בקרב ערבי ישראל? תהה ליצמן. אנשי מערכת הביטחון השיבו גם על זה בשלילה והסבירו כי המשך יציאתם לעבודה של ערביי ישראל מסייע ברגיעה בשטח ואף מונע פיגועים. ליצמן האזין בכובד ראש.
"הוא שאל שאלות בודדות", סיפר השבוע גורם בטחוני, "אך הוציא את העוקץ מההתלהמות של שרי הימין, והעמיד את הדברים בפרופורציה הנכונה. זאת מלבד הרעיון המבריק שלו להציג בעולם כולו את יו"ר הרשות הפלסטינית כשקרן, כדי לעצור את ההסתה שלו כאילו נהרג הילד בן ה-13 שדקר ילד יהודי בן גילו בפסגת זאב", בעזרת תמונת הילד-מחבל המתאושש בבית החולים.
תן פרטים בבקשה.
"אבו מאזן תיאר בדרמטיות כיצד 'נרצח' הילד בידי החיילים הישראליים. הכחשנו, אבל היה צורך בהוכחה. כיוון שמדובר בקטין – החוק מחייב שנקבל את הסכמת הוריו. הם סירבו בכל תוקף. פנינו ליועצים המשפטיים שאמרו שללא הסכמת ההורים לא ניתן לצלם אותו. פנינו לליצמן. הוא התקשר להנהלת בית החולים ואמר: "מדבר השר ליצמן. יש שתי אפשרויות: האחת, תתנו לצוותי התקשורת לתעד את הילד בהוראתי. השנייה, אני בא לביקור בבית החולים עם תקשורת ואבקר גם את הילד. הנהלת בית החולים הסתפקה בהוראת השר. לאחר מכן כאשר היה מי ששאל כיצד לקח אחריות לעבור על החוק, אמר ליצמן: 'זה פיקוח נפש. את השבת הקדושה מחללים על פיקוח נפש אז בוודאי מותר לעבור על החוק ולתעד ילד לצורך מניעה בוודאות של הריגת כמה יהודים'.
"ויש גם עוד כמה נושאים ופעולות שמתוקף תפקידו הוא מעורב בהם ועליהם מוטל חיסיון. בכל אחת מהשיחות אתו, אנשים וותיקים במערכת הביטחון יוצאים מתפעלים. יש לו קו מחשבה ישר ובכלל לא שגרתי עם הרבה אחריות ציבורית. כושר הניתוח שלו זוכה להערכה רבה, וכאשר הוא חושב שצריך להעיר, הוא יודע להעביר גם ביקורת. הוא אמור היה להשתתף בישיבת קבינט נוספת, לבקשתנו, אך היה חוסר הבנה שגרם לכך שלא השתתף. אם זה היה תלוי רק בנו – הוא היה חבר קבינט".
גם בקרב הצוותים הרפואיים בבתי החולים ניתן לשמוע שבחים על שר הבריאות וגם כאלה המופנים ממנו אליהם. ביום שלישי לפני שבוע, בזמן הפיגוע המשולב בשכונת ארמון הנציב וברחוב מלכי ישראל, שהה ליצמן בביקור בבית החולים 'שערי צדק' וביקש לראות את ההיערכות של חדר הטראומה. הוא עקב בשוויון נפש עד שראה איש מד"א שהתלווה לאחד הפצועים הקשים בפיגוע ברחוב מלכי ישראל, כשהוא יושב על האלונקה ומעסה את ליבו של הפצוע תוך הכנסתו לחדר הטראומה. "הוא אתו ככה מהזירה", דיווחו אנשי מד"א. רק כאשר נטלו הרופאים מאיש מד"א את המשך פעולות ההחייאה, ירד האיש מהאלונקה, לקח נשימה ארוכה ואז התיישב על הרצפה והחל לבכות.
כאן, גם השר החרדי לא נותר שווה נפש. השבחים כבר הגיעו אחר כך, כפועל יוצא.
למודי מלחמה
הניסיון השורר כיום בצמרת מערכת הביטחון, בנוגע לסוגיה הפלסטינית, נצבר משך שנים רבות: שר הביטחון משה יעלון שימש בעבר אלוף פיקוד המרכז ומפקד אוגדת איו"ש. הרמטכ"ל גדי איזנקוט שימש מפקד אוגדת איו"ש. המפכ"ל המיועד רוני אלשיך שימש ראש מרחב ירושלים, שומרון ויהודה בשב"כ, מקבילו של אלוף פיקוד מרכז בצה"ל. מדובר בשנים ארוכות של היכרות מעמיקה עם יהודה ושומרון ובעיותיה.
