ועדת המזון בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי בוחנת אפשרות לחייב את רשתות השיווק להחיל מבצעים באופן אחיד בכל הארץ, כך שהפחתת מחיר בסניף אחד תחייב את הרשת גם בסניפים אחרים שלה, כך נודע ל"כלכליסט".
לפי ההצעה, הרשתות יחויבו להחיל את אותם מבצעים בכל הפורמטים שלהן, כך שמבצע בסניף דיסקאונט (מגה בול, שופרסל דיל) יחול גם בסניף עירוני יקר יותר (מגה בעיר, שופרסל שלי).
הרעיון הוצע על רקע נתונים שהגיעו לוועדה והצביעו על כך שבמקומות שבהם התחרות מועטה, בעיקר בפריפריה, לא נהנים התושבים מאותם מבצעים שמהם נהנים תושבים המתגוררים באזורים שבהם יש תחרות, וכך נאלצים לשלם מחירים גבוהים יותר. "זה אבסורד, כי תושבי הפריפריה חלשים יותר", אמר מקורב לוועדה.
מכה לרשתות הגדולות
רמי לוי, הבעלים של רשת שיווק השקמה, אמר אתמול ל"כלכליסט" כי הפתרון הנבחן לא ישפיע על הרשת שבבעלותו באופן משמעותי, היות שהרוב המכריע של מחירי המוצרים הנמכרים ברשת שבבעלותו זהים. לדבריו, רק 4% בלבד מהמוצרים ברשת נמכרים במחירים שונים בין הסניפים, לפי התחרות הקיימת באזור שבו נמכר המוצר, ומאפשרים לו להוריד את מחירם בהתאם לצורך.
לוי מעריך כי ההצעה עלולה להיות מכה קשה לרשתות השיווק הגדולות. "אם הרשתות הגדולות ייאלצו למכור את מוצריהן בכל הסניפים באותו מחיר, המשמעות מבחינתן, מלבד הנגיסה ברווחיות כתוצאה מהמהלך, היא שסניפי הדיסקאונט שרחוקים ממרכזי הערים יהפכו להיות לא רווחיים. הצרכן לא יטריח את עצמו לנסוע לסגולה, אם הוא יכול לקבל את אותו סל באותו מחיר בסניף בתל אביב".
עם זאת, לדברי לוי, הרשתות לא ימהרו לסגור סניפים מחוץ למרכזי הערים, הן מפני שתקופת השכירות המקובלת בענף היא 5–15 שנים, וגם בשל ההשקעה הכספית הגדולה בסניפים. "הרשתות הגדולות ייאלצו להצטמצם ברווחיות ולהיות יעילות יותר", אמר לוי.
אייל רביד, מנכ"ל רשת ויקטורי, אמר ל"כלכליסט" כי ברשת שבניהולו 99% מהמחירים זהים, ולכן הוא לא צפוי להיות מושפע מהמהלך. בניגוד ללוי, רביד סבור כי אף שרשתות השיווק הגדולות עלולות להיפגע לכאורה מהמהלך, הן יוכלו להימלט מרוע הגזירה על ידי ביצוע מניפולציה פשוטה.
לדבריו, הרשתות יוכלו לקבוע מחירים קטלוגיים שונים (מחיר לצרכן) למוצרים מבלי להשתמש במונח מבצע – כך שאותו נס קפה יוכל להימכר בתל אביב, למשל, במחיר של 36 שקל ובפתח תקווה במחיר של 26 שקל בלבד, מבלי שהרשתות יצטרכו "לקרוא לילד בשמו".
לכן, רביד סבור כי הוועדה צריכה לקחת את הפתרון צעד אחד קדימה ולחייב את הרשתות להחיל מחיר קטלוגי אחיד ולא רק להשוות בין המבצעים השונים, וכך לוודא שהמטרה שהציבה לעצמה הוועדה אכן מושגת. "במצב כזה, אין ספק שרשתות השיווק הגדולות יספגו ירידה ברווחיות, שכן עלויות התפעול של הרשתות בערים יקרות משמעותית מעלויות התפעול מחוץ למרכזי הערים", מסביר רביד.
"עובדים ילכו הביתה"
מקורב לרשת שיווק גדולה אמר ל"כלכליסט" כי הפתרונות שמציעה ועדת המזון, ובכלל זה הפתרון של חיוב מחירי מבצעים אחידים, לא יובילו להוזלת מחירי המזון, כי אם לפגיעה מיותרת ברשתות המזון ולפיטורי עובדים. לדבריו, הוועדה צריכה לבנות תוכנית כוללת שתתמודד עם כל הבעיות בתחום: "פתרון נקודתי זה או אחר הוא רק פלסטר".
ועדת המזון הוקמה על ידי שרי התמ"ת והאוצר ביוני האחרון על רקע המחאה החברתית. הוועדה מונתה כדי ללמוד את מאפייני שוק המזון ומוצרי הצריכה, לאתר בו כשלים ולגבש המלצות לצורך שיפור רווחת הצרכן, על ידי הגברת התחרות והפחתת חסמי יבוא.
אף שעל פי המנדט הראשוני שהוגדר לוועדה היא היתה אמורה לסיים את עבודתה בתוך ארבעה חודשים, היא צפויה לקיים הליכי שימוע החל מסוף מאי ולאפשר לכל המעוניין בכך להגיב להמלצותיה המסתמנות. בסוף יוני אמור להיות מוגש הדו"ח הסופי שלה.
עד כה פורסמו מסקנות הנוגעות להפחתת מכסים וצרכנות. פרקים נוספים שעליהם עובדת הוועדה הם פרק הרגולציה שבו מופיעות, בין השאר, המלצות על הסרת חסמים ביבוא המקביל והפחתת מע"מ על מוצרי מזון, ופרק התחרות, שבו נבחנות המלצות מרחיקות לכת כגון חיוב רשתות למכור סניפים ולפקח על מחירי יצרנים עם נתח של יותר מ־50%.
