1) ועדת הכספים נחשבת בכנסת לוועדה היוקרתית ביותר. אחרים יטענו שוועדת חוץ וביטחון חשובה יותר, אך שם מדובר במין הילה מסתורית של אדם הזוכה לקבל סקירות ביטחוניות. בוועדת הכספים אפשר להשפיע באמת. על בסיס החלטה אחת של יו"ר הוועדה, הוא יכול לעכב או לשחרר עשרות ומאות מיליוני שקלים. על מנת להבין את כוחה של הוועדה, תזכרו את הצעת כחלון לגפני לעבור משם למשרד הכלכלה. גפני סירב.
לא לחינם. תעברו על כמות הכותרות החיוביות שגפני מקבל מידי יום, הן בתקשורת החרדית על כך שהצליח להביא לפתרון משבר הגמ"חים, על כך שהביא לתוספת של שמונים מיליון ש"ח לעולם הישיבות, הן בתקשורת הכללית על מאבקו למען מגוון רחב של נושאים חברתיים שונים, כמו ניצולי השואה, סגירת מפעלים בפריפריה ועוד עשרות נושאים, ותבינו מדוע יש הרואים את כל הטוב התקשורתי הזה שיש לגפני ומתעצבנים.
בואו לא נשלה את עצמנו. אם כל עובדת היותו בולדוזר של עשייה, הוא לא באמת עושה את הכל לבד. יש את סגן השר יצחק כהן מש"ס היושב במשרד האוצר ופעל רבות בדרכו שלו למען העברה התקציבית לעולם הישיבות, יש את שר הבריאות יעקב ליצמן שנכנס לעובי הקורה להביא לפתירת משבר הגמ"חים – אך משום מה הם אינם זוכים להוקרה על פועלם. מילא ליצמן, יש לו את עיתון המודיע שם הוא מקבל את הקרדיט המלא, אך לש"סניקים אין מקום להתבטאות. כך אנו רואים לצערנו כבר סיבוב שני בין כהן לגפני כאשר ביניהם היה סיבוב קשה אף יותר בין גפני לח"כ יגאל גואטה. עצוב שזה כך אך לא נראה שיש מי שמעוניין באמת לשנות את המצב.
2) עוד כמה שקלים לעולם הישיבות או פתרון משבר הדיור החרדי? אילו אתם הייתם חברים בכנסת ובאפשרותכם לדאוג עבור אחד הנושאים, במה הייתם מתמקדים? לי אין ספק. מצוקת הדיור חשובה הרבה יותר, אפילו אם נתייחס רגע רק לעניין הכלכלי של הסוגיה. שמונים מיליון ש"ח לעולם הישיבות להגדלת הסכום עבור כל בחור ואברך, בכמה זה מסתכם בסופו של דבר עבור משפחה חרדית ממוצעת? אולי בכמה עשרות שקלים בחודש. הוזלת מחירי הדיור חוסכת מעט יותר.
בתוך עמי אנוכי יושב ויודע אני כמה אברכים שרצו להישאר לשבת וללמוד בכולל כל חייהם נאלצו לצאת לשוק העבודה לאחר שלא עמדו בעול תשלומי המשכנתא והשכירות הגבוהים כל כך. הורים מגלגלים הלוואות ומסתובבים מודאגים ולעיתים אף חולים ונאנקים תחת עול ההתחייבויות עבור בניהם על מנת שיוכלו להמשיך לשקוד על תלמודם. כך או כך, מדובר במצב קטסטרופלי ההולך ומחמיר מיום ליום. ומי מטפל בזה? אף אחד. כמעט.
תעברו על הכותרות מאז נכנסו החרדים לקואליציה ותגלו כי היחיד שקבע פגישות עם האחראים על כך במשרד האוצר ובמשרד השיכון, הוא ח"כ מנחם אליעזר מוזס. תמצאו עוד כותרת פה ושם גם על חברי הכנסת ישראל אייכלר ואורי מקלב אך בעיקר סביב אפליית הציבור החרדי מבנייה בערים מעורבות. האם לא היה עדיף שפוליטיקאים בתפקידים בכירים יותר יטילו את כל כובד משקלם בניסיון לפתור את המשבר במקום להתעסק במלחמות הקרדיטים?
3) שוחחתי השבוע עם אחד מאישי הציבור החרדים על מצוקת הדיור החרדית. הוא הציג בפני פתרון של כ"ק האדמו"ר הלב שמחה מגור זצוק"ל, אשר בסופו של דבר לא יצאה אל הפועל. קראתי מאז די הרבה חומר כתוב סביב הפתרון המהפכני: בניית דירות להשכרה לזוגות צעירים במחיר מוזל. לפני כעשור, ניסה כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א לקדם שוב את היוזמה בעזרת נציגו בכנסת, היום שר הבריאות יעקב ליצמן.
ליצמן כיהן אז כיו"ר וועדת הכספים והוא זימן לשם את שר השיכון דאז, מאיר שטרית שהצהיר: משרד השיכון מתכנן הקמת עשרות אלפי יחידות דיור להשכרה בשנתיים הקרובות באמצעות המגזר הפרטי. מדיווחים בתקשורת משנת 2006 עולה כי שטרית הציע להעניק הטבות מס ליזמים שיקימו דיור להשכרה ויסכימו להשכיר את הדירות למשך 25 שנה. בסוף הדבר לא יצא אל הפועל בעיקר בשל שיקול כלכלי קר של המדינה שכמו תמיד, העדיפה את הקופה מאשר טובת האזרחים.
