נשיא סוריה בשאר אסד מעולם לא הודה כי ניסה להקים כור גרעיני בסוריה בשנת 2007. הוא בנה את הכור הגרעיני הרחק מדמשק באזור המדבר בדיר א-זור והסתיר את הדבר מהצמרת הסורית מלבד מספר מצומצמם של שותפי סוד.
לאחר שמטוסי חיל האוויר הישראלי הרסו את הכור הגרעיני הסכים הנשיא אסד לאשר כי הושמד "בניין צבאי שהיה בתהליכי הקמה", שום דבר מעבר לכך. מעולם הוא לא אישר כי עסק בהקמת כור גרעיני. השתיקה הסורית נמשכת גם כעת, לאחר שישראל אישרה את השמדת הכור על ידי מטוסי חיל האוויר.
הפרשן והמזרחן עודד גרנות כותב בעיתון ישראל היום כי בשנים האחרונות לשלטונו של חאפז אסד, אביו של בשאר, נתלו שלטי ענק על הגשרים הגדולים של דמשק לאמור: "מטרתנו – איזון אסטרטגי עם ישראל". בישראל נטו לקרוא את הדברים כפשוטם, מעין הבטחה נשיאותית ריקה מתוכן. איש, בשעתו, לא הבין שהמדובר בכתב צופן.
לחאפז אסד, האב, היה חשבון ארוך עם ישראל. במלחמת ששת הימים, כשר הגנה, הוא איבד את הגולן. במלחמת יום הכיפורים, כנשיא, הוא לא הצליח להחזיר אותה לסוריה. הוא הבין שהדרך היחידה שנותרה כדי להתמודד עם ישראל ולנסות להביס אותה היא להשיג לסוריה מה שיש כבר, להערכתו, בידי האויב, כלומר: נשק גרעיני. המילים "איזון אסטרטגי עם ישראל" בשלטי החוצות בדמשק היו, למעשה, שם הקוד לפצצת אטום.
לפני מותו ביוני 2000 העביר אסד האב לבנו, בשאר, את תיק הכור הגרעיני בדיר א־זור, שעל הקמתו סיכם בחשאי עם קוריאה הצפונית. בשאר הבין שהצלחת הפרויקט מחייבת חשאיות מוחלטת. מאמצי ההסתרה שעשה ראויים להערכה. הוא הסווה את האתר כחווה חקלאית, לא קידם אליו סוללות טילים ואפילו לא הקיף אותו בגדר. הוא "מידר" לחלוטין את אנשיו.
רק קומץ אנשים בדמשק הכירו את הנושא, לפי הפרסום ב"ניו יורקר", ובהם היה ראש הוועדה לאנרגיה אטומית, איברהים עותמאן, שבמחשבו הנייד, שנפרץ על ידי אנשי המוסד בעת שהותו בחו"ל, נמצאו שרטוטי הכור. על פרטים אלו שפורסמו ב"ניו יורקר" מדינת ישראל מעולם לא לקחה אחריות. הפצצת הכור בידי מטוסי חיל האוויר הישראלי הכתה בהלם את בשאר. כשהתאושש הוא נחפז להכחיש שהמדובר בכור גרעיני, אבל שלוש המסקנות שהסיק מלוות אותו עד עצם היום הזה.
הראשונה, שלישראל היכולת לעקוף מאמצי הסתרה קפדניים ולהשיג מודיעין מעולה למבצע. השנייה, שהמדינה הציונית, שזה עתה יצאה חבולה ממלחמת לבנון השנייה, איננה "מדינת קורי עכביש" כפי שטען נסראללה. השלישית: שישראל איננה מהססת לתקוף בעומק כאשר מדובר בביטחונה. גם האיראנים, שלא היו שותפים לפרויקט הגרעין הסורי, אבל הפכו בינתיים בעלי ברית קרובים של אסד, הסיקו את המסקנות. האתר להעשרת אורניום בקום נחצב בצלע ההר כדי להגן עליו מפני הפצצה. אלא שגם דבר קיומו נחשף.
