בְּמֶמְשָׁלָה שֶׁעַל דִּגְלָהּ חָרוּט
הֶרֶס וְחֻרְבָּן רוּחָנִי,
כָּעֵת הִגִּיעָה תּוֹר הַכַּשְׁרוּת
כָּל רַב יְפַקַּח. גַּם חִלּוֹנִי…
וְעוֹד הַיָּד לְנַתֵּץ נְטוּיָה
לְהַמְעִיט, לְהַחֲלִישׁ וּלְשַׁנּוֹת,
לֹא הַ'חַד פְּעָמַי' הַבְּעָיָה
אֶלָּא הַמַּטָּרָה. הַכַּוָּנוֹת.
וּבַמִּשְׂרָדִים הַשּׁוֹנִים עוֹד דָּנִים
אֵיךְ עִם הַקּוֹרוֹנָה לְהִתְמוֹדֵד,
בַּקַּבִּינֵט חֲמוּר הַסֵּבֶר מִתְבּוֹנְנִים
בְּזַן חָדָשׁ, שֶׁכְּבָר לֹא בּוֹדֵד…
קוֹלוֹת כְּבָר צָצִים
עַל אֻמָּן וְהַחַגִּים,
בְּזֶה הֵם נִמְרָצִים
אַךְ כָּעֵת – חוֹגְגִים!
וְקֹוֵוי הַשֵּׁם כֹּחַ מַחֲלִיפִים
רֶגַע לִפְנֵי בָּא הָאֱלוּל!
הַגְּמָרָא אִתָּם גַּם בַּנּוֹפִים
יִרְאַת שָׁמַיִם בְּמַסְלוּל..