מעת לעת אנו שומעים על מפעלים גדולים שנפתחים בישראל, שיכולים להציע אלפי מקומות עבודה חדשים ולהצעיד את כלכלת ישראל קדימה. אך בעוד אנשים מן השורה המנהלים תיקי השקעות לא זוכים לעידוד מיוחד מן הממשלה, עבור אותן חברות גדולות ובינוניות נוצר חוק שלם כדי לתמוך בהן: החוק לעידוד השקעות הון.
חוק עידוד השקעות הון נחקק כבר בסוף שנות ה-50, כדי לעזור למדינת ישראל הצעירה להפריח את השממה ואת הכלכלה ולעודד חברות להקים מפעלים בישראל. מטרות החוק היו להגדיל את כושר הייצור של המשק הישראלי ולהפוך אותו לתחרותי יותר לייצוא בינלאומי. בהמשך גם נוספה לו מטרה להגדיל את מספר מקומות העבודה במשק. כדי להשיג את המטרות האלה ולמשוך עוד ועוד משקיעים זרים להקים מפעלי ייצור בישראל מציעה המדינה לחברות שעומדות בתנאי החוק מענקים נדיבים והטבות מס. הטבות המס ניתנות בצורה של מס חברות מופחת שעליהן לשלם ותשלום מס מופחת עבור דיבידנד שהן משלמות לבעלי מניות שאינם בישראל. בנוסף, יכולות החברות הזכאיות לדווח על הנכסים הפיזיים שברשותן בפחת מואץ. כיוון שהפחת הוא הוצאה מוכרת לצורכי מס, ככל שהפחת המדווח גבוה יותר, כך ההכנסה החייבת במס תהיה קטנה יותר ולכן החברות ישלמו פחות מס
לאורך השנים בוצעו בחוק כמה שינויים והתאמות לצרכים המשתנים של הכלכלה הישראלית ולמטרות שגיבשה הממשלה כדי לפתח אותה. ההטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון ניתנות לחברות ומפעלים לפי כמה מסלולים אפשריים:
- מסלול מפעל מועדף
המתאים לחברות המייצרות בישראל ומייצאות לפחות חלק מהמוצרים לחו״ל. ניתנת העדפה לחברות הפועלות באזורי הפריפריה, לחברות העוסקות בפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים, לחברות בנייה לצרכי השכרה לטווח ארוך, לחברות התורמות לשיפור רמת הפריון של העבודה בישראל, ואף לחברות המעוניינות להטמיע שיפורים טכנולוגיים משמעותיים בתהליכי הייצור שלהן.
- מסלול תעסוקה
המבקש לעודד העסקת עובדים באזורי פיתוח, ועובדים מקבוצות אוכלוסיה חלשות יותר שמתקשות להצטרף לשוק העבודה בהיקף משמעותי, כגון עובדים חרדים, ערבים, דרוזים, והורים יחידים. בנוסף, ישנן הטבות גם לחברות המעסיקות עובדים בעלי מוגבלויות.
- מסלול ירוק
לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות ובהפחתת פליטות גזי חממה, בדגש על השקעה ברשויות מקומיות חלשות ובחברות קטנות ובינוניות.
- מסלולים מיוחדים
אלה מעניקים הטבות לנושאים שונים בהתאם להעדפות הממשלה. כיום מוענקות הטבות במסלולים מיוחדים להשקעות בחברות בניה כדי לעבור לבניה מתועשת ומתקדמת, בחברות בעלות חשיבות גבוהה למשק הנערכות כנגד איומי סייבר, בחברות המקדמות תחרות משמעותית בענפי החקלאות והמלט, ואף בחברות העוסקות בהפקת סרטים עבור מפיקים זרים.
אך ישנם גם מי שחשבו לאורך השנים שהחוק לעידוד השקעות הון אינו משיג את מטרותיו בצורה יעילה ושיש לשנותו. עיקר הביקורת נמתחה על כך שמעט חברות גדולות זוכות לעיקר המענקים ועל העדר נתונים ברורים המצביעים על היעילות של החוק.
אם ננסה להקביל את ההטבות שניתנות מכוח חוק עידוד השקעות הון למצב של משקיעים פרטיים המנהלים תיקי השקעות, הרי שהחוק מאפשר לממשלה לעודד את החברות להשקיע בישראל באפיקים שמסייעים לפיתוח הכלכלה הישראלית. משקיעים פרטיים לעומת זאת, אינם זוכים לעידוד מיוחד לבצע השקעות ושיעורי המס שחלים על ערוצי ההשקעה השונים נקבעו כך שיגרמו למשקיעים לא להעדיף ערוץ השקעה אחד על פני האחד. זאת מלבד השקעה כחלק מהחיסכון הפנסיוני, הזוכה להטבות מס משמעותיות. אפשר להסביר את ההבדלים בין היחס לחברות לבין היחס למשקיעים פרטיים בכך שלחברות יש השפעה רבה יותר על הגדלת הפעילות הכלכלית לטובת הציבור כולו. אפשר לומר שהמשקיעים הפרטיים יכולים ליהנות בעקיפין גם הם מהחוק לעידוד השקעות הון, באמצעות השקעה באותן חברות הזוכות להטבות מכוח החוק. החוק אף מעודד במידה מסוימת את החברות לחלק דיבידנדים למשקיעים באמצעות תשלום מס מופחת על כך, וגם זו דרך ליהנות מפירות החוק.
