במעמד ראשי 'ועידת רבני אירופה' וראש ממשלת הסן שבמרכז גרמניה 3 אברכים תלמידי 'בית המדרש לרבנים' ד'ברלין הוסמכו לרבנות בטקס מרגש בבית הכנסת הגדול בפרנקפורט
"הייתי כאן בפרנקפורט וראיתי בעיניי כשהגוילין של ספרי התורה הועלו באש ע"י המרצחים הנאצים ימ"ש. קורא אני לפניכם, נרעש ונרגש את דברי רבי חנינא בן תרדיון שלימד תורה בגלוי ובכ"ז בסיוון הוצא להורג בשריפה על ידי השלטון הרומי כאחד מעשרה הרוגי מלכות; 'מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה, ומקהיל קהילות ברבים, וספר תורה מונח לו בחיקו. הביאוהו וכרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבלי זמורות והציתו בהן את האור, והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו, כדי שלא תצא נשמתו מהרה. אמרה לו בתו: אבא, אראך בכך? אמר לה: אלמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי, עכשיו שאני נשרף וספר תורה עמי, מי שמבקש עלבונה של ספר תורה הוא יבקש עלבוני. אמרו לו תלמידיו: רבי, מה אתה רואה? אמר להן: גוילין נשרפין ואותיות פורחות'. לאמור; השריפה כילתה את הגוף, אך התוכן נשאר לנצח. היום כ 70 שנה לאחר החורבן אני זוכה לראות את האותיות פורחות באויר; להשתתף ולהסמיך שלושה רבנים כאן בפרנקפורט. אברכים שיכהנו פאר בקהילות הקודש ברחבי גרמניה – כך פתח הגאון רבי חנוך הכהן ארנטרוי, גאב"ד אירופה של 'ועידת רבני אירופה' ונשיא 'בית המדרש לרבנים' את טקס הסמכת שלושה אברכים תלמידי 'בית המדרש לרבנים ד'ברלין' ע"ש רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל, לרבנות שהתקיים בבית הכנסת הגדול בפרנקפורט.
בטקס שנערך על ידי 'הצנטרלרט – הוועד המרכזי של קהילות גרמניה' 'קרן לאודר', ו'ועד קהילת פרנקפורט' השתתפו; נשיא 'ועידת רבני אירופה' רב ואב"ד מוסקבה ויו"ר הועד המנהל של בית המדרש לרבנים ד'ברלין הגאון רבי פנחס גולדשמידט. רבה של פרנקפורט הרב אביחי אפל. ראש בית המדרש לרבנים הרה"ג רבי משה הלפרן. ראש ממשלת הסן שבמרכז גרמניה מר פולקר בופייה. נשיא הארגון המרכזי של יהודי גרמניה ד"ר יוסף שוסטר. נשיא קהילת פרנקפורט ד"ר שלמה קורן. מנהל 'קרן לאודר' – מפטרוניו של בית המדרש וחבר הועד הביצועי הרב יהושע ספינר. משלחת מארה"ב בראשות נשיא בית מדרש גבוה בליקווד הרב אהרון קוטלר וחברי הקהילה היהודית. הטקס סוקר בהרחבה בערוצי התקשורת של רשות השידור הגרמני הממלכתי והתקשורת הכללית והוא זכה לתהודה רבה ברחבי גרמניה.
הגר"פ גולדשמידט אמר כי 'אנו רבני אירופה שחלקנו טבל בתופת ואיבדנו את כל משפחותינו בידיהם של המרצחים חוזרים לכאן לגרמניה ונושאים בגאון ובעוז בראש חוצות פרנקפורט את נשמתה של אומתנו; התורה ואת תלמידי החכמים, הרבנים והיושבים על מדין, נושאי דגלה, שינחילוה לדור דור – נצח ישראל לעולם יכון'.
ד"ר שלמה קורן אמר כי לא בכדי נבחרה פרנקפורט לארח את טקס הסמכת הרבנים. 'רבי מרדכי הלוי הורביץ בעמח"ס 'מטה לוי' היה התלמיד הראשון מבית המדרש לרבנים שכיהן כרבה של פרנקפורט. רבי נחמיה צבי נובל גם תלמיד ביהמ"ד לרבנים כיהן כרבה של פרנקפורט עד ליל הבדולח בו הוצת ביהכ"נ הגדול שברחוב ברונה. הקשר התורני הרבני שלעולם לא ינותק בעז"ה'.
הרבנים שהוסמכו הם; הרב בנימין כוחן (27) יליד רוסיה. למד בישיבת 'בית ציון' בברלין ובבית המדרש לרבנים. הרב כוחן יכהן כרבה של מדינת טורינגן בגרמניה וקהילת אירפורט בירתה.
הרב נתן קפלן (34) יליד אוקראינה תלמיד בית המדרש לרבנים יכהן כסגן הרב באוסנבריק שבצפון גרמניה. בדברים שנשא בטקס בשם הרבנים שהוסמכו סיפר הרב כי גדל בכפר קטן ליד צ'רנוביל. לאחר האסון הובא עם אחותו ללמוד בישראל. שנים לאחר מכן היגרה המשפחה להמבורג שבגרמניה שם פגשה אחותו את חברתה לחדר מהפנימייה בישראל. אותה חברה חזרה בתשובה והפכה ברבות הימים לרבנית. 'הכרתי את בעלה המכהן כרב בהמבורג וחזרתי בתשובה. בזכותו הלכתי ללמוד בבית המדרש. נפלאות דרכי ההשגחה והילד מצ'רנוביל עומד היום כאן לפניכם עם תעודת סמיכה כרב בישראל ב'זכות' האסון הנורא ההוא'.
הרב יוחנן גוגנהיים (30) יליד גרמניה. התחנך בישיבה בישראל ושב לגרמניה לבית המדרש לרבנים. הרב גוגנהיים יכהן כסגן הרב בלייפציג. 'סיפור חייהם של האברכים הצעירים שהוסמכו לרבנות היום, ולמעשה מאז חידוש בית המדרש, הוא למעשה סיפורה של יהדות גרמניה מאז מלחמת העולם השנייה – אומר הרב יהושע ספינר – קחו לדוגמא את הרב גוגנהיים הוא יכהן עכשיו כסגנו של הרב מרדכי בלה בלייפציג. הרב בולה, בוגר בית המדרש לרבנים, גילה את יהדותו רק בגיל 9. הוא גדל כילד במוסדות לא יהודיים. כששוטט ברחובות בודפשט צדה את עינו מודעה תמימה על שיעור תנ"ך בכנסייה המקומית. הילד המסוקרן ביקש מאימו להצטרף. האם, גילתה לו שהוא יהודי. ומצאה לו שיעור באמצעות בן דודה, בבית הכנסת בבודפשט. עד מהרה מצא הילד את מקומו בבית הספר היהודי שגם הוא נתמך ע"י 'קרן לאודר'. הילד הזה – אומר הרב ספינר – מכהן היום כרב בלייפציג והוא חבר בועד הרבנים האורתודוקסיים כאן בגרמניה'.
'בית המדרש לרבנים' נוסד מחדש לאחר השואה ע"י 'קרן לאודר' וה'ועד המרכזי של יהודי גרמניה'. הקרן מפעילה מוסדות תורה קירוב וחסד ברחבי גרמניה ובהם; מדרשה לבנות. מרכז קירוב בלייפציג. תנועת נוער לקירוב 'עם אחד' הפעילה בהצלחה תורנית כבירה בכל רחבי גרמניה. גן ילדים ובית ספר בברלין. מפעלי הקירוב – חוויה יהודית. ישיבה גבוהה וכולל אברכים 'בית ציון' השוכן בבית הכנסת העתיק 'בית ציון' ששרד את ליל הבדולח ו'בית המדרש לרבנים', בברלין. שם גם התפתחה לתפארת קהילת בני תורה – 'קהל עדת ישראל' המונה כיום כשלוש מאות חברים, כ"י.
יצוין כי השלטונות הגרמניים התייחסו לאירוע ברצינות רבה ומתחם ביהכ"נ הגדול אובטח על ידי שירותי הביטחון המקומיים והשירותים החשאיים.
