לפני כחודש קיים שר הביטחון, אביגדור ליברמן, סיור עבודה בן יומיים בצפון הארץ, ובסיומו הוא השמיע אזהרה חריגה בתקיפותה לאיראן ולבנות בריתה באזור. "לא נאפשר התבססות שיעית והתבססות איראנית בסוריה, ולא נאפשר להפוך את כל סוריה למוצב קדמי כנגד מדינת ישראל. מי שלא הבין את זה, כדאי שיבין", אמר אז ליברמן (ראו הרחבה כאן.).
מאז אותה הצהרה מיוחסות לישראל 2 תקיפות משמעותיות בסוריה. תקיפה אחת, נגד בסיס איראני בפאתי דמשק, אירעה בליל שבת האחרון. התקיפה השניה, נגד בסיס מחקר צבאי, אף הוא בפאתי דמשק, התרחשה אמש.
מומחים מעריכים כי גם אם התקיפה השניה לא כוונה כלפי יעד איראני מובהק, היא עדיין טומנת בחובה מסר ברור למשמרות המהפכה, לרוסיה ואפילו לארה"ב. איך בדיוק? הפרשן בן כספית מסביר בטור מיוחד ב'אל מוניטור': "המשמעות היא שבין ישראל לאיראן כבר ניטשת מלחמה, אם כי על אש קטנה ובעצימות נמוכה. המלחמה הזו אינה ישירה עדיין ומתנהלת באמצעות השליחים ("פרוקסיז") השונים של איראן באזור, אבל אי אפשר להכחיש אותה. היא מתנהלת ברציפות, באוויר, בים וביבשה. שני הצדדים מודדים זה את זה בשבע עיניים, מותחים את זרועות המודיעין שלהם למקסימום ומשתדלים לתמרן בתוך כללי משחק מעורפלים הנקבעים תוך כדי המשחק, כשכל צד מנסה להרתיע את הצד הנגדי ולמנוע, באותה נשימה, התדרדרות למלחמה כוללת. מסובך.
בוידאו: להבות ופיצוצי משנה שצולמו באזור ע"י אזרחים סורים לאחר התקיפה המיוחסת לישראל, אמש
מסקנה ברורה אחת ניתן להסיק מהפעילות המיוחסת לישראל בחודשים האחרונים: האזהרות הישראליות היו רציניות. ישראל החליטה למנוע בכוח חצייה של הקווים האדומים עליהם החליטה. היא תקפה כשגילתה מפעל לדיוק רקטות וטילים, היא תקפה כשגילתה בסיס המיועד לאכלס מיליציה שיעית סמוך לדמשק. היא לא לקחה אחריות על התקיפות, אבל לאף אחד אין אשליות באשר לזהות המטוסים התוקפים".
בן כספית חושף כי "במפגשים האחרונים שקיימו נתניהו וליברמן עם מקביליהם הרוסים, הם הודיעו באופן חד משמעי כי ישראל שומרת בידיה את חופש הפעולה וכי היא מתכוונת לתקוף בכל פעם שהאינטרסים הביטחוניים שלה ייפגעו. הישראלים גם רמזו כי עדיף שהרוסים עצמם הם שיפעלו לאכיפת הסטטוס קוו, הרחקת האיראנים וסיוע למניעת הפיכת הטילים והרקטות שבידי חיזבאללה למדויקים יותר. אם לא תעשו את זה בעצמכם, אמרו הישראלים, אנו נצטרך לעשות את זה בעצמנו".
לדבריו, "היו כאלה שנזכרו באיום ישראלי דומה שהושמע בזמנו באשר לפרויקט הגרעין האיראני. גם אז, החרידה ישראל את המערב כולו באיומי התקיפה שלה נגד תשתית הגרעין באיראן, וזירזה מאוד את הטלת משטר הסנקציות על טהרן. אלא שאז, בין השנים 2009 ל-2014, ישראל מצמצה ראשונה, היססה והחליטה לבסוף לא לתקוף. ב-2017 היא ממצמצת פחות, נחושה יותר, אם כי מדובר בתקיפות פשוטות בהרבה".
