יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני התייחס הערב (שני) לדיון המתקיים בסוגיית תקציב המדינה לשנה הקרובה וטען כי לדעתו תקציב חד שנתי הוא טוב יותר למשק: "מדינת ישראל נמצאת במצב כלכלי שאנחנו לא יכולים לדעת ולצפות מה יהיה בשנת 2021", כתב יו"ר ועדת הכספים בהודעה שפרסם הערב.
גפני הוסיף להסביר מדוע ישראל זקוקה לאישור תקציב מדינה חד שנתי: "אנו מתנהלים חודשים ארוכים בלי תקציב, עסקנו בדברים חשובים אבל לא טיפלנו ברפורמות. חלק גדול מהנושאים החברתיים תלויים בתקציב מדינה, ולכן דעתי היא שצריך להכין ולהביא לאישור ועדת הכספים תקציב חד שנתי בהקדם".
יש לציין שבהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן סוכם על חקיקת תקציב דו שנתי. "בסמוך להקמת הממשלה ולא יאוחר מ -90 יום ממועד השבעת הממשלה, תבטיח הקואליציה העברה מסודרת של תקציב המדינה, לרבות תקציבים מיוחדים להתמודדות עם משבר הקורונה. התקציב יהא דו שנתי לשנים 2021-2020", נכתב בהסכם עליו חתומים ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ.
עוד צוין כי "תקציב המדינה יעודכן מעת לעת בהתאם לצרכים המשתנים של המדינה בעת משבר זו. תקציב המדינה יעודכן בראשית שנת 2021 ובאותה העת יאושר כבר תקציב לשנת 2022. אם לא תהיה הסכמה על עדכון תקציב 2021, יראו את התקציב המקורי שאושר כתקציב 2021 ולא יראו בכך אי אישור של התקציב. בסוף שנת 2022 יאושר התקציב לשנת 2023. תקבע הוראת חוק המאפשרת הגשת תקציב דו שנתי ועדכונו מידי שנה לשנתיים הבאות".
"במידה ולא תהיה הסכמה בנושא התקציב, יובא הנושא להכרעת ראש הממשלה וממלא מקומו", סוכם עוד בין ראשי הליכוד וכחול לבן. "לא הועבר התקציב במועדו המוסכם, יראו את הצד שהכשיל את העברת התקציב ו/או שלא תמך בהעברתו כמי שהפר הסכם זה. במקרה כאמור יתבצעו חילופי ראש ממשלה באופן שיו"ר המפלגה המקיימת הסכם זה יהיה או ימשיך לכהן כראש הממשלה. לרשות ראש הממשלה יעמדו עוד 3 חודשים על ה-3 הקבועים בחוק (סוף יוני) במידה ולאחר ששת החודשים לא הועבר תקציב, תפוזר הכנסת ויתקיימו בחירות תוך 90 יום וראה"מ המכהן ימשיך בכהונתו כראש ממשלה".
מוקדם יותר הערב התייחס גם הרמטכ"ל אביב כוכבי לתקציב הקרוב והזהיר את הממשלה מקיצוץ בתקציבי הביטחון. לדבריו: "העשייה המבצעית של צה"ל בשבועות האחרונים – ובוודאי מותו של סמל ראשון עמית בן יגאל זכרונו לברכה – מהווים תזכורת לפעילות הקבועה והתובענית שמתרחשת לילה ויום בכל הגזרות. זהו 'פרדוקס הביטחון'".
הרמטכ"ל הוסיף: "ככל שיהיה שקט ויציבות ביטחונית, נוטים לשכוח כמה מורכב להשיגם. כלל שיש יציבות בטחונית, מתפתחת תחושה מוטעית שפחתו האיומים, וככל שיש שקט, מתפתחת התחושה שניתן לצמצם את הצרכים הביטחוניים – זו טעות חמורה שצבאות ומדינות רבות לאורך ההיסטוריה כולל מדינת ישראל, שילמו עליה מחיר כבד, כבד ביותר. זהו מצג שווא ופרדוקס מתעתע. רק בזכות פעילות מבצעית מאומצת ניתן לספק ביטחון. רק בזכות תחזוק שרירי הצבא ניתן להתאגרף ולנצח ביום פקודה".
