היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייחס הערב (חמישי) למפשטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר כי "במהלך השנה הקרובה, יתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים המשפט הפלילי בתיקי האלפים. חשוב לזכור ולהזכיר כי מדובר במשפט פלילי, ככל משפט פלילי, שרבים כמוהו מתנהלים מדי שנה, שבו התביעה תידרש להוכיח את אשמתם של הנאשמים מעבר לספק סביר על סמך ראיות קבילות; והנאשמים – כמו כל נאשם אחר במשפט פלילי – יהיו זכאים להביא את ראיותיהם וטענותיהם בפני בית המשפט באמצעות באי כוחם".
"האתגר שניצב בפנינו בהקשר הזה לא נובע מעצם ניהול המשפט, משימה שהופקדה בידי פרקליטים מצוינים