1.
השבוע ראיינתי את יו"ר מפגלת 'נעם' ח"כ אבי מעוז לעיתון שחרית ואתר JDN, בראיון הגדרתי אותו כאחד אחד הח"כים הערכיים ביותר כיום בכנסת, ואפשר להוסיף שהוא גם הח"כ האמיץ ביותר.
יש לא מעט ח"כים חרדים ודתיים שמסכימים עם מרבית דבריו של מעוז, הם פשוט בורחים מלדבר על זה. אצל מעוז, פיו וליבו שווים. מה שהוא חושב, הוא אומר, ואת מה שהוא אומר הוא חושב. הוא לא חושש מאף אחד, הוא לא נמנע מלומר דברים שלעיתים מתבקשים רק כי יתקפו אותו.
ככה היה גם בראיון בזה, הוא הציג בצורה נרחבת את עמדתו לגבי השתלטות "הדמוקרטיה" על המדינה היהודית. על הצורך להדגיש גם את היהודית, יותר מהדמוקרטית. הוא הסביר את הצורך בהסרת המילה דמוקרטית מהסלוגן שהפך לסמל של מדינה ישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית".
מעוז ממש לא נגד שיטת המשטר הדמוקרטית, כנראה שלא היו נותנים לו לדבר בחופשיות אם לא היינו דמוקרטיה (או לפחות מתחזים להיות כזאת בכפוף לשלטון המשפטנים שרוממות הדמוקרטיה המהותית בגרונם). זה לא מנע מאויביו, בימין ובשמאל, להשתמש בכותרות שהופיע בשער העיתון ביום שלישי בכדי לנגח אותו, מבלי להתייחס לעומקם של דברים.
אחת התגובות המוזרות, ההזויות או אולי דווקא המשעשעות, היה של צייצן שטען שדבריו של מעוז על הרצון להקמת ממלכה יהודית הם הם ההוכחה שהוא רוצה להרוס את הדמוקרטיה הישראלית.
לא רוצה להיות מואשם עכשיו באנרכיזם, אבל מאות אלפי אנשים מתפללים מידי יום לזה בדיוק. לביאת משיח צדקנו, להקמת בית במקדש השלישי, ולבתי דין שיפסקו ע"פ הלכות התורה.
2.
פגשתי אתמול את ראש העיר ירושלים משה ליאון במהלך מפגש עיתונאים. התירוץ הרשמי היה הצגת תכנית אב לתחבורה, וזה אכן היה הנושא המרכזי במפגש. אבל אי אפשר להתעלם מכך שליאון כנראה רואה באופק את הבחירות לראשות העיר.
ליאון, כמי שאין לו קהל בית, יידרש לאחד את השורות סביבו בכדי להשיג שוב את ראשות העיר. כך הוא פועל מול כלל הקהלים בעיר, חסידים, ליטאים, ספרדים, דתיים, מסורתיים, חילונים וערבים. לכולם הוא דואג.
במפגש ניסה להעביר את המסר כי למרות שהתושבים סובלים בימים אלו מפקקי ענק בעקבות עבודות התשתית ברחבי העיר, מדובר בחלק מתוכנית דרמטית לשינוי פני התחבורה בירושלים. שווה לסבול תמורת מה שתקבלו, הוא מנסה לשכנע את התושבים חסרי הסבלנות.
תחבורה זה אכן חשוב, אבל האם באמת יצליח לאחד סביבו את רוב הבוחרים? אם נתח את האווירה כנראה שכן, אבל זאת לא צפויה להיות משימה קלה, אבל לא נראה שראש העיר הירושלמי חושש ממשימות קשות. הוא עם הפנים קדימה.
3.
אם כבר מדברים על תחבורה, לפני שדואגים לרכבות תחתית, צריך לזכור שהדרך היחידה לגרום לאנשים לוותר על הרכב הפרטי ולצמצם את הפקקים והזיהום האוויר הנלווה, זה רק אם האדם ירגיש בנוחות מקסימלית בתחבורה ציבורית.
זה אומר גם לטפל בנהגים לא שירותיים ולא מקצועיים, האדם שרגיל לנסוע ברכב הפרטי לא יוותר עליו בשביל נסיעה באוטובוס עם נהג ממהר שדוהר כאחרון או נהג נרגן שמוציא את כעסיו על הנוסעים. נהגים שמפספסים נוסעים בתחנות לא ממש מוסיפים לחשק של אנשים לנסוע בתח"צ.
ביטול קווים בצורה שרירותית בלי לעדכן את הנוסעים זה גם לא ממש משכנע לנסוע באוטובוס. אגב, המלצה שכתבתי פה בעבר, אם כל כך רוצים לעודד נסיעה בתחבורה ציבורית, תעשו אותה בחינם. לפני שמטילים מיסים חדשים על נהגי הרכב הפרטי, כדאי להתמקד בשיפור התח"צ – שנמצא רחוק רחוק מלשכנע אנשים שיש להם יכולות לוותר על הנסיעה ברכב הפרטי.
4.
כולם אוהבים לדבר על זילות. בואו נדבר על זילות רצח רבין. השר לביטחון הפנים עמר בר לב, שסיפר לנו השבוע שהוצמדה לו אבטחה בעקבות איומים וחשש שיהודים יפגעו בו, האשים 3 שרים בממשלה בהסתה שעשויה להוביל לרצח שלנו.
"ברור שהאיום הזה הוא כתוצאה מאותה תגובה שקיבלתי, תגובה משלושה מחבריי לממשלה שיצאו נגדי והפכו אותי לאויב כל המתנחלים, ולאחד שלא מבין בביטחון ובטרור שמפעילים הפלסטינים על תושבי ישראל. אז אולי תשאלי אותם", אמר ביום שני בישיבת סיעת מפלגת העבודה.
כששאלתי אותו, אתה אשים את שרי הממשלה בהסתה נגד? "ברור שלמי שמצייצים ציוצים כאלו אין מטרה לפגוע, אבל ראינו את זה בעבר שנתניהו עמד על המרפסת וראה תהלוכה למטה ובה דמות של רבין לבוש מדי אס-אס. לא היתה לו כוונה לפגוע ברבין, בסופו של דבר מילים הורגות".
קודם כל, בר לב עף על עצמו, אתה לא רבין, גם אם מישהו אמר עליך משהו לא יפה. שנית, אתה יושב בממשלה עם אנשים שלטענתך אומרים דברים שעשויים להוביל לפגיעה פיזית בך? אין לך גבולות. (האמת שאין לו, הרי גם רע"מ תומכת בעקיפין בפוגעים, לא רק בו, אלא בכל העם היהודי).
ברקע החוק לסתימת פיות בפייסבוק, בר לב עושה דה-לגיטימציה לביקורת נגדו. הוא נפגש עם בכירה אמריקאית, השמיץ מאות אלפי אזרחי ישראל על לא עוול בכפם, ומתבכיין שהם ענו לו בטוויטר.
אבי מעוז הח"כ הכי טוב