האם לאחר הבחירות לכנסת ראש הממשלה ושר האוצר יניפו את חרב הקיצוצים? על פי ‘ידיעות אחרונות’, בקרוב כולנו נשלם על הגירעון הענק של מדינת ישראל. גזירות כלכליות ראשונות צפויות לנחות על הציבור כבר שבועות ספורים לאחר הבחירות, ולא יחכו עד אישור תקציב המדינה החדש בראשית הקיץ.
קרא עוד:
[postim]
באוצר מביעים הבוקר (שלישי) התנגדות להצעות שהושמעו במערכת הפוליטית להגדיל את תקציב המדינה לשנה הבאה ומתעקשים כי קיצוץ של 14 מיליארד שקל אכן ייצא לפועל. "יש כאן הסכמה רחבה על כך שאנו ממליצים שלא להגדיל את תקרת ההוצאה", אמר מנכ"ל האוצר דורון כהן, בשיחה עם כתבים.
השמירה על יעד ההוצאה בתקציב עליה מתעקשים באוצר, תחייב את הממשלה הבאה לבצע קיצוץ של כ-14 מיליארד שקל בתקציב המדינה. ראש אגף התקציבים, גל הרשקוביץ', התייחס בשיחה לקיצוץ הצפוי וציין כי "ההחלטות התקבלו על בסיס השאלה מה תורם יותר לצמיחה ומה תורם פחות".
בנוסף, ציין הרשקוביץ' כי הצעת התקציב לא תכלול רק קיצוצים וכי בכוונת האוצר להמליץ גם על רפורמות במשק. מנכ"ל המשרד כהן הוסיף בהקשר זה כי "מעולם לא התיימרנו לעסוק כאן רק במספרים, ואנו עוסקים גם בשינויים מבניים".
כהן ציין כי נתוני הגירעון לא הפתיעו את בכירי המשרד והזכיר כי תוכנית העלאות המסים שאושרה בממשלה בקיץ האחרון גובשה לאור ההבנה שהגירעון בשנת 2012 יהיה גבוה. "אישרנו כבר כמעט את כל הצעדים בכנסת.
במערכת הכלכלית סבורים כי אין מנוס מביצוע צעדים משמעותיים לצמצום גירעון הענק בתקציב המדינה, שצפוי להמשיך ולתפוח עד חודש יולי. לכן, תצטרך הממשלה החדשה לבצע ממש סמוך להקמתה, מספר מהלכים דחופים – במנותק מגיבוש תקציב המדינה החדש באגפי משרד האוצר.
למרות הערכות בכירי האוצר, השר שטייניץ התעקש הבוקר כי “המדיניות הכלכלית במדינת ישראל נקבעת על ידי ראש הממשלה ושר האוצר ולא על ידי פקידים שמתדרכים בעילום שם”.
לדבריו, “שיעור הגירעון שהתפרסם לא ישפיע על כיסם של האזרחים כיוון שעשינו כבר את הצעדים הנדרשים בתחום המיסוי ואין שום תוכנית לצעדים נוספים”.
לפי הגורמים באוצר, הצעדים הדחופים צפויים לכלול מהלכים שאין כל קושי להוציאם באופן מיידי אל הפועל. העלאת שיעור המע”מ באחוז אחד ל-18% והכרזה על ביצוע קיצוץ גדול ומיידי בתקציבי כל משרדי הממשלה, מה שיאלץ אותם לחתוך בהוצאות כבר בחודשי האביב.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ מיהרו אתמול (שני) להודיע כי לא יעלו מסים חדשים, כדי לא להבריח בוחרים פוטנציאלים. האמירות של השניים גרמו להרמת גבה של בכירים במשרדי הממשלה הכלכליים וגם בבנק ישראל.
פקיד בכיר במשרד האוצר, אמר אתמול בתגובה לדברים: “גירעון של 4.2% הוא מהותי מאוד. כל צמצום של גירעון באמצעות קיצוצים בתקציב או העלאת מסים משפיע, לצערנו, על כל אזרח במדינה”.
כך או כך במפלגות החרדיות יאלצו לבחור חלופות לגזירות. נתניהו שוקל האם להכניס את החרדים לממשלה ובמקביל לקצץ בתקציב הביטחון המנופח, או שמא להותיר את החרדים מחוץ לקואליציה ולקצץ בקצבאות הילדים.
הגזירות שרוקם נתניהו: הקפאת גיוס עובדים חדשים למגזר הציבורי למשך שנה, ביטול העלאת השכר לעובדי המגזר הציבורי באחוז אחד שתוכננה לחודש יולי. דחיית סלילת כבישים והנחת מסילות ברזל במסגרת פרויקט ענק – “נתיבי ישראל”. קיצוץ תקציבי קניות של כל משרדי הממשלה בכ-2 מיליארד שקל. העלאת שיעור מס הכנסה ב-1% החל משכר של 8.000 שקל ברוטו לחודש.
גזרה שתכאיב לציבור הישראלי: העלאת שיעור המע”מ באחוז נוסף מ-17% ל-18%.
וכאן באה ההתחבטות של נתניהו: קיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, או לחילופין, קיצוץ חד בקצבאות הילדים וביטול הפטור ממע”מ על פירות וירקות.
