בימ"ש בביקורת חסרת תקדים: שתי תובעות משטרתיות החליטו לעשות דין לעצמן, להתעלם מהחלטות בית המשפט ואף לפתוח "בשביתה איטלקית". כך עולה מפרוטוקול הדיון שנערך אתמול בעניינו של יצחק גבאי שמרצה עונש מאסר בגין הצתת בית הספר הדו לשוני, והתנהל נגדו כתב אישום נוסף בגין החזקת סכין.
כתב האישום נקבע בפני השופט יצחק שמעוני בבית משפט השלום בירושלים ובתחילת הדיון ביקשה התובעת המשטרתית שרית דרור להעביר את ההליך לשופט אחר בשל הטענה כי השופט נחשף להסדר טיעון ועונש שהמדינה מבקשת להטיל על הנאשם.
עו"ד איתמר בן גביר המייצג את הנאשם התנגד לבקשה וטען כי לא נערך דיון מקדמי וכי השופט כלל לא נחשף לראיות בתיק ולפיכך אין כל עילה לפוסלו. השופט שמעוני קיבל טענותיו וסירב להעביר את התיק ובשלב זה ביקשה התובעת שרית דרור, והממונה עליה התובעת שיר קמה לערוך הפסקה בדיון כדי לבחון אפשרות לערער על החלטת השופט ולבקש את פסילתו בבית המשפט העליון.
מבוקשן ניתן להן, אלא שלאחר כחצי שעה של הפסקה הן חזרו והודיעו לשופט כי הן מבקשות להפסיק את הדיון שוב, כדי לשקול האם יוגש ערעור בגין פסלות שופט.
השופט שמעוני קבע כי אין מקום להעברת התיק לשופט אחר, שכן ההלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון אינה מתייחסת לתיק שטרם נשמע והשופט לא נחשף לחומר החקירה, עוד ציין השופט כי הוא משמש "שופט מוקד", שבמסגרתו מבקשים צדדים להגיע להסדרי טיעון גם בעזרתו ולא פעם ציינה התביעה המשטרתית כי היא מבקשת את עזרתו ומדובר בהליך גישור ואין מניעה שבית המשפט יציע ענישה כזאת או אחרת. השופט הוסיף כי העברת התיק לשופט אחר תהיה בה בזבוז זמנו של בית המשפט ופגיעה בנאשם.
בשלב זה התבקשו התובעות המשטרתיות לטעון לעונש, אך הדהימו את כל יושבי האולם והודיעו כי אין מסרבות לציית לשופט וכי אין בכוונתן לטעון לעונש וחזרו על בקשתן להפסיק את הדיון, השופט הודיע כי החליט כבר בבקשה זו וקבע שאינו מפסיק את הדיון אלא שבשלב זה התיישבו התובעות על ספסל התביעה, גחכו ציחקקו, והודיעו שאין בכוונתם להשתתף בהליך.
בהחלטה יוצאת דופן וחריגה קבע השופט שמעוני כי:" נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי התנהגות יוצאת דופן של מאשימה בהליך פלילי מעיין זה. בית המשפט נתן את החלטתו להמשך ההליך וכך צריך לנהוג, השופט הורה להעביר הפרוטוקול ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המחוז, לפרקליט המדינה וכן לשרת המשפטים, על מנת לבחון התנהגות התובעות המשטרתיות"
בשלב זה הודיע השופט על דחיית הדיון אך עו"ד בן גביר טען שאין לאפשר לתובעות לקבל את מבוקשן וביקש לטעון לעונש גם אם המדינה תוותר על זכות זאת. השופט שב ונתן לתובעות הזדמנות לטעון אך הן סירבו והמשיכו לצחקק,עו"ד בן גביר טען לעונש וביקש להטיל על הנאשם מאסר על תנאי או עונש מאסר בחופף לעונש אותו הוא מרצה בגין הצתת בית הספר הדו לשוני והשופט גזר את הדין וקבע כי :"אינני יכול לפתוח דברי במתן גזר הדין מבלי לציין את התנהלות יוצאת הדופן של המאשימה שנוהלה על ידי עורכות הדין שיר קמה ושרית דרור. כל ההחלטות שנתנו על ידי הופרו על ידי ב"כ המאשימה, וגרמו לשיבוש ההליך שאין לו אח ורע בספרי החוקים" השופט עוד הוסיף כי הסנגור ראה בהתנהגות ב"כ המאשימה משום ביזיון בית המשפט וביקש לנקוט בהליכים נגד שתי עורכות הדין המייצגות את המדינה, לא מצאתי לנקוט בהליכי ביזיון בית המשפט וזאת חרף התנהגותן החריגה של באות כוח המדינה שאין לה אח ורע"
בסופו של יום כאמור עו"ד בן גביר טען לעונש והשופט קיבל את עמדתו והטיל על גבאי עונש מאסר בחופף לעונש אותו הוא מרצה כיום כלומר גבאי לא יצטרך לרצות עונש נוסף בכלא. השופט קבע כי הוא גוזר את העונש בהתחשב כי המדינה כלל לא טענה לעונש, וכן מקבל את טיעוני הסנגור שאין להחמיר עם הנאשם.
בסיום הדיון שב השופט והורה להעביר את התיק ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה, לפרקליט המחוז, ולשרת המשפטים איילת שקד והכל באמצעות מנהל בתי המשפט.
עו"ד איתמר בן גביר אומר הבוקר כי :" כאשר נערי גבעות מסרבים להכיר בבית המשפט הם נשלחים לכלא ,אך במקרה שלנו שתי תובעות אחת מהן בכירה, הרשו לעצמן לצפצף על החלטות בית המשפט וסירבו להכיר בעובדה כי יש שופטים בירושלים. לדעתי השופט שמעוני נהג איתן לפנים משורת הדין והיה יכול להורות על תשלום קנס אישי בעניינן ואפילו על צעדים חמורים מכך . מגיל 14 אני מופיע בבתי משפט וגם כאשר שופטים כתבו החלטות שלא אהבתי מעולם לא חשבתי להתעלם מהחלטות שופט, לצחקק בפניו, לגחך עליו, ובסופו של יום לסרב לקיים את החלטותיו. התביעה המשטרתית לא רק שפגעה בשופט אלא במדינת ישראל"
