המגדל ההיסטורי שקרס היום בטהראן נבנה על ידי איש העסקים היהודי חביב אלרניאן, שהורשע בריגול והוצא להורג חודשים ספורים אחרי המהפכה האיראנית. בניין פלאסקו, שנקרא על שם העסק של אלרניאן ומשמש כיום כמרכז מסחרי, נבנה לפני 50 שנה ונחשב למגדל הראשון בטהראן.
אלרניאן, איש העסקים היהודי הדומיננטי ביותר באיראן של לפני המהפכה, הוצא להורג ב-9 במאי 1979 בידי כיתת יורים, לאחר שבית משפט איסלאמי הרשיע אותו בהיותו "מרגל ציוני" וב"מלחמה נגד מוחמד". מותו נחשב לאחד הגורמים לעזיבתם של 75% מתוך 80 אלף היהודים שחיו במדינה לפני המהפכה.
אלרניאן נולד ב-5 באפריל 1912 במחוז אודלג'אן של טהראן. אביו היה חייט ואמו היתה בתו של בעל מכולת. הוא היה אחד משמונה ילדים ולמד בביה"ס אליאנס עד גיל 15. ב-1948 הוא החל לייצר חפצי פלסטיק, בעיקר מסרקים וכפתורים, ובתחילת שנות ה-60 כבר עברו במפעל שלו, פלאסקוקאר, בין 60 ל-70 אלף טונות של PVC מדי יום. יחד עם אחיו השקיע אלרניאן במכרות ובנדל"ן, בייצור צינורות פלסטיק, מתכת וטקסטיל.
במקביל החל אלרניאן לייצב את מעמדו כמנהיג בולט של הקהילה היהודית באיראן. הוא היה יושב הראש של אגודת יהודי איראן במשך כמעט 20 שנה, ונודע כפילנתרופ. האחים אלרניאן הקימו קרן צדקה משפחתית במטרה לתמוך בבתי הספר של אליאנס במדינה, וכדי לסייע לעניי הקהילה היהודית בשיתוף עם ארגון הג'וינט האמריקאי ולממן בניית בתי חולים.
בשנת 1978, במהלך המהומות באיראן נגד שלטונו של מנהיג איראן השאה, שהה אלרניאן בארצות הברית במסגרת עסקיו. למרות הפצרות מצד בני משפחתו ומכריו, החליט לחזור לאיראן בראשית 1979. ב-16 במרץ 1979, זמן קצר לאחר המהפכה האיראנית, נעצר אלרניאן על ידי שלטונות המהפכה והואשם בבגידה וב"ציונות", בשל קשריו עם ישראל ויהדות התפוצות.
לא לחינם האשימו אותו בקשר עם ישראל. הוא נהג לבקר בישראל לעתים קרובות, ונודע בקשריו עם ישראל ובהשקעותיו בה. הוא ואחיו בנו את מגדל שמשון, גורד השחקים הראשון בבורסת היהלומים ברמת גן. לאחר ששהה במשך חודשיים במעצר, החל משפטו של אלרניאן ב-8 במאי 1979. המשפט ארך כ-20 דקות בלבד. אלרניאן טען בפני בית הדין כי איננו ציוני, וזאת חרף העובדה כי את מפעל הפלסטיק שלו בנתה חברה ישראלית וכי היו לו קשרים ענפים עם ישראל, כולל השקעות שונות במדינה.
באותה התקופה דווח בכלי התקשורת על מאמצים שנעשו על מנת לשחררו מהכלא. מקורות יהודיים בטהרן מסרו לסוכנות רויטר, כי הקהילה היהודית תכננה לקנות את חייו של אלרניאן, תמורת כופר כסף בסך שבעה מיליון דולרים. אולם ראשי הקהילה ביטלו את התוכנית בעקבות עצה תקיפה מפיו של מדינאי בכיר הנמנה עם מתנגדי השאה, שאמר כי ההצעה לא תתקבל על דעת בית הדין שדן למוות את איש העסקים היהודי.
על אף טענותיו בפני בית הדין, הוא הורשע ונידון למוות. ב-9 במאי 1979 הוא הוצא להורג על ידי כיתת יורים בטהראן, היהודי הראשון ומן האזרחים האיראנים הראשונים שהוצאו להורג בטהראן של אחרי המהפכה. הממשלה האיראנית סירבה לבקשת משפחתו של אלרניאן לקבל את גופתו למען קבורתו.
לאחר מסכת לחצים של מנהיגי הקהילה היהודית במדינה, דוגמת הרב הראשי של איראן ידידיה שופט, הסכימה איראן להעביר את הגופה למשפחה, אשר קברה את אלרניאן בקבר לא מסומן בבית הקברות היהודי של טהראן, וזאת בהשתתפות מספר מצומצם של אנשים, בשל החשש כי פרסום הטקס יוביל למהומות נוספות. בהמשך, הוקמה מצבה בצמוד לקברו של אלרניאן, אך לא נחרט עליה כל פרט בנוגע לנסיבות מותו.
זמן קצר לאחר הוצאתו להורג, עברה בסנאט האמריקאי החלטה הקוראת לגנות את הוצאתו להורג של אלרניאן ושל יהודים אחרים, וכי יש לראות במעשים אלו הפרה של זכויות האדם באיראן. מותו של אלרניאן גרם להלם ופחד בקרב הקהילה היהודית באיראן. קרוב ל-75% מקרב יהודי איראן בחרו לעזוב את המדינה בזמן המהפכה וזמן קצר אחריה. מתוך קהילה של 80,000 – 100,000 איש, נשארו במדינה רק כמה אלפים בודדים.
חביב אלרניאן הי"ד הוכרז כקדוש על ידי מועצת הרבנות הראשית כיהודי שנהרג על קידוש השם, בגלל יהדותו ואמונתו.
כמה ימים לאחר ההוצאה להורג, דווח כי "דבריו של שר החוץ משה דיין, כי ישראל רוצה שממשלת צרפת תנקוט פעולה הומניטרית למען יהודי איראן, בעקבות המתתו של חביב אלרניאן, מנהיג הקהילה היהודית , עוררו מורת רוח בפאריס". על פי מקורות, "צרפת תמיד מוכנה לפעול למען זכויות האדם – אך רק בצנעה מוחלטת, כדי להשיג יעילות מרבית. המקורות ציינו כי שר החוץ של צרפת ז'אן פרנסואה פונסא אמר זאת לדיין".
//www.jdn.co.il/news/world_news/792546
נקמת דמו המבעבע, הי"ד
בהסרטה הראשונה הדיבורים מפחידים יותר מהקטע של הנפילה
נקמה מתוקה!
עם שלט רחוק ישירות מהקבר…