מיד אחרי שהעלה את האש במדורה על גג ציונו הקדוש של רשב"י, פתח האדמו"ר מבאיאן בריקוד נלהב ועוצמתי, בניגוד לאיפוק המלכותי של אדמו"רי בית רוז'ין, וכפי שנוהג הרבי במהלך כל השנים בזמן ההדלקה.
בחסידות מציינים כי האדמו"ר רקד בסגנון הריקוד הייחודי המוכר מחג שמחת תורה, בזמן ההקפות. גם לאחר מכן, כאשר עבר לבמה המשקיפה אל הקהל הרב המשתתף בהדלקה המרכזית והמסורתית, לא עמד האדמו"ר כדרכו במקום אחד ומחא כפיים, אלא הסתובב רבות והלהיב את הקהל.
"ההדלקה השנה הייתה שמחה מהרגיל", מספרים החסידים. תחילה חשו כי מדובר בהשלמת השמחה החסרה משנה שעברה, אז הדליק האדמו"ר מבאיאן את ההדלקה המרכזית ללא קהל בשל הגבלות הקורונה.
בהמשך, כאשר אירע האסון הנוראי בעת מעמד ההדלקה של תולדות אהרן במתחם התחתון, החלו לחשוב האם יש סיבות אחרות לכך שהאדמו"ר רקד, פעל והפעיל שיהיה יותר שמחה במעמד ההדלקה.
שיחת היום בחסידות היא האסון בהר מירון. שום נושא אחר לא עלה ולא עולה מאז האסון הכבד.
האדמור בהחלט שמח יותר מהרגיל לאחר שבשנת הקורונה הכל היה סגור
כתבה מטופשת.
זה לא העת בשעה שעם ישראל מתאבל. וכמעט שאין עיר שאין שם מת.