"הגעתי למסקנה שיש לבנות בישראל דיור להשכרה", אמר אז שטרית, "כיום אין היצע של דיור להשכרה אלא על בסיס אישי ולכן ההיצע מאוד מצומצם. זאת, כיוון שהרוכשים ובעיקר מקרב הזוגות הצעירים מעוניינים לקנות דירה לעצמם תוך גיוס כל המשאבים הכספיים כדי לרכוש דירה". המצב היום לא השתנה לטובה. ההיפך הוא הנכון. נהיה רק יותר גרוע.
בארצות הברית ובמרבית מדינות אירופה, המצב כיום הוא שמרבית האזרחים אינם רוכשים דירות אלא מתגוררים בשכירות. ההצעה של מרן הלב שמחה דיברה על כך שהמדינה תבנה, או תסייע ליזמים פרטיים לבנות, בנייני מגורים שיושכרו תמורת מחיר קבוע ואחיד עם חוזה ארוך טווח למשך 25 שנה. מי שניסה לקדם זאת בכנסת, היה הח"כ לשעבר הרב אברהם שפירא שהעיד בדיון בנושא בכנסת בשנת תשנ"ג, "כנציג של האדמו"ר מגור, זכר צדיק לברכה, אני רוצה לומר, שהיה זה האדמו"ר מגור שהעלה בכל פגישה אתי דרישה זו של דיור להשכרה בראש סולם העדיפויות. הוא טען שהירידה מהארץ נובעת בעיקר ממצוקת הדיור".
4) איך אפשר בשבוע כזה בלי מילה על ילדי תימן? אתמול פרסמו כאן באתר את דבריו של הרבי מליובאוויטש זצוק"ל בהתייחסות לנושא כאוב זה. בין הדברים אמר הרבי "ומי היה אז בין אלו שעמדו בראש – יהודי מניח תפילין, ומתפלל ג׳ פעמים ביום, שומר תורה ומצוות בחייו הפרטיים, ואף על פי כן, לא זו בלבד שלא מנע זאת, אלא אדרבה – שיתף פעולה, והיה בין העומדים בראש שעשו פשע נורא זה!". תבררו מעט על ההיסטוריה העצובה הזאת.
בשבוע האחרון החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לעלות על הגל התקשורתי ופרסם סרטון תמיכה בדרישה לחשוף את המסמכים מאותה תקופה כאובה. מה הרווח הפוליטי של נתניהו מכך? מעבר לרצונו לזכות באהדת הציבור הגדול התומך ודורש את פרסום האמת ממה שקרה באותם שנים, מדובר כאן בהסתת האש מכיוונו (מי זוכר את דו"ח המבקר על פרשת ביביטורס, סיפור הכסף שאולי קיבל ממיליונר צרפתי מפוקפק והתביעות המשפטיות נגד רעייתו? ואלו רק דוגמאות מהחודש האחרון), ויותר מכך – עוד הזדמנות לפרסם משהו מהעבר השחור והאפל של שלטון השמאל – מפא"י.
האם בן גוריון עצמו היה מעורב בחטיפת הילדים? הח"כ לשעבר, הרב מנחם פרוש אמר בזמנו בראיון תקשורתי כי ראש הממשלה הראשון לא ידע. "זה נעשה מאחורי גבו של בן גוריון. אני זוכר שיחה אחת שהייתה לי איתו בנושא זה, הוא לא האמין. הוא לא העלה על הדעת. "תסלח לי", ככה אמר לי אז, "תסלח לי, אתה ביררת לפני שאתה מביא לי האשמה כזאת, אתה ביררת את זה?"
5) בפוליטיקה הישראלית תמיד מעניין. גם שבוע משעמם – סוער. בסביבת ראש הממשלה יש מי שחושב בקול שאולי כדאי להתפטר ממפלגת ש"ס. המשברים האחרונים שלהם, על נושאים שאינם קשורים ישירות לראש הממשלה, או בשל התבטאויות לכאורה של אנשים מסויימים, אינם מוצאים חן בעיני ראשי הקואליציה. אך נתניהו חייב אותם לצידו, אלא אם כן בוז'י הרצוג יחליט לצרף את המחנה הציוני לקואליציה.
חושבים שבמקרה כזה יתחילו בש"ס לפחד? מתברר שהתשובה היא ככל הנראה שלילית. שם יש מי שמזכיר לכולם שהבית היהודי לא תוכל לשבת באותה קואליציה יחד עם האיש שרק בשבוע האחרון התפרסם שלפני הבחירות ניהל משא ומתן מול יו"ר הרש"פ במסגרתה הסכים לחזור לקווי '67 ואף להעביר את ירושלים לידי המדינה הפלסטינית העתידית. במקרה כזה, שוב נתניהו צריך את ש"ס לצידו.
6) נסיים עם דבר תורה על הפרשה, כהרגלנו. השבוע נקרא על פרשת המרגלים. בין דבריהם סיפרו לבני ישראל "ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעיננו כחגבים וכן היינו בעיניהם". כתוב על כך במדרש, "אפשר לומר שדבר זה אמת, לפי שאדם רואה את עצמו. אבל מה שאמרו וכן היינו בעיניהם ודאי שבידו, וכי מנין הן יודעין מה היה בלבם של אחרים?"
החפץ חיים למד מכך מוסר השכל לכל אחד מאיתנו. כשאדם מאבד את אמונתו בערך עצמו, עד כי הוא רואה את עצמו כ"חגב" חושב הוא בטעות שגם הזולת רואה בו "חגב", למרות שייתכן והזולת חושב עליו ההיפך מכך. כשהאדם מעריך את עצמו פחות ממה שהוא באמת, הוא נתפס למחשבה מוטעית שגם הזולת מסתכל עליו כך.
כך, דווקא העובדה שלא העריכו את עצמם, הביאה אותם בסופו של דבר לשקר.
הטורים הקודמים של שש בשישי:
