מו"ל העיתונים "מעריב" ו"ג'רוזלם פוסט", אלי עזור, זומן לפני כמה שבועות למסור עדות ביחידה לחקירות הונאה בלהב 433 במסגרת חקירת השיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ומו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס –המכונה תיק 2000 – כך נחשף בעיתון הכלכלי דה מרקר.
בשלב זה לא ברור מה הקשר של עזור לאירועים – האם עזור סיפק לחוקרים מידע הידוע לו בנוגע למערכת היחסים בין נתניהו למוזס, או שהתבקש להעיד על התנהלותו האישית כמו"ל ועל הקשרים שהוא עצמו קיים עם פוליטיקאים או גורמים נוספים.
עזור מעסיק בעיתון "מעריב" את העיתונאי בן כספית, כותב הטור המרכזי בעיתון. כספית נתפש כמבקר בחריפות את בני הזוג נתניהו. במהלך מערכת הבחירות של 2015 סירב נתניהו להתראיין לערוץ 10 כאשר כספית היה נוכח באולפן. מערכת היחסים בין מוזס לעזור היתה בעבר קרובה, אך עם התעצמות כוחו של עזור התפתח מאבק עסקי בין הצדדים. עזור מפעיל את עיתון "מעריב" בגרסת חינמון באופן שפגע ב"ידיעות אחרונות".
ביום שני מסר משה שינמן, עיתונאי ותיק בידיעות אחרונות, עדות ביחידה לחקירות הונאה בלהב 433 במסגרת חקירת השיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ומו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס – המכונה תיק 2000. שינמן ונחשב מקורב להנהלת העיתון ולגורמים הבכירים בו.
לא מדובר בעיתונאים ובעלי קבוצות התקשורת היחידים שנחקרו במסגרת הפרשה. עד כה מסרו עדות פרשה כמה עיתונאים בכירים, בהם עורך ידיעות רון ירון, עורך ynet לשעבר ערן טיפנברון, אבי רצון ועורך ישראל היום עמוס רגב.
בחודש שעבר העריכו במשטרה כי החקירה בעניינו של ראש הממשלה תסתיים בתחילת מרץ. ואולם, ככל שהזמן חלף, הלכה וגברה ההערכה בארגון כי יידרש זמן נוסף להשלמת החקירה.
לפי פרסום בעיתון "הארץ", טרם הבחירות בשנת 2015, ניהלו נתניהו ומוזס שיחות בנוגע לחוק "ישראל היום", שיחייב מכירה בתשלום של החינמון. במסגרת שיחותיהם, התחייב נתניהו להעביר את החוק, שיסייע ל"ידיעות אחרונות" בתחרות בשוק העיתונים בתפוצה היומית, ובתמורה מוזס יפעל להשארתו של נתניהו בראשות הממשלה.
עוד פורסם כי מוזס היה מוכן לנקוט צעדים כדי שנתניהו יפעל להעברת החוק, ובהם העסקת עיתונאים מטעם ראש הממשלה בעיתון וקידום פגיעה בתדמית של אלו המאיימים על המשך דרכו בראשות הממשלה, בהם יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט.