במערכת הביטחון התחושה היא שראש הממשלה מנהל את המערכה הנוכחית בזהירות רבה, עם הרבה מחשבה. אחרי הקיץ הקודם של מלחמת עזה ('צוק איתן'), הוא יודע מה מחירה של הידרדרות ביטחונית שאף אחד מהצדדים אינו רוצה בה. בדיונים הביטחוניים הוא חוזר ואומר שהמבחן האמתי הוא למנוע מצב שערביי ישראל והשטחים יגלשו לבעירה גדולה – אינתיפאדה שלישית.
כרגע הקונצנזוס בדרג המקצועי הוא חד-משמעי: אנחנו לא באינתיפאדה עדיין. בהפגנות השונות שהיו השתתפו עד 200 איש בלבד. באזור רמאללה הפגינו כ-1,000 פלסטינים. באזור בית לחם – כ-950, ובאזור חברון – כ-500. זו אינה אינתיפאדה. רוב העם הפלסטיני נשאר בבית.
יש שיתוף פעולה עם שוטרי הרשות הפלסטינית שאינה מתגעגעת לטנקים של צה"ל בקסבות של שכם ורמאללה, ולא רוצה לבדוק אם בוואקום שייווצר בעקבות אינתיפאדה שלישית, החמאס יעשה לאנשי הפת"ח בגדה מה שעשה להם בעזה, כאשר זרק אותם מגגות הבניינים.
ראש הרשות מחמוד עבאס, למרות נאומי ההסתה שלו, שירטט קו אדום למנגנוני הביטחון הפלסטיניים: התיאום עם צה"ל והשב"כ נמשך. בכל מחיר.
איך מסתדרים הדברים? כך בנויה הרשות הפלסטינית. יו"ר הרשות מנסה ליהנות מכל העולמות ולמעשה הופך להיות שנוא על כולם. הוא חושש להיות לא רלוונטי אם הג'יהאד האסלאמי והחמאס ישתלטו על השטח, ומנגד חושש מפעילות צה"ל. במערכת הביטחון אומרים שהפעילות היא בהתאם. גורמי טרור ומסיתים כמו בכיר החמאס שייח' חסן יוסף – נעצרים. בימים הקרובים צפוי גל מעצרים של מאות צעירים תושבי מזרח ירושלים, החשודים ביידוי בקבוקי תבערה ואבנים.
בנוסף לפעילות המשטרה, קיימו גורמי ביטחון שונים שיחות קשות עם מנהיגים בחברה הערבית והבהירו כי אם יימשכו פעולות הטרור – יהיה לכך מחיר. במערכת הביטחון מייחסים לשיחות הללו חלק משמעותי בהנמכת הלהבות – בעיקר בעימותים בתוך הערים הערביות.
הירידה המשמעותית בפיגועים ובעימותים לא מביאה בשלב זה לשחרור הכוחות המתגברים, ומאות נוספים אף יגויסו בקרוב. 1200 חיילים ייקחו חלק בשמירה על התחבורה הציבורית באוטובוסים וברכבות. בנוסף למאבטחים בתחבורה הציבורית נכנסה לפעילות גם יחידת כלבנים נגד זורקי אבנים, וכוחות משירות בתי הסוהר (שב"ס) שהוכשרו במשטרת ישראל נכנסו גם הם לפעילות.
במקביל הוצבו שוטרים באזורים ציבוריים רבים. חלק מאותם שוטרים הם פקידים שאינם נושאים נשק, דבר שעורר חשש ותרעומת בקרב השוטרים שחוששים שיהוו מטרה קלה למחבלים. מפקדיהם העלו את הטענות לסגל הפיקוד הכללי של המשטרה, ושם הוחלט למרות זאת להציב את אותם שוטרים.