במבט לאחור, ראוי להתעכב גם על תגובת אסד להריסת הכור ובעצם – היעדר התגובה. לפני התקיפה נחשף אמ"ן למידע המודיעיני שנאסף והגיע למסקנה – האיש לא ימהר להגיב אם לא יידחף אל הקצה. כלומר: אם ישראל לא תיטול אחריות לתקיפה ותותיר לו את "מרחב העמימות ההכחשה".
לסיום כותב גרנות כי בעשור האחרון תקפה ישראל, ע"פ פרסומים זרים, יעדים שונים בסוריה בלי להודות בכך, ואסד – נמנע מתגובה. רק לאחרונה, החל להגיב. אילו התבקש אמ"ן לחוות את דעתו כיום, היה מוסיף כנראה את מה שלא ידע אז: אסד הבן הוא רוצח המונים קר רוח, על גבול הפסיכופת.
העיתונאי יוני בן מנחם כותב במאמר שפרסם באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה כי ההודאה הישראלית בתקיפה הפתיעה הבוקר את מדינות ערב. סוריה שומרת על שתיקה רועמת וספק אם תגיב על הדיווחים האלה. למרות שמדובר בסוד גלוי במשך 10 שנים מעולם לא הודתה ישראל עד היום באחריות להשמדת הכור הסורי.
ב-2007 שמרה ישראל על מדיניות של עמימות כדי שלא להביך את הנשיא בשאר אסד ולא לדחוף אותו לתגובה צבאית, בשאר אסד ניצל את העמימות הישראלית, "שמר על כבודו" והמשיך הלאה ללא תגובה צבאית. אין ספק שהפרסומים היום מביכים מאוד את המשטר הסורי והעומד בראשו למרות שחלפו יותר מ-10 שנים במיוחד לאחר נצחונות הצבא הסורי במלחמת האזרחים ומסע הניצחון המתוקשר של הנשיא בשאר אסד השבוע באזור ע'וטה א-שרקיה.
על פי פרשנים בעולם הערבי, מדובר בתזמון מדוייק שנועד לאותת לאיראן ולסוריה כי ישראל לא תשלים עם ההתבססות האיראנית בסוריה שמטרתה בין היתר להקים מפעלים ליצור טילים מדוייקים, לישראל יש יכולת צבאית אדירה כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתקיפת הכור הסורי ב-2007 והשמדתו והיא לא תהסס להשתמש ביכולת הצבאית הזו כדי להגן על עצמה ולהשמיד מתקנים צבאיים איראניים בשטח סוריה שמסכנים את ביטחונה. עוד מסבירים כי מדובר במסר ישראלי לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ ועידודו לסגת בקרוב מהסכם הגרעין עם איראן ולעודד אותו לשקול את האופציה הצבאית נגד מתקני הגרעין האיראניים.
לדברי בן מנחם, לא קשה לתאר מה חש הבוקר הנשיא הסורי בשאר אסד נוכח גל הפרסומים בישראל היוצר תהודה גדולה באמצעי התקשורת הערביים. הפרסומים בישראל פוגעים בגאווה הלאומית הסורית וסביר להניח כי גם היום לא יודה הנשיא אסד כי יזם הקמת כור גרעיני, גם אם תהייה התייחסות סורית לנושא היא תגדיר את הפרסומים בישראל כשקרים ותנסה להבליט את הישגי הצבא הסורי והעובדה שהצליח לפני כחודש להפיל מטוס קרב ישראלי שתקף מטרות בסוריה.
האם זה היה נכון וחכם להפר את מדיניות העמימות הישראלית בנושא? האם זה לא ימריץ את הסורים לעשות פעולות מסוכנות עוד יותר נגד ישראל כדי "להחזיר את כבודם הלאומי" ? רק במשך הזמן נקבל את התשובות לשאלות האלה.
