בקיץ 2011 הכרנו אותם. סתיו שפיר, דפני ליף, איציק שמולי ואיציק אלרוב היו צעירים אלמוניים, שזינקו לקדמת הבמה והוציאו מאות אלפי ישראלים לרחובות בדרישה לצדק חברתי.
המחאה הולידה את דו"ח ועדת טרכטנברג, שהממשלה החלה ליישם. חשבנו שיהיו בחירות בספטמבר הקרוב, אבל נתניהו ומופז הפתיעו והקימו קואליציית אחדות. כעת תוהים ישראלים רבים מה צפוי לנו בקיץ הקרוב, ואיפה הצעירים שהנהיגו את המחאה. האם נשוב ונראה אותם נושאים את הדגל?
איציק אלרוב, צעיר חרדי מבני ברק, יזם בקיץ שעבר את מחאת הקוטג', שצברה תאוצה באינטרנט, והפכה למהלך מחאה ציבורי נגד יצרני המזון וענקי הקמעונאות. אלרוב ממשיך לתחזק את פעילות המחאה שלו, ואנשיו מפגינים נוכחות ליד סניפי קמעונאיות המזון, ומדריכים אנשים איך להפעיל לחץ צרכני אפקטיבי על היצרנים והספקים. אלרוב מקפיד בינתיים לא לפזול לכיוון הפוליטי, אבל אומר שאם יש אנשים שחושבים שיוכלו להשפיע על המתרחש, דרך הפוליטיקה, מה טוב.
איציק שמולי מהתאחדות הסטודנטים, הצטרף למאבק החברתי, בדרישה לשיפור תנאיהם של הסטודנטים, ולא פרש מהמאבק גם אחרי שהממשלה נעתרה לחלק ניכר מדרישות הסטודנטים. כיום יושב שמולי בדירת שיכון בלוד, כחלק מפרויקט מעורבות חברתית שהוא מוביל. מערכת הבחירות שעמדה על הפרק העסיקה את שמולי, והוא שקל הצטרפות למרכז או לשמאל הפוליטי. אחרי הקמת קואליציית האחדות שוקל שמולי את צעדיו.
גם דפני ליף מכפר שמריהו בלטה בחבורת מנהיגי המחאה החברתית, של קיץ 2011. בניגוד לחבריה, ליף לא לוקחת חלק רשמי בגופי המחאה ובעצרת המתוכננת ל-12 במאי. היא חזרה לפני שבועיים משהות ארוכה בארה"ב, ומתכננת הפגנה משלה ב-14 ביוני, 11 חודשים אחרי שהקימה את האוהל בשדרות רוטשילד. בשלב זה היא מעדיפה לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך.
סתיו שפיר נשארה בחזית המחאה החברתית באופן רציף. בשיחה עמה היא אומרת שהשנה האחרונה לימדה אותה ואת מנהיגי המחאה המון, בכל הנוגע ל"מיהו האויב". שפיר עסוקה בארגון תנועה אזרחית לא פוליטית שנקראת "התנועה החברתית", שמטרתה ליצור פלטפורמה לכל האזרחים שתומכים במאבק "להצלת המדינה מהכיוון האובדני בו היא הולכת". באחרונה היו דיווחים על הצטרפות אפשרית של שפיר לאחת המפלגות. לדבריה, בינתיים היא ממשיכה כרגיל.