חברון לעד
נכון לשעת כתיבת השורות ההתמקדות של מערכת הביטחון היא בחברון. זאת הצטרפה מאוחר לגל הטרור אך עשתה את זה במלוא העוצמה. בירת חמאס ביהודה ושומרון, העיר הדתית ביותר והגדולה ביותר, המונה כרבע מיליון איש, היא גם המקום היחיד ביהודה ושומרון שבו מתיישבים מתגוררים בצמידות, ממש באותו הרחוב, עם פלסטינים. התוצאה היא שתוך פחות משבועיים בוצעו תשעה פיגועים וניסיונות פיגוע במרחב הדליק שבין חברון, קריית ארבע והר חברון.
כ-800 יהודים מתגוררים ביישוב היהודי בחברון, בלב השכונות הפלסטיניות, מה שביטל הלכה למעשה את מרחב האבטחה של כוחות צה"ל האחראים על הגזרה, ואפשר חיכוך יום-יומי בין מתיישבים לפלסטינים גם בימי רגיעה.
חברון סומנה, עוד בתחילת פעולות הטרור, כמוקד נפיץ בשל החשש שפעילי החמאס הרדומים בעיר יפעלו לחידוש הפיגועים והפרות הסדר האלימות, אבל לצד אלה נשמר התיאום בין מנגנוני הביטחון בעיר לבין כוחות צה"ל.
עם זאת, החטיבה המרחבית יהודה החולשת על העיר זכתה לתגבורת של מאות לוחמים שנפרסו במוקדי החיכוך בעיקר מסביב לעיר, בכניסות לה ובפאתי העיירות הגדולות בדרום הר חברון – יטא ודורא. אף שמרבית הפיגועים בגזרת חברון היו בנקודות יציאה וכניסה מהכפרים או מהעיר, בצבא לא הטילו מגבלות תנועה על תושבי חברון, והם יכולים לנוע חופשי ברכבם צפונה לכיוון בית לחם.
פיגועי הטרור הפכו את העיר המתוחה ממילא לפקעת עצבים. הלחץ ניכר על פניהם של התושבים הפלסטינים והיהודים. הסוף לא נראה באופק.
מוקד נוסף הוא הרשתות החברתיות, בהן יש הסתה רבה. במערכת הביטחון ובדרג המדיני במקביל נעשות פעולות רבות להפסיק זאת. גרם בטחוני הסביר כי מנגד, הרשתות החברתיות הן מקור מידע למערכת הביטחון, ולכן הוחלט שלא לנתק אותן.
(צילומים: הדס פרוש, יונתן זינדל, נתי שוחט, עיסאם רימאווי וגארי מיילס – פלאש 90)
הרוסים מתאמצים, האמריקנים מרוצים
רוסיה מתאמצת להסיר את הלחץ הצבאי של המורדים על האזורים שבשליטת אסד בסוריה • מאחורי הגבול
במקביל לבעיות בשטחי ישראל, מערכת הביטחון עוסקת גם במתרחש בסוריה. המתקפה הגדולה שיוזמת רוסיה לעזרת משטר אסד בצפון סוריה, צפויה להיתקל בקשיים לא מבוטלים. זו ההערכה המתגבשת במערכת הביטחון בישראל, על רקע אירועי השבוע האחרון בסוריה. כך חשף עמוס הראל מ'הארץ'. אף שרוסיה מובילה מהלך נרחב של תקיפות אוויריות, נראה כי הפעולה המשלימה על הקרקע – המצריכה תגבור כוחות ניכר מצד איראן, חיזבאללה וכמה מיליציות שיעיות – עשויה להימשך עוד זמן, וכי ארגוני המורדים הסוניים נערכים לקראתה בחלק מקווי המגע, תוך הפגנת נכונות להילחם.
רוסיה שיגרה לצפון-מערב סוריה כוח אווירי השקול בערך לטייסת וחצי של מטוסי קרב מדגמים שונים של סוחוי, לצד מסוקי קרב, לפני כחודשיים. בחודש האחרון החלה בתקיפות אוויריות, בעיקר בצפון סוריה, שכוונו כנגד מספר רב של ארגוני מורדים, אף שבאופן מוצהר נועדה המתקפה להתמקד בארגון המדינה האסלאמית (דאעש), שאותו תוקפת גם קואליציה של חילות אוויר בהובלת ארצות הברית. בשלושת השבועות האחרונים מגיעים לסוריה גם כוחות משלוח קטנים של בעלי בריתו של אסד, שנועדו לאפשר את המתקפה הקרקעית המשלימה לתקיפות הריכוך האוויריות.