"האם התקיפות הללו יכולות לדרדר את הצדדים למלחמה כוללת?", הוא תוהה ומשיב: "התשובה היא כן, אם כי יש בשטח עדיין מספיק גורמים מרסנים ואינטרסים הפוכים שאמורים לסייע לצדדים להכיל את המצב החדש ולבלום התדרדרות למלחמה, גם אם יתלקחו פה ושם עימותים מקומיים. ישראל צריכה לקחת בחשבון שגם לכושר הספיגה הסורי-איראני יש גבול. הנחת עבודה נוספת היא כי בעתיד, אם התקיפות יימשכו, יתכן ותתפתח מדיניות סורית של פעולות תגמול שיחרגו מירי ספוראדי של טילי נ"מ שאינם פוגעים בדבר, כפי שנהגה סוריה עד כה. הסורים יכולים, למשל, לשגר טיל בודד לעבר מוצב הפיקוד של צה"ל בפיקוד הצפון, או לעבר רמת הגולן. זו אינה מלחמה כוללת, אבל זה יכול להניע סדרת פעולות ותגובות שעלולה להתדרדר במהירות. באזורנו, כבר היו דברים מעולם".
//www.jdn.co.il/breakingnews/903324
מהי תמונת המצב נכון לעכשיו של הנוכחות האיראנית בסוריה? "על פי הערכת המודיעין הישראלי, בסוריה יש כעת כ-9,000 לוחמי מיליציות שיעיות בפיקוד איראני, אשר אותם יש לשכן במחנות קבע כל עוד הם נמצאים במרחב ומסייעים לנשיא אסד לבסס את שלטונו ולהרחיב את שליטתו במדינה המרוסקת. 9,000 לוחמי מיליציה אינם מהווים איום כלשהו על עוצמתו של צה"ל, אלא שהבעיה אינה במספרים".
גורם ביטחוני בכיר אמר לאל-מוניטור: "מדובר בעצם העיקרון. ברגע שהנוכחות קיימת, אפשר להעמיק ולבסס אותה ובהמשך גם להעצים אותה. קיבלנו החלטה שסוריה לא תהפוך לבסיס קדמי של איראן נגד ישראל. נעשה כל מה שצריך כדי להדגים את הרצינות שלנו בנושא הזה".
אז להיכן הדברים הולכים כרגע? "נכון לעכשיו, המלחמה מתנהלת כאמור על אש קטנה, באמצעות שליחים ובעצימות נמוכה. זוהי בעיקר מלחמת עצבים. ישראל מקווה שהאיראנים יבינו את הפרינציפ וימשכו ביוזמתם את הכוחות המזוהים עימם מהמרחב הסורי. ישראל גם מקווה שהרוסים יבינו שהמשך עצימת העיניים מול הפעילות האיראנית עלול לסכן גם את האינטרסים שלהם באותו מרחב", כך בן כספית.
לדבריו, "ישראל מקווה מאוד שהממשל האמריקאי, אחרי שייצב את עמדותיו באזור, ישקול מחדש את הנסיגה מהמזרח התיכון בכלל ומסוריה בפרט. דיפלומט ישראלי בכיר אמר השבוע כי "המילה האחרונה וההחלטה הסופית בנושא לא התקבלה עדיין. האמריקאים לא ינטשו את האזור הזה, הם מודעים לחשיבותו למכלול המזרח תיכוני וגם בהקשר לשאיפתם לחדש את המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים".
אז עכשיו כולם מחכים לטראמפ, בעוד הדו-קרב המגומגם בין צעדיה של איראן לתגובותיה של ישראל נמשך מתחת לפני הקרקע".
//www.jdn.co.il/news/world_news/881313
בן כספית כשצריך להשמיץ הוא קורא לו בשמו נתניהו
אבל כשצריך לשבח הוא קורא לו ישראל