לראשונה בישראל התקיים כינוס רבני ודייני אירופה במטרה לגבש קריטריונים אחידים של בתי הדין באירופה ושת"פ עם בתי הדין בישראל. בכינוס שהתקיים בראשות גאב"ד אירופה הגאון רבי חנוך הכהן ארנטרוי שליט"א, הראשל"צ נשיא ביה"ד הגדול והרה"ר לישראל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, נשיא 'ועידת רבני אירופה' רב ואב"ד מוסקבה הגאון רבי פנחס גולדשמידט שליט"א ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרה"ר לישראל הגאון רבי דוד לאו שליט"א התקבלו שורה של החלטות חשובות ובהם; 'ועידת רבני אירופה' תכיר רק בגיורים ובמעשי בית דין שנעשו ע"י בתי דין מקומיים קבועים וחשובים. בית הדין דאירופה ירחיב את פעילותו ויתן שירותי מעשי בית דין לקהילות קטנות נוספות. רבנים חברי הועידה יתחייבו שלא לייבא 'רבנים' למבצעי גיור וכדומה. לא יבוצע גיור במקומות בהם אין תשתית לחיים קהילתיים יהודיים. יוקם מאגר מידע בינלאומי שיועמד לרשות בתי הדין ויהודק שיתוף הפעולה בין בתי הדין באירופה וישראל.
הכינוס המיוחד שהתקיים בביהכ"נ העתיק של קונליאנו שב'מוזיאון יהדות איטליה' בירושלים ע"י 'ועידת רבני אירופה' נערך בהמשך להחלטת הועדה המתמדת שהתכנסה לפני כחודש במינסק שבבלארוס. ערב הכינוס שמעו המשתתפים שיעור מאלף בנושאי פסיקה קשים ומסובכים מפי הראשל"צ ונשיא בית הדין הגדול הגר"י יוסף שליט"א שאמר בין השאר כי: 'אנו עוסקים בפסיקות ובעניינים הקשים ביותר וצריך סייעתא דשמיא מיוחדת כדי שחלילה לא תצא תקלה תחת ידינו. נעמיק את שיתוף הפעולה והמידע בין בתי הדין הרבניים בישראל לבתי הדין באירופה'. לבקשתו תעדכן 'ועידת רבני אירופה' את רשימת ביה"ד המאושרים לעסוק בגיורים באירופה תוך המלצה שיוכרו גם ע"י הרה"ר. את דבריו סיים הגר"י יוסף בברכה; 'תעלו כולכם לישראל עם קהילותיכם במהרה'.
בדיונים המעמיקים השתתפו אבות בתי הדין דיינים ורבנים העוסקים במלאכת הקודש של מעשי בית דין וגיורים באירופה ובהם; יו"ר הועדה המתמדת אב"ד בביה"ד לונדון הגר"מ געליי. רבה של פאריס הגר"י גוגנהיים ורבי בצלאל אבא הלוי – ביה"ד פאריס. רבה של רומא רבי שמואל די סייני – ביה"ד רומא. ראש ישיבת 'תורת חיים' והמנהל הרבני של 'ועידת רבני אירופה' הגר"מ לבל – ביה"ד מוסקבה. רבי יונתן נחום גוטנטאג, רבה של קהילת "וויטפילד" במנצ'סטר. רבי גד אלדר – ביה"ד רומא ומילאנו. רבה של וינה רבי אריה פולגר – ביה"ד וינה. רבי דניאל קדה – ביה"ד הספרדי רומא. רבי יוסף ברודבקר – ביה"ד קייב אוקראינה. רבי יונה שינדלר נציג הרה"ר לבריטניה האחראי על רישום נישואין. רבי רפאל שפר רב הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה. רבי אברהם דוד – ביה"ד הספרדי הפרטוגזי בלונדון. רבי שלמה צרור – ביה"ד גרמניה. רבי יוסף ארביב רבה של מילאנו.
מושב מיוחד התקיים בהשתתפות נשיא מועצת הרבנות הראשית הרה"ר לישראל הגר"ד לאו, וכן עם אבות בתי דין ודיינים מישראל ובהם; הגאון רבי אברהם שרמן. הגאון רבי יהודה סילמן – ביה"ד שבנשיאות הגר"נ קרליץ שליט"א. הגאון רבי שלמה שפירא. הגאון רבי אהרן כץ. הגאון רבי דוד מלכה. מנהל בתי הדין הרבניים הרב שמעון יעקבי. רבי זאב ליטקה – ביה"ד 'דרכי תורה' שבנשיאות הגר"א וויס שליט"א. הרב אשר ארנטרוי – הנהלת בתיה"ד הרבניים ומזכ"ל 'ועידת רבני אירופה' הרב עקיבא יוסביץ. הגר"ד לאו אמר בדיון כי 'שיתוף הפעולה בין בתי הדין הוא כורח וחייב שיהי' בנושאי: נישואין גירות ובכל מעשה בית דין כמו גם בענייני הסנקציות שאנו הקהילות יכולים להטיל על סרבני גיטין'.
