שר החוץ של איחוד האמירויות אנואר גרגאש אמר בסוף השבוע לעיתון הצרפתי 'לה פיגארו' כי הוויתור הישראלי על התוכניות לסיפוח שטחים בגדה המערבית היה תנאי הכרחי להסכם השלום בין שתי המדינות. "הסיפוח היה דאגתנו המיידית", הסביר השר.
"הוא היה עלול להרוג את תהליך השלום. איחוד האמירויות עבד תמיד למען השלום במזרח התיכון, שיהיה סובלני ומשגשג יותר. עם דיאלוג במקום אלימות. עם התוכניות הישראליות לספח חלק מהגדה והמתחים באזור שגברו, הערכנו שהזמן לוחץ. הייתה הזדמנות לשנות את הדינמיקה המעורערת ולקחנו אותה", אמר גרגאש.
בהמשך הראיון הוסיף גרגאש: "לא קבענו מועד לסיום השלבים, אבל נדאג לכך שההסכם וההתקדמות לא ייקחו הרבה זמן. ההסכם היה בהכנה זה שבועות רבים. שותפים ביקשו מאיתנו לעזור להציל את פתרון שתי המדינות. ההסכם הוא הזדמנות היסטורית, אבל הבהרנו מההתחלה שקצב הנורמליזציה יותאם להתחייבויות הישראליות וליוזמות חדשות. אנחנו משוכנעים שזה יתקדם היטב בגלל פריצת הדרך האסטרטגית".
בנוגע לסכנת הידרדרות היחסים של ארצו עם איראן אמר השר גרגאש: "מדובר בנסיכויות, לא באיראן, ואנחנו חושבים שהיחסים בינינו לבין ישראל יאפשרו להשפיע בחיוב על שאלות השלום והיציבות סביבנו".
מקור רשמי העוסק בעניינים בינלאומיים באיחוד האמירויות שצוטט ב'מעריב' אמר כי "הכוונה היא להקים את השגרירויות בשתי המדינות מיד בהתחלה, עם חתימת ההסכם, משום שאין נורמליזציה הדדית בלי נוכחות הדדית בשטח. אבל", הוסיף המקור, "לשני הצדדים ברור ששגרירות האיחוד לא תוקם בירושלים".
לדבריו, ההצהרה המשותפת מסמנת את תחילתו של תהליך, "אבל תהליך אינו קורה אם אין רצון טוב ואמון משני הצדדים – ומרכיבים אלה באו לידי ביטוי בהצהרה". להערכתו, היחסים עם ישראל יתפתחו בכמה מישורים. בשלב הראשון הם יתמקדו בשיתופי פעולה כלכליים, מדעיים, טכנולוגיים, רפואיים ותרבותיים – והם שיובילו את היחסים הדיפלומטיים.
"שני הצדדים לקחו סיכון בהסכם, ועכשיו עליהם להביא בחשבון לשכנע את דעת הקהל בשני הצדדים, תוך דגש על תרומת ההסכם לשלום באזור ובלי לנהל מלחמות שיש הדורשים אותן. אצלנו זאת עבודה קשה, אבל הבאנו זאת בחשבון כשהוחלט על ההסכם", סיכם המקור.
זאת ועוד, גורם המקורב לממשלה בחצי האי ערב, שאיננה מקיימת קשרים עם ישראל, אמר ל"מעריב" כי בעקבות ההסכם עם איחוד האמירויות גם ממשלתו תהיה מעוניינת בנורמליזציה ובקשרים עם ישראל. יש לציין שזוהי מדינה שאינה נכללת ברשימת המדינות שמתפרסמת בכל פעם שעולים שמות של מועמדות לכינון יחסים עם ישראל. לדברי המקור, גורמים כלכליים בעלי השפעה הם שדוחפים למסד את קשרי מדינתו עם ירושלים.
