משרידי דור דעה: הרה"צ ר' שמואל חיים ראובן וואגשאהל זצ"ל

בצער רב וביגון הגיע הבשורה המרה על פטירת הרה"צ משרידי דור דעה הישיש ר' שמואל חיים ראובן וואגשאהל זצ"ל מלנצהוט בן הגה"צ ר' אלטר יעקב יצחק אבד"ק לנצהוט, כשהוא בן 91.

המנוח זצ"ל נולד לאביו אבד"ק לנצהוט זצ"ל נין ונכד של הרה"ק ר' אלימלך מליזענסק ותלמידו הרה"ק מראפשיץ ותלמידו הרה"ק מצאנז. כבן בכור ביום כ"ג אלול תרפ"ג בעיר לנצהוט שם כיהן אביו זצ"ל ברבנות.

בהיותו רק 11 שנים נשלח ע"י אביו ללמוד אצל דודו הרה"ק ר' יחזקאל שרגא האלברשטאם אבד"ק דיקלא הי"ד נכד הרה"ק משינאווע זי"ע, שם למד במשך שנתיים ולא חזר לבית אביו במשך השנתיים, המנוח זצ"ל למד עם דודו ועלה במעלות התורה והיראה על דרך אבותיו ורבותיו ומאז לא פסק פומייהו מגירסא, אחרי הבר מצוה שלח אותו דודו הרה"ק מקאלשיץ הי"ד ללמוד בעיר רישא והבטיח לאביו שהוא יחזיר אותו.

בשנת תרצ"ט כאשר פרצה מלחמת העולם נסע הרה"ק מקאלשיץ לעיר רישא והחזירו אל אביו באמרו אני חייב להחזיר את הפקדון, אחרי שחזר לעיר לנצהוט ברח יחד עם אביו ובני משפחתו לרוסיה משם הוגלה לסיביר שם ישב יחד עם אביו ובני המשפחה עד סיום המלחמה בשנת תש"ה, בסיביר מסר את נפשו להציל את כל בני המשפחה וכדי להשיג אוכל לכולם עבד שם תחת שני שמות נפרדים וכך קיבל שני מנות אוכל ובכל ניצלו כל בני המשפחה.

אחרי המלחמה היגר לארה"ב לניו יורק שם יחד עם אביו ובני המשפחה שם פתח אביו את בית המדרש לנצהוט באיסט ניו יורק ונקשר בקשר חזק להאדמו"ר מסאטמאר בעל הדברי יואל זצ"ל, לאחר נישואיו כאשר האדמו"ר מסקיוורא בנה את העיר החרדית הראשונה על אדמת ניו יורק המנוח היה מהראשונים לעבור לגור בעיר החדשה וזכה לקירבה מיוחדת ע"י האדמו"ר מסקיוורא זצ"ל, כל ימיו קיים את המשנה 'שנא את הרבנות וברח מהכבוד', גם כאשר האדמו"ר מסקווירא קירבו במיוחד והושיבו לידו בכל הזדמנות ניסה לברוח מן הכבוד.

כן התבטא לפני פטירתו כי התפלל בכל יום שלא הוא ולא בניו ישמשו כרבנים אלא ייהנו מיגיע כפם, גם הוא היה נהנה מיגיע כפיו ומכר לסוחרי יהלומים חומרים מיוחדים לליטוש היהלומים, הוא סיפר בהזדמנות שהוא הרויח בכל יום את מה שהוא היה צריך לאותו יום וכאשר הגיע הזמן לשדך את את ילדיו הוא קיבל הצעה ממפעל יהלומים שהביא לו רווחים יפים, וכך היה עד למחרת השבע ברכות של בתו הצעירה, ביום למחרת השבע ברכות התקשרו מהמפעל שהם לא צריכים יותר את שירותיו.

גם כאשר עבד לצורך פרנסתו לא עבר עליו יום שבו לא ישב בשעה 4 לפנות בוקר בבית המדרש ולמד עם חברותא למשך כמה שעות עד תפילת שחרית, במנהגו זה המשיך עד לפני פטירתו כאשר הוא לא ראה את מיטתו בשעה 4 לפנות בוקר ובדרך זו זכה לסיים כמה פעמים ש"ס בעיון, בלמדו אצל רבו הרה"ק מקאלשיץ הי"ד למד לאהוב כל יהודי באשר הוא ומעולם לא דיבר בגנאי אף יהודי, בהצנע לכת הוא תמך בענים ללא ידיעתם ובכל יום אחרי התפילה הוא התרים את מתפללי בית המדרש לצרכי צדקה ובעיקר לקופת רמבעה"נ שם כיהן כגבאי הקופה.

הוא היה קשור מאוד לזקנו הרה"ק ר' יצחק רובין זצוק"ל אבד"ק קהל החסידים בעיה"ק צפת שמנוחתו כבוד הוא ליד רבן של ישראל הבית יוסף, ולמשך כל ימי חייו הגיע ביום ההילולא לעיה"ק צפת להתפלל על ציון זקינו, וכן קנה חלקת קברו בבית החיים בצפת.

ביום חמישי לסדר 'הנה אביך חולה' אושפז בבית החולים עם דלקת ריאות הוא התפלל ובירך את בניו ובשעות אחה"צ התחיל לומר פסוקי יחוד ולהכין את עצמו להחזיר את נשמתו ליוצרו בשעה 10 בערב אחרי שגמר לומר את כל פסוקי היחוד סגר את עיניו ונפטר בשיבה טובה.

הלוויה המונית יצאה בערש"ק מביתו במונסי לעבר בית המדרש ראדוויל שם התפלל בשבתות וימים טובים ומשם לעבר בית המדרש ויואל משה דסאטמאר שם הספידו הצדיק ר' ארי' וואגשאהל וכמה מבניו, ומשם לעבר בית המדרש של אחיו דברי יחזקאל שינאווע במונסי, ארונו מובא לארץ ישראל.

היום בערב תצא הלוייתו מבית המדרש העתיק של צאנז בעיה"ק צפת לעבר חלקת הקבר שקנה לעצמו סמוך לזקינו.

השאיר אחיו 13 ילדים הרב ישראל מענדל הרב נפתלי הרב צבי אפרים הרב חנה הרב יחזקאל שרגא מירושלים הרב אברהם דוד הרב יהושע הרב אלימלך, בנותיו הרבנית ממאנטיוודא הרבנית מדברי אמונה אשת הרב אהרן ווייס אשת הרב מנשה ראזנבערג אחיו הרה"צ הישיש ר' יחזקאל שרגא וואגשאהל מלנצהוט האדמו"ר משינאווע