הרבנים שמעו שיעורים בנושאים מגוונים מפיהם של דיינים רבנים וראשי ישיבות ובהם; שיעור בנושא; 'גיור קטן במצבים שונים' מפי הגר"מ געללי. 'בירור יהדות ע"י אבחון גנטי DNA' מפי הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג. שיעור בנושא; 'כח בית דין בגרות – גר קטן' מפי ראש ישיבת חברון הגאון רבי משה מרדכי פרבשטיין וקיימו דיונים במטרה לגבש קריטריונים אחידים של בתי הדין באירופה. בתי הדין הרבניים וגופים רבניים אורתודוקסים בעולם היהודי. הרבנים החליטו על הקמת ועדת דיינים בראשות הגר"י סילמן והגר"מ לבל, הרוח החיה ביוזמת הכינוס ועריכתו, שתגבש את הנהלים לשת"פ בין בתיה"ד. דיון מיוחד ומורחב קיימו הרבנים על הדרכים להקמת מאגר מידע בינלאומי שישמש למעשה כספרי יוחסין ויועמד לרשות בתי הדין באירופה ובישראל. הרבנים החליטו כי ועדת הדיינים שהוקמה תביא את הדברים להכרעה בפני מרנן ורבנן גדולי ישראל האם השעה כשרה לכך ומהם הדרכים לבצע.
במהלך הכינוס נועדו נציגי משרד המשפטים, עורכי דין, משפטנים והעוסקים בחוק ובהם עו"ד ישראל פסח עם כמה מהרבנים. הדיון נסב על יוזמת החקיקה של הגר"פ גולדשמידט בניסיון לעזור לעגונות בחו"ל. במסגרת ההצעה לתיקון החוק תינתן סמכות לבתי הדין בישראל לדון בעניינן של עגונות יהודיות בחו"ל. כך יוכל בית הדין לפעול בכלים חוקיים נגד בעלים סרבנים כשהם מגיעים לבקר בארץ, הכל במטרה לקדם את שחרורן של נשים אלו מכבלי עגינותן. הצעת החוק שנחתמה ע"י 14 חכי"ם וגובתה על ידי נציגי משרד המשפטים, נתקלה בהתנגדות משרד החוץ החושש מפגיעה בריבונות המדינות בחו"ל. כמו כן, עלה גם החשש מפני מעצר ישראלים המעורבים בפעילות פוליטית העשויה להתנגש עם אינטרסים של רשויות בחו"ל. סוכם כי נציגות משותפת תיפגש עם משרד החוץ בניסיון לשכנע כי מדובר בהצלה של נשים עגונות ובאחריותה של מדינת ישראל כלפי יהודים באשר הם. במקביל ייבדקו חלופות להליך הפלילי שהוצע בחוק המקורי.
הגר"פ גולדשמידט אמר כי; 'כינוס מרומם זה של דייני אירופה וישראל בהשתתפות ראשי אבות בתי הדין רבנים והדיינים החשובים, קיומו באווירה המיוחדת והמקצועית, ההחלטות שנתקבלו בתוספת שיתוף הפעולה בין דייני אירופה וישראל יביא לתיקון עצום בנושאים הנוגעים לציפור נפשם של הקהילות באירופה'.
הגר"מ געללי אמר כי הדיונים הפוריים יימשכו גם בעתיד הקרוב וכי הצלחת המהלך תלוי מאוד בהמשך שיתוף הפעולה המצוין שהתבטא בכינוס; 'בתי הדין באירופה ובישראל יסונכרנו למאגר מידע נגיש ויחליפו מידע בכדי לייעל את עבודתם ולמנוע מקרים של הונאת בתי דין ע"י אינשי דלא מעלי המנצלים את המרחק הפיזי בין בתי הדין ומנסים להערים על בתי הדין, דיינים ורבנים'.
הגר"מ לבל אמר כי 'לאור התקנות החדשות ייאמר בהדגשה כי אין בהחלטה חלילה להטיל דופי בגיורים ובמעשי בית דין שנעשו עד עתה באירופה, אלא שלאור התפתחות המשמעותית של הקהילות בשנים האחרונות בס“ד, יש צורך לחזק ולבצר את החומות מכאן ולהבא והמטרה כמה שניתן ליעל ולהכניס סדר במערכת'.
פרופ' דב לה פרגולה מומחה לדמוגרפיה יהודית אמר כי 'ליברליות יתר בנושא הגיור נותן רק פתרון זמני לבעיות ההתבוללות היהודית בגולה אבל למעשה אחרי דור אחד הכל הולך לאיבוד וההיפך; העמידה על תכנים רוחניים היא זאת שמחשלת את הקהילה היהודית'.
דובר הועידה הר"ר משה פרידמן הודה בשם המשתתפים לראשי ארגון יוצאי ברית המועצות בישראל והקונגרס העולמי של יהודי גרוזיה בראשות מר גבריאל מירלשווילי שבחסותם האדיבה התקיים הכינוס.
