ארגון חמאס בחר מנהיג חדש. בחמאס אשרו היום כי איסמעיל הנייה יעמוד בראש הלשכה המדינית של הארגון. הנייה, שגבר על המתמודדים האחרים בבחירות הפנימיות של הארגון, כיהן בעבר כראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה וגם כראש הממשלה ברצועה. יחליף בתפקידו את חאלד משעל.
על התפקיד התחרו הנייה, מוחמד נזאל, חבר הלשכה המדינית של חמאס ששימש בעבר כדובר התנועה, ומוסא אבו מרזוק, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס. הבחירות התקיימו בדוחא שבקטר ובעזה באמצעות שיחת ועידה. הנייה עצמו היה אמור לנכוח בדוחא לרגל הבחירות אך מעבר רפיח הסגור מנע זאת ממנו.
כזכור בשבוע שעבר פרסם הארגון אמנה חדשה. בו הודיע כי הוא מוותר על השמדת ישראל, אך עם זאת הוא דוחה את זכותה של ישראל להתקיים. "אין שום הצדקה לגירוש ולהגליית העם הפלסטיני על ידי הישות הציונית, שהיא פרויקט קולוניאליסטי", נכתב באמנה.
חמאס מתרכך? "נסכים למדינה בגבולות 67" • נתניהו: "מדובר בהטעיה"
הנייה, אבו אל-עבד נולד בשנת 1963 למשפחת פליטים במחנה הפליטים א-שאטי שלחוף ימה של עזה – שם הוא מתגורר גם היום. הקריירה הפוליטית שלו החלה באוניברסיטה האיסלאמית בעזה – עת הצטרף לתא הסטודנטים אל-איסלאמיה שהיה מזוהה באותם ימים עם תנועת האחים המוסלמים אשר הפכה לימים לפטרון של חמאס.
הנייה היה כלוא בישראל שלוש פעמים פעמיים הוא נכלא לתקופות קצרות ופעם אחת נכלא לשלוש שנים בשל פעילותו בחמאס.
אחרי שישראל נאלצה לשחרר את מנהיג חמאס אחמד יאסין בעקבות ניסיון ההתנקשות הכושל בחאלד משעל על אדמת ירדן, הנייה מונה להיות ראש לשכתו בשנת 1997. הנייה ניצל מניסיון התנקשות ישראלי בשנת 2003 כאשר שהה עם יאסין ושאר מנהיגי חמאס בפגישה בדירת מסתור שאותה הפציצה ישראל מהאוויר. כל הנוכחים בדירה שרדו והצליחו להימלט. בשנת 2006 זכה הנייה בבחירות למועצה המחוקקת כאשר עמד בראש הרשימה שהציב חמאס לבחירות – היא רשימת השינוי והרפורמה.
בעקבות זאת נבחר הנייה לראשות הממשלה הפלסטינית, אך פוטר על ידי אבו מאזן בשנת 2007 אחרי שחמאס ביצע הפיכה ברצועת עזה. הנייה נותר בתפקיד ראש ממשלת חמאס בעזה מאז ועד לייסודה של ממשלת האחדות הפלסטינית בין פתח לחמאס. בבחירות הפנימיות הקודמות של חמאס נבחר הנייה להיות מנהיג חמאס בעזה וכן סגנו של מנהיג הארגון חאלד משעל.
הוא התעמת עם אבו מאזן פעמים רבות. ב-2009 אמר כי הנשיא הפלסטיני "אחראי אישית למחדל גולדסטון", שנתיים מאוחר יותר מתח ביקורת על פניית הרשות הפלסטינית לאו"ם וכינה זאת: "הרפתקה מדינית בלי הסכמה. אין לאף הנהגה רשות לשחק בזכויות העם".
הנייה קרא לנכדו ארדואן, כהוקרה לעמדות שהציג נשיא טורקיה כלפי הסוגיה הפלסטינית. ב-2012 הוא ערך מסיבת עיתונאים באיסטנבול ליד המרמרה ואמר למשפחות ההרוגים כי לפלסטינים ולטורקים גורל משותף. "קיום ההבטחה לדם ההרוגים הוא לא לוותר על ירושלים. הדם שלכם ניצח את המצור", אמר.
ביום שאחרי סיום מבצע "עמוד ענן" ב-2012, אמר הנייה: "הניצחון הוא עובדה, המזרח התיכון השתנה". גם בתום "צוק איתן", שנתיים לאחר מכן, השמיע הנייה זמירות דומות. "הדהמנו את העולם, הפתענו את ישראל", אמר לאחר שיצא מהבונקר, אחרי 50 יום מתחת לאדמה. "אלה שנשפך דמם והשהידים היו הדלק של הניצחון הזה. זה ניצחון כפול פי כמה ממה שהיה ב'עמוד ענן'". אחר כך אף ביקר בהריסות ביתו בעזה וסימן "וי" באצבעותיו.
במהלך המערכה ב-2014 שודר נאום מוקלט שלו, רוויי בסיסמאות הפחדה. לדבריו, "התנגדות בולמת בגבריות את מכונת ההרג הציונית. מעשי הטבח וההרג ללא הבחנה מוכיח שהאויב נכשל ושהוא לא מסוגל להתמודד עם לוחמי אל-קסאם בשטח".
מחליף חמור בחמור..
נצטערתי עמוקות מהכינוי גברי לחיות טרף שכאלה עם דם יהודי על ידייהם
לא מתאים למערכת שרואה את עצמה כחרדית להשתמש בכזה ביטוי שמקורו במקורות הקדושים כלפי מחבלים רוצחים שונאי ישראל
חילופי מחבלי, לא גברי!