1) ישראל בדרך לבחירות? לבחירות האחרונות נגררנו בגלל ששותפיו הקואליציוניים דאז של בנימין נתניהו העזו להמרות את פיו ולהצביע בניגוד לרצונו בחוק הקשור לתקשורת. האם בקרוב נהיה שוב בקלחת בחירות בישראל?
היה זה עוד יום רביעי שגרתי לכאורה בשלהי הקדנציה הקודמת. חוק שביקש למנוע הפצת חינמונים שזכה לכינוי "חוק ישראל היום" על שם שמטרתו המובהקת של החוק היה למנוע את הפצת העיתון בבעלותו של איל ההון שלדון אדלסון המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו – אושר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. ראש הממשלה בכבודו ובעצמו התייצב במליאת הכנסת על מנת להצביע נגד החוק, אך הוא אושר בניגוד לרצונו.
חברי כנסת ממפלגות התנועה, יש עתיד וישראל ביתנו הצביעו בעד החוק. נתניהו זעם. מאז הפסיק את פגישותיו ושיחותיו עם ראשי המפלגות הנ"ל – וכעבור שלושה שבועות, אף פיטר שניים מהם. את לפיד וליבני. ליברמן זכה לחסינות כי נתניהו חשב אז שיצטרך אותו לצידו בקדנציה הבאה. לו רק ידע כמה דם רע יזרום ביניהם וכמה ביטויים משפילים עוד ייאלץ לספוג מליברמן עד שהואיל להצטרף לקואליציה בתמורה לתיק הביטחון.
בהסכמים הקואליציוניים עליהם חתמו כלל מרכיבי הקואליציה הנוכחית, מופיע סעיף המחייב את כולם להצביע בהצעות הנוגעות לתקשורת על פי גחמותיו של ביבי, אשר אף שמר את תיק התקשורת אצלו. לא כולם מתכננים להצביע בהתאם לדרישותיו בנוגע לעתיד תאגיד השידור הישראלי. כך שהסיכוי לפירוק הקואליציה, למרות העברת תקציב דו שנתי נוסף – עובדה שאמורה הייתה להעניק עוד שנתיים יציבות קואליציוניות – נראה קרוב מתמיד.
2) נתניהו והתקשורת החרדית: לא רק התאגיד. בזה עוד נשוב להתעסק בהמשך. הצעת חוק שהגיש דווקא חבר כנסת מהאופוזיציה, מיקי רוזנטל מהמחנה הציוני זכתה לגיבוי נלהב של ראש הממשלה. הייתכן? כאשר מדובר במלחמה בנוני מוזס, בעל השליטה בעיתון ידיעות אחרונות, לא משנה מי מגיש את הצעת החוק. אויבו של אויבי הוא אוהבי, אמר החכם. הצעת החוק נדחתה למגינת ליבו של ביבי. מי גרם להפלת החוק? דווקא הנציגים החרדים בכנסת ישראל.
שר הבריאות יעקב ליצמן נוהג היה להצהיר מעל כל במה כי השותפים הקואליציונים הכי נאמנים, הם חברי הכנסת החרדים. הנימוק: לאף אחד מהם אין מטרה ורצון להיות בעתיד ראש ממשלה ולכן הם אינם נאבקים בו. אם ההיסטוריה של שלהי הקדנציה הקודמת עומדת לחזור על עצמה, החרדים כבר לא יהיו הנאמנים ביותר. הצעת החוק של רוזנטל, ביקשה לעשות סוף לתופעת הפרסום הסמוי בעיתונים. ללא ידיעתכם, הרבה כתבות חדשותיות, אך בעיקר כתבות מגזין, נכתבו מתוך אינטרס כספי מובהק. בניגוד לנוהל כאן באתר שכתבות שיווקיות עולות עם הבהרה שמדובר בתוכן שיווקי, בעיתונות עדיין לא כולם שמעו על אתיקה ויושרה.
ליצמן הודיע כי לא יתמוך בהצעת החוק. לטענת ח"כ רוזנטל, שאף פנה בנושא ליועץ המשפטי לממשלה, ליצמן התנגד בשל האינטרס הכלכלי של עיתון המודיע של אגודת ישראל. בלשכת השר ליצמן מכחישים כמובן טענה מגוחכת זו. נתניהו אף הציע כי החוק יחול רק על עיתונים הנמכרים בתפוצה של מעל חמישים אלף עותקים, כך שהחוק יחול אך ורק על ידיעות אחרונות שנואי נפשו, אך גם לכך התנגד ליצמן והתנגד גם שר הפנים אריה דרעי. החוק נדחה. כשלון נוסף לנתניהו בשבוע אחד בחוקים הקשורים לתקשורת.
3) נתניהו מפחד מתקשורת עצמאית. ראש הממשלה פיתח אובססיה לתקשורת. לא מספיק שהוא שולט בתכני העיתון הנקרא ביותר בישראל, בשבועון הנמכר ביותר בציבור הדתי, במספר אתרי חדשות מובילים במגזר הכללי, בהם וואלה השייך לשאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק, אשר בעקבות קשריהם ההדוקים נאסר על נתניהו לעסוק בנושאים הקשורים להם והוא העביר את סמכויותיו אלו לשר צחי הנגבי, NRG מבית מקור ראשון השייך לקבוצת ישראל היום, הוא שולט גם ברשתות החברתיות בהם יש לו מיליוני עוקבים והוא עדיין מפחד מהאחרים ומסית ללא הרף נגד "התקשורת השמאלנית".
אפילו בערוץ הכנסת מנסה נתניהו להתערב. שלא לדבר על תאגיד השידור הישראלי. ברגע שהבין כי שלא כמו רשות השידור, שעל חורבותיהם אמור לקום התאגיד, הם אינם מתכוונים להיות בקשר עם הפוליטיקאים אלא להגיע ולייצר תקשורת עצמאית, החליט נתניהו לדחות את תחילת הפעלת התאגיד בעוד שנה ורבע. כחלון כבר הודיע כי יתנגד שכן עלות המהלך מסתכמת בחצי מיליארד שקלים לקופת המדינה. אך את נתניהו זה לא מעניין. אין כסף בקופת האוצר? מצידו שיהיה גירעון. הפחד מתקשורת שלא תחבק אותו ואולי תגרום לכיסאו להזדעזע, נחשב בעיניו יותר מקופת המדינה.
אך מי שיוצא בחריפות רבה יותר נגד נתניהו בניסיונותיו לפגוע בתקשורת בישראל, הוא שר החינוך נפתלי בנט. סיעת הבית היהודי אף איימה להצביע נגד החוק שהיה משנה את הגדרות פעילותו של ערוץ הכנסת. בעוד שרת המשפטים משתמשת בנימוק שהחוק לא עבר דיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, בנט דיבר בבוטות יותר על כך שלאחרונה מתרבים הסימנים המדאיגים על פגיעה בחופש העיתונות בישראל. יו"ר סיעת הבית היהודי בכנסת, ח"כ מועלם ניגשה לעדכן את יו"ר הקואליציה דוד ביטן בהתנגדותם לחוק וקיבלה ממנו צעקות ואיום כי התנגדותם עוד עלולה להביא לפירוק הקואליציה.
האם אכן ניגרר לבחירות על רקע המחלוקת הקואליציונית סביב חוקי התקשורת? קשה מאוד להעריך. בישראל כמו בישראל ובפוליטיקה כמו בפוליטיקה אי אפשר לדעת מה יילד יום. אם לשפוט על ההיסטוריה הקצרה של הקדנציה הקודמת – ייתכן מאוד והתשובה לכך חיובית, אך מצד שני, יחסיו של נתניהו עם שותפיו הקואליציוניים דאז לא היו מן המשופרים גם ללא חוק ישראל היום. האם נתניהו יפרק בגלל התקשורת גם קואליציה הנחשבת לידידותית מאוד מבחינתו?
4) חקירת נתניהו לאן? מלבד חוקי התקשורת, גם חקירת נתניהו גורמת מעט לכיסאו להזדעזע קלות. עדיין לא ברור אם נתניהו עצמו ייקרא לחקירה, ואם כן האם לחקירה באזהרה או שמא רק גורמים בסביבתו חשודים. דיווחים שונים מספרים על כך שחקירתו של ארי הרו, מי שהיה מגייס הכספים של נתניהו, לא הוסיפה פרטים לחוקרים ולכן התיק עומד לקראת סגירה, אחרים מדווחים להיפך וטוענים שהרו סיפק את הסחורה, לפחות חלקית. כך או כך, לפי כלל ההערכות במערכת הפוליטית, הסיכוי שהדבר יפגע ישירות בנתניהו, נראה די קלוש.
על פי חלק מהדיווחים, הרו לא יהיה הנחקר היחיד בתהליך הבדיקה הנוכחי נגד נתניהו. המשטרה יורדת כעת לרזולוציות של מערך גיוס הכספים העצום שבנה נתניהו בשני העשורים האחרונים. נתניהו נוהג לתחזק את הקשרים עם תורמיו הכבדים בעזרת ארוחות משותפות במסעדות יוקרה בעת נסיעותיו הרבות לחו"ל, בדגש על ארצות הברית.
החרדים יזכרו את ארוחותיו אלו, כאשר בפעמים הראשונות בהם התברר כי ראש ממשלת מדינת היהודים סועד את ליבו במסעדות טריפה. היום, לצערנו, הדבר כבר הפך לנורמה שאינה זוכה אפילו לאזכור תקשורתי או לגינוי אפילו בשפה רפה. התגובה היוצאת מלשכתו אף היא לקונית וקבועה כאשר המסר היוצא ממנה הוא כי ראש הממשלה כמובן לא אכל את אותם מאכלים אסורים.
כעת, לראשונה מאז הגיע לחיים הציבוריים, מפשפשת המשטרה במתרחש מאחורי הקלעים של העולם הסמוי הזה. היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט טען כי מרבית הפרסומים אינם מדויקים. מנדלבליט הוא זה שאמור להחליט בקרוב אם להעביר את הסטטוס של הפעילות המשטרתית בעניין ראש הממשלה מ"בדיקה" לחקירה פלילית מלאה. נתניהו עצמו הבהיר השבוע מעל בימת הכנסת כי אין אש, אין עשן יש הרבה אוויר חם מסביב לחקירתו.
5) סערת ההדחה: הכנסת סערה השבוע לקראת אישור חוק ההדחה, הצעת החוק המבקשת לאפשר להדיח חבר כנסת המביע תמיכה בטרור נגד מדינת ישראל. הסיכוי שהכנסת אכן תדיח את אחד מחבריה – קלוש. רק ברוב גדול של תשעים תומכים יודח הח"כ מתפקידו. החוק זכה לכינוי "חוק זועבי", על שמה של חברת הכנסת הפרובוקטיבית מהרשימה המשותפת. נניח וירצו להדיחה, האם הדבר אפשרי? הרי חברי מפלגתה, חברי מרצ וחלק מחברי המחנה הציוני יתנגדו לכך, כך שאין תשעים חברים שיצביעו בעד הדחה של ח"כ מכהן.
אחד מתומכי הצעת החוק, הוא השר זאב אלקין. הוא הזכיר השבוע את החוק שעבר בזמנו להדחת חברי כנסת אשר יבקרו במדינת אוייב. היה זה בתקופה שחברי כנסת ממפלגות ערביות היו מנצלים את חסינותם על מנת לבקר במדינות כמו סוריה ולוב. גם אז היו שביקרו את הצעת החוק באותה חריפות כפי שהם פועלים היום נגד חוק ההדחה, אך המציאות הוכיחה: מאז חקיקת החוק לא ביקר אף ח"כ ערבי במדינת אוייב.
"כנראה", סיכם השר אלקין, "כל האידאולוגיה הקיצונית שלהם מתפוגגת ברגע שזה מאיים להם על המשכורת…"
6) בני קורח לא מתו: הרהור תשובה אחד בזמן העונש הספיקה על מנת להציל את בני קורח. "נתבצר להם מקום גבוה… וישבו שם". הרבי מליובאוויטש מסביר כי בני קורח היו שותפים למחלוקת והיו מנותני העצה לפתוח בה, אולם כשפרצה המחלוקת, חשו חרטה ו"הרהרו תשובה בליבם". אילו היו מגלים בפועל את חרטתם והיו פורשים מהמחלוקת – לא היו נבלעים באדמה. אך מאחר שהשאירו את הרהורי התשובה רק בליבם, לכן נענשו עם כל עדת קורח.
עונשם היה אפוא מידה כנגד מידה: כשם שבגלוי הם היו חלק מעדת קורח, כך בגלוי גם נענשו עמם ונבלעו באדמה כמותם. אולם מאחר שבתוך ליבם הרהרו תשובה, דבר שכל העם לא ראה ורק הקב"ה ידע זאת, לכן נבדלו מעדת קורח לאחר היבלעם באדמה, ושם, הרחק מעין-רואים, נתבצר להם מקום גבוה וניצלו.
דבר זה מבטא את עוצם כוחה של התשובה: בני קורח היו מיוזמי המחלוקת, החטיאו את כל העם, ואף כשעשו תשובה – זו הייתה תשובה בהרהור הלב בלבד, תשובה שלא נודעה לאחרים. ובכל-זאת, בזכות אותו הרהור תשובה, ניצלו מעונש המוות של עדת קורח, זכו שיקרה להם נס מיוחד ש"נתבצר להם מקום גבוה" ועד שיצאו משם חיים, ומהם נולדו שמואל הנביא ועשרים וארבעה משמרות כהונה, ואפילו בספר תהילים נקבעו מזמורי שבח שאמרום בני קורח – במקום מבצרם, במעבי האדמה וכל זאת – בזכות הרהור של תשובה!
מכאן יכולים אנו ללמוד קל וחומר: אם בני קורח, שחטאו חטא כה נורא, זכו להינצל ולהגיע למעלות כה נפלאות בזכות הרהור אחד של תשובה – על אחת כמה וכמה כשמדובר בדורנו, לאחר שכבר עברו דורות של יהודים, שמסרו את נפשם למען שמו יתברך וצברו כל-כך הרבה תורה ומעשים טובים, די בעוד הרהור אחד של תשובה על מנת לקרב את הגאולה.
שבת שלום.
כתבה פנטזיות של הכתב .