פרויקטור הקורונה היוצא, פרופ' רוני גמזו, ערך הערב (חמישי) תדריך אחרון לתקשורת לפני פרישתו מהתפקיד, ובו אמר כי המשך הטיפול בקורונה חייב להתבסס על פתרונות נקודתיים, ולא גורפים על כלל האוכלוסייה. גמזו השיב לביקורת על תכנית הרמזור שיזם, ואמר כי היא לא נכשלה, וכי הפעולות בשטח נקבעות לפי המדדים שלה.
פרוייקטור הקורונה רוני גמזו פתח את אירוע הפרידה בסיכום הפעילות שנעשתה עד כה במסגרת הטיפול במשבר ותיאר את הצעדים הבולטים שקידם. "יש משרד בריאות אבל לא משרד קורונה ואנחנו יצרנו משרד קורונה", אמר גמזו. "מדינת ישראל איננה אחידה, יש גוונים רבים של החברה ולכן הקמנו דסק חרדי, כללי וערבי. זה היה קריטי להצלחה".
עוד אמר גמזו כי "לאורך כל התקופה שהובלתי יחד עם ממשלת ישראל את המאבק הקורונה נהגתי תמיד לדבר עם הציבור ולתת כל הזמן תמונת מצב. זה אירוע מורכב ולא פשוט גם לאנשי המקצוע, החשיבות הגדולה היא לתת הסברים ולענות על שאלות". עוד טען גמזו כי: "מי שחושב שאפשר לנהל את המגיפה מלמעלה ולא מלמטה לא מבין קורונה. ההתפרצות מתחילה מרחוב ומשכונה – שם צריך לדעת מה קורה".
במהלך התדרוך האחרון לתקושרת אמר גמזו והודה כי היו שיקולים פוליטיים לא נכונים בקבלת ההחלטות בנוגע להגדלת הקנסות על הפרת תקנות הקורונה. "היא באמת נדרשת להגדלת ההרתעה, ואני מנסה, אולי בכוחותיי האחרונים, למצוא פתרון כדי לאפשר את זה". עוד הוסיף כי "מעת לעת זה קורה. נדרש ממך להילחם ולהסביר עוד פעם את המשמעות".
הוא הוסיף כי הוא ינסה לשכנע את מחליפו, פרופ' נחמן אש, להתעקש על הגדלת הקנסות. "אנחנו רואים את הנזק – חתונות, אירועים, אפילו מ-5,000 השקלים עושים משהו סחיר. 2,500 של הכלה ו-2,500 של החתן. זה בעייתי מאוד. אני חושב שיצרנו מתווה נכון. אמרנו שמי שייתן שירות לאירועים הללו יחטפו קנס. זה חשוב מאוד ונותן הרתעה טובה. אפשר למצוא לזה פתרון – לא לוותר".
גמזו התייצב להגנת תוכנית הדגל שלו – תוכנית הרמזור בתדרוך האחרון שקיים בתפקיד, ואמר כי "הרמזור חי ומונע התפרצויות במדינת ישראל. כל דבר שקורה במדינת ישראל בניהול המגפה הזו פועל לפי הרמזור". גמזו הוסיף כי בעיניו, ניהול המגפה יכול להתבצע רק מתוך הרשויות המקומיות: "הרבה מדברים שתוכנית הרמזור נכשלה ולא הצליחה. מי שחושב שאפשר לנהל את המגפה הזו מלמעלה, ברמה הלאומית, לא מבין קורונה".
בהמשך ישיר, התייחס לדיון על פתיחת מערכת החינוך בימים אלה, וחזר להחלטתו בחודש ספטמבר שאישרה לפתוח את הלימודים לתלמידי כיתות א-ד. "לא הייתי חוזר על פתיחת מערכת החינוך במלואה במצב התחלואה שהיה בישראל. לכן הפעם החלטנו שנעשה את זה בצורה מאוד זהירה".
גמזו הדגיש את החשיבות שבהגדלת מספר הבדיקות: "היום יש לנו יכולת לבצע 115 אלף בדיקות קורונה ביום. זה הנתון הגבוה ביותר בעולם ביחס לאוכלוסיה. צריך להשתמש בזה – זה מודיעין שאם לא משתמשים בו הוא מתבזבז. אני ממליץ לעשות שימוש נרחב בבדיקות, יש לנו תקציב מוכן לתמרץ רשויות מקומיות בסכומים של עד 20 מיליון שקלים. זה סוכם עם האוצר והשלטון המקומי".
על נוהל קיצור הבידוד, אמר גמזו שהפיילוט ל-12 יום צריך להפוך לשגרה בקרוב. "כשיש לך בידוד של עשרה ימים הוא בעצם של שבוע. תנו לנו את המגעים", הוא קרא לאזרחים. "אדם נכנס בסך הכול לשבוע בידוד".
פרויקטור הקורונה היוצא התייחס למערך הבדיקות שהוביל. "בנובמבר היו 115 אלף בדיקות, 13 אלף למיליון איש – היכולת הגבוהה ביותר בעולם. זה מודיעין שחייבים להשתמש פה, כל יום שלא משתמשים בזה, זה בזבוז. מדינות כמו ניו זילנד וסינגפור, שיש בהם פחות תחלואה, נדבקים יותר מאיתנו – זו הדרך", אמר.
הוא מנה שלוש המלצות להמשך המאבק בקורונה. הראשונה, הוא אמר, היא הרחבת הדיגומים תוך כדי תמרוץ רשויות מקומיות, שימוש בבדיקות נוגדנים כמו סופיה, ערכות עצמיות, וקיצור הבידוד לעשרה ימים. השנייה היא שיפור קטיעת שרשראות ההדבקה – הגדלת איכות התשאול, לזהות מקומות הדבקה, חיזוי הדבקה על ידי צפי וזיהוי של התקהלויות. וכמובן אכיפת ההתקהלויות.
ההמלצה השלישית של גמזו היא ניהול דיפרנציאלי של ההקלות וההגבלות, פתיחה ממוקדת תוך זיהוי מזעור ההגבלות, ולהשתפר "בהתנפלות" על ערים מהבהרות.
לסיכום, גמזו שיתף באופטימיות כי הוא מעריך ששגרת החיים הרגילה נמצאת באופק הנראה לעין: "אני מניח שבין אפריל-מאי יגיעו חיסוני קורונה לישראל. אולי אפילו במרץ. זו ההערכה שלי". באשר לחזרה לשגרה האישית שלו, צחק גמזו: "פניי לאיכילוב. אני לא חושב על לפנות לפוליטיקה, וחוזר לבית החולים שלי. שם המיקוד שלי".
