בברכתם ובעידודם של גדולי התורה נבחרו הרבנים רבי כלב קרעלין כרב ראשי לליטא ורבי שמשון דניאל איזקסון כרב ראשי לווילנא. הרבנים נבחרו פה אחד על ידי ועד קהילת ליטא וועד קהילת וילנא והם ייכנסו לתפקידם בעוד כשבועיים. לראשונה מזה שנים רבות החליט הועד למנות רב ראשי לוילנא.
ראש קהילת ליטא, פאינא קוקלבסקי וראש קהילת וילנא, שמואל לוין ביקשו להדגיש כי כל המועמדים היו מוצלחים וראויים אולם ההחלטה למנות את הרב קרעלין כרבה של ליטא והרב איזקסון כרבה של וילנא התקבלה בשל היכולת והעוצמה של הרבנים והיתרון המשמעותי שלהם בעבודת צוות משותפת לקומם מעפר את שארית הפליטה לגבש את הקהילות ברחבי המדינה ולייסד מוסדות תורה חינוך וחסד.
הרבנים יגיעו לישראל לקבל את ברכתם של מרנן ורבנן: גדולי האדמו"רים, ראשי הישיבות והיושבים על מדין ובראשם מרן ראש הישיבה, הגראי"ל שטיינמן שליט"א ומרן שר התורה, הגר"ח קנייבסקי שליט"א ששיגרו את ברכתם: "שיעמידו קהילות כהלכה ולא תצא תקלה תחת ידם".
נשיא 'ועידת רבני אירופה', עמה נמנים הרבנים, רב ואב"ד מוסקבה, הגאון רבי פנחס גולדשמידט שליט"א והמנהל הרבני של הועידה וראש ישיבת 'תורת חיים' במוסקבה, הגאון רבי משה לבל שליט"א, בירכו את הרבנים לרגל בחירתם והבטיחו כי 'ועידת רבני אירופה' תעמוד לימינם ותסייע בידם להרמת קרן התורה, בחיזוק ובייסוד מוסדות התורה והחינוך ובטיפוח קהילות הקודש ברחבי ליטא.
קרא עוד:
[postim]
רבה הנבחר של ליטא, הרב קרעלין: 'אני מקבל את התפקיד בהכנעה ובחרדת קודש, אעלה לערים שבהם כיהנו מאורי תבל ואעשה כל שביכולתי לגבש את הקהילות ולייסד מסגרות תורה וחינוך. אני מודע לאחריות הרבה לכהן כרב במדינה שבה כיהנו ועמדו בראש מוסדות התורה; גדולי ישראל, גאוני תבל, ראשי ישיבות זיע"א ויבדלח"א. אעשה כל שנדרש כדי להגדיל תורה ולהאדירה ולנסות להשיב, ולו בשולי אדרת העטרה של ליטא בכלל ו'לירושלים דליטא'; וילנא בפרט'.
הרב כלב קרעלין, נולד במוסקבה ולמד בכולל ישיבת הר"ן בירושלים. לאחר מכן כיהן כר"מ בישיבת קופנהגן בדנמרק וכיהן כרב קהילת היידלברג בגרמניה. שנים אחדות כיהן כר"מ בישיבת 'סיני' וכיהן כרב בית כנסת של 'יאנג ישראל' בארה"ב. לפני ארבע שנים נקרא לכהן כרב בקהילה בריגה, לטביה, שם גם ימשיך לכהן במקביל לליטא, והוא משמש כיום כנציג מערכת הכשרות של 'ועידת רבני אירופה' – ECK במדינות הבלטיות.
הרב שמשון דניאל איזקסון נולד בבלארוס. את לימודיו התורניים החל בישיבת 'תורת חיים' במוסקבה שם גם קיבל את הסמכתו לרבנות. לאחר מכן למד בישיבת 'עטרת ישראל' שם זכה לקרבה מיוחדת ממרן ראש הישיבה, הגרב"מ אזרחי שליט"א שניבא לו עתיד כגדול בתורה. בכולל ישיבת הר"ן ובכולל לרבנים 'שבות עמי'. במשך כשלוש שנים עסק בהוראה ב'תולדות ישורון' בלימודי גמרא הלכה ומחשבה לדוברי רוסית ולמד במכון להכשרת רבנים הוראה קרוב ומנהיגות בחו"ל, 'נר לאלף'. בארבע השנים האחרונות כיהן כרבה של ויטבסק שבבאלרוס.
יהדות ליטא נחשבה לאחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות בקרב יהדות מזרח אירופה והמרחב האשכנזי כולו. קהילת יהודי ליטא הייתה בעלת ייחודיות משלה, ונודעה כמעוז הלמדנות התורנית והישיבות הגבוהות.
מתוך קהילה של כ-220,000 יהודים, נרצחו בשואה, כ-206,800. כ-94 אחוזים. את מבצע ה'טיהור' של ליטא מיהודים אפשר היה להגשים, הודה מפקד האס.אס, רק הודות לשיתוף-הפעולה של הפרטיזנים הליטאים והמוסדות האזרחיים הליטאים. קברי אחים רבים פזורים ברחבי ליטא. המפורסמים שבהם ביער 'פונאר' שבו שרפו הנאצים את יהודי וילנא הי"ד. לפני כעשרים שנה ביקר בישראל נשיא ליטא דאז וביקש סליחה מהעם היהודי מעל בימת הכנסת. לפני כמה חודשים נחשף תוך כדי עבודות עפר קבר אחים של כ-700 יהודים, כאשר בין גופות הקדושים הי"ד נמצאו בכיסי בגדיהם תפילין ומזוזות ושאר כלי קודש. תודות לפעילות רבה של וילנא וראשי הקהילה נעצרו העבודות.
בעשור האחרון נרשמו מספר מאבקים למען שמירת כבודם של ישני עפר הטמונים בבתי העלמין בוילנא, העיקרי שבהם היה לפני קרוב ל-8 שנים אז נערכו ברחבי העולם עצרות תפילה ומחאה נגד ממשלת ליטא על חילול בית העלמין הישן בוילנא. המדובר בבית העלמין בו קבורים ה"חיי אדם", רבי זלמל'ה מוולוז'ין, בני משפחת רבינו הגר"א מוילנא ושאר גדולי וילנא ששלטונות ליטא אישרו את פעולת הדחפורים להפיכתו לאתר בניה. זמן קצר לאחר חילול בית העלמין, קיימה 'ועידת רבני אירופה' סמינר הלכתי בוילנא. הרבנים קיימו עצרת תפילה ומחאה נגד החפירות הנערכות בתחומי בית העלמין הישן בעיר ונגד חילול 12 מצבות כמה ימים קודם בבית העלמין החדש, אליו הועברו רבינו הגאון מוילנא, ובו נטמנו מרן רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, רבי איצלה מפוניבז' וגדולי עולם נוספים זיע"א. יצוין, כי הנשיא דאז, אדמקוס, דחה את בקשת משתתפי הסמינר להיפגש עימו כמה ימים קודם לכן, מה שביטא את עמדתה של ממשלת ליטא דאז לחילול בית העלמין היהודי.
לאחר נפילת ברית המועצות היגרה מרבית הקהילה היהודית בליטא לישראל. כיום מונה הקהילה כ-4000 יהודים. בשני העשורים האחרונים רמת האנטישמיות בליטא היא מהנמוכות ביותר באירופה.
