הרב שליט"א נסע עם קבוצה מצומצמת, כאשר גולת הכותרת היתה הפגישה עם החכם באשי של טורקיה הרה"ג יצחק חלֵיבה שליט"א (מתלמידי הגאון רבי עזרא עטייה זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף, שהשבוע יחול היארצייט שלו), אשר מעמיד ביד רמה את הקהילות החשובות שבטורקיה המונה כ17,000 יהודים. החכם באשי קיבל את הגאון הרב אבישי טהרני שליט"א בשמחה ובטוב לבב, במשרדי הרבנות ובית הדין של טורקיה שבעיר איסטמבול (לשעבר: "קושטא"), ומיד פנו לעסוק בנושאים הלכתיים מורכבים, ובעניני גיטין ושאר ענינים, ומיד נשלפו מארכיון בית הדין בטורקיה פנקסים עבי כרס של סידורי גיטין מלפני 150 שנה, אשר הביא החכם באשי לסייע לטענתו, הפנקסים עתיקים מאוד, ובהם נכתבו פסקי דין רבים, וכתובים בכתב הספרדי הידוע בשם: "חצי קולמוס", ושני החכמים מיד צללו בנבכי כתבי היד, כשהם מעלים משם פנינים לצורך הדיון שארך כשעה ארוכה, כשהרב מקבל גם את המלוים בדרך כבוד, ופיו שופע ברכות וחידושי תורה מתוקים מדבש.
אחר הפגישה פנה הרב לבתי הכנסת "נוה שלום" שבאיסטמבול, הוא בית הכנסת שבו היה הפיגוע בשנת 2003, ונשא מדברותיו לפני חברים מקשיבים. ומשם המשיך לשאר בתי הכנסת כשהוא מתבונן על עניני הלכה מובהקים. את התפילות התפלל הרב בבית הכנסת "בית ישראל", שאף הוא הותקף באותו הפיגוע של שנת 2003, ונפגש עם חכם הקהל חכם דוד צבי שליט"א, ועסקו בעניני הלכה וקהילה.
בהמשך השבוע הוזמן הרה"ג אבישי טהרני שליט"א לבית הכנסת העתיק "נוה שלום" שבעיר אזמיר (הוא בית הכנסת היחיד שלא נשרף בשריפה הגדולה שהיתה בשנת תר"א, שבה נשרפו כל בתי הכנסת, וכתביו של רבי חיים פאלאג'י זצ"ל), ולאחר טיסה של כשעה, הגיעו הרב ופמלייתו לבית הכנסת לתפילת מנחה. ומשם הלך למדרש "בית הילל" הידוע כמקום שבו ישבו גדולי החכמים של אזמיר, ובראשם הגאון רבי חיים פאלאג'י זצ"ל. הרב ישב על המקום שבו היה נוהג רבי חיים לכתוב את ספריו, וכתב שם פסק דין גדול בעניני גיטין הנעשים באיסטנבול, ששינו אותם מן הנוסח הקדום שהיתה נזכרת בגט שם העיר קושטא, ולאחר שנים שינו משום שהשם קושטא הוא שם שניתן במהלך הכיבוש על ידי הקיסר הרומאי קוֹנְסְטַנְטִינוֹס ולכן נקראת: קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל, ובפני היהודים: "קושטא", שמסיבה זו השלטונות מקפידים שלא יזכר שם הכיבוש, ולכן הוצרכו לשנות את נוסח שם העיר. ופסק דין בענין זה, כתב הרב כאשר הוא יושב במקום שהיה יושב רבי חיים פאלאג'י ז"ל ועורך את פסקיו, ושאב ממקום הקודש סייעתא דשמיא.
בהמשך המשיכו הרב ובני פמלייתו לבית החיים שבאיזמיר שבו טמונים מאות חכמי ישראל, והשתטח על קברי גדולי החכמים, וביניהם הגאון הקדמון רבי יוסף איסקאפה ז"ל בעל "ראש יוסף", ועוד רבנים חשובים ממשפחת פאלאג'י, כאשר בכל מקום הרב דורש ומספר על החכם הטמון שם. גולת הכותרת היתה בהשתטחות הרב על קברו של הגאון רבי יצחק פאלאג'י זצ"ל בעל ספר יפה ללב, שהרב טהרני שליט"א מחבבו הרבה, ומזכיר אותו מאות פעם בספריו, ורואה בו מרבותיו וממדריכיו בפסקי הדין, קשה לתאר את ההתרגשות שהיתה שם.
בנוסף לכך, כתב הרב עוד כמה פסקי דין בסוכה שבבית החיים, על בעיות שונות שמצא במקוה שיש בבית החיים, ועל האילנות של עצי פרי הנטועים בבית הקברות, שהגוי השומר בבית הקברות רגיל להגיש מהם פירות לאורחים הבאים לפקוד את קברי החכמים. ובנוסף, הסביר הרב לגוי בלשון ערבית ובסיוע מר עובדיה יוחאי מאיסטמבול שתרגם הדברים לטורקית, שיזהר שלא להגיש ליהודים מפירות של ערלה ונטע רבעי, וכלאי הכרם שראה שם הרב, והגוי קיבל עליו שלא להגיש מפירות לפני חמש שנים לעץ, ויסיר את כלאי הכרם, וביקש ברכה לו ולבני משפחתו שגרים עמו. הרב העניק לו ברכה על תנאי שישמור את מה שהבטיח שלא יכשיל את ישראל.
משם חזרו בטיסה לאיסטנבול, וגם שם הרב ביקר במקומות שונים, והכין פסקי דין לפי הצורך, על דיני רשות הרבים של גשר הבוספורס, והשקיעה שם שהיא מתארכת כדעת רבינו תם, ועוד נושאים רבים. אשרי עין ראתה כל אלה.