נראה כי המתקפה שמתכננת רוסיה נועדה להסיר את הלחץ הצבאי של המורדים על האזורים שבשליטת אסד, בעיקר מכיוון צפון. הרוסים מבקשים להתמקד באזור שמצפון לעיר חומס, לכיוון העיר חאלב, ובנוסף – באזור שמחאלב במזרח ועד העיר אידליב ועיירות ממערב לה. מאזור זה, הצליחה חזית אזורית משותפת של ארגוני המורדים בשם 'ג'יש אל־פתח' לנגוס בשטח שבשליטת המשטר בשנה האחרונה ולהתקרב באופן מסוכן למובלעת העלאווית החשובה למשטר, סביב הערים טרטוס ולטקיה. במקביל, תוכננו גם מהלכים קרקעיים באזור זבדאני, הסמוך יותר לדמשק וקרוב גם לגבול סוריה ולבנון.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בשבוע שעבר בנאום בכנסת כי אלפי חיילים איראנים נוחתים בימים אלה בסוריה. מדובר בכוח תגבור בן אלפים בודדים של אנשי משמרות המהפכה. תגבורות נוספות הגיעו ממיליציות שיעיות בעיראק ובאפגניסטן, לצד כוחות שהזרים צבא סוריה לצפון המדינה.
מן העבר השני, מחפשת גם ארצות הברית יוזמה חליפית, אפקטיבית יותר, בסוריה, לאחר הכישלון המהדהד של תכניתה לאמן כמה מארגוני המורדים הסוניים. התכנית נגנזה סופית בחודש שעבר, אחרי שהתברר כי ממשל אובמה הוציא מאות מיליוני דולרים אך הצליח להכשיר ללחימה רק כמה עשרות לוחמים, שכמעט כולם כבר אינם מעורבים בקרבות. זאת, בשעה שארגון דאעש מעביר את המתנדבים שלו רק קורסים מזורזים של הכשרה רובאית בסיסית ובכל זאת מצליח להפיק מהם הישגים צבאיים לא מבוטלים.
נראה שוושינגטון מבקשת כעת להגדיל את אספקת הנשק לארגונים הסוניים. האמריקנים כבר העבירו למורדים אלפי טילים נגד טנקים, ובאחרונה נשקלת הצעה לספק להם טילים נגד מטוסים. ייתכן שלמהלך ישנה כוונה נוספת, סמויה. הממשל מתעניין כבר זמן רב בחימוש המיליציות הכורדיות בסוריה, מתוך תקווה לשלבן באופן פעיל במלחמה נגד אסד, לאחר שכבר נחלו הצלחות (בין השאר, בהסרת המצור מעל העיירה הכורדית קובאני) בקרבות שניהלו נגד לוחמי דאעש. אולם, האמריקנים נמנעו מלעשות זאת גם בשל התנגדות טורקית למהלך, על רקע העימות הממושך בין אנקרה לכורדים.
העברת טילים לארגוני מורדים מתונים יחסית, העומדים בקשר גם עם וושינגטון וגם עם הכורדים, תאפשר לחלק מהנשק הזה להגיע גם ל'משתמשי הקצה' היעילים ביותר שלו עד כה – הכורדים. טילי הנ"ט המדויקים יחסית כבר פגעו בטנקים רבים של משטר אסד בקרבות בצפון סוריה (אחד הארגונים טען בשבוע שעבר כי השמיד כך עשרות טנקים בתוך יממה אחת). העברת עוד נשק מתקדם יחסית למורדים הסונים – ודרכם לכורדים, עשויה לשרת את האמריקנים מכמה בחינות: היא לא רק תסייע באופן יעיל יותר במאבק נגד אסד, אלא תהווה משקל נגד גם למהלך הרוסי, שהכעיס את וושינגטון והותיר אותה, לפחות זמנית, בלא תשובה ממשית. המאבק המתנהל על תמיכתם של הכורדים, שגם רוסיה מעוניינת בהם, רק מדגיש עד כמה סבוכה הפכה המלחמה בסוריה, שבה צדדים מרובים נלחמים זה בזה ולעתים, בעת ובעונה אחת בגזרות שונות – גם זה לצד זה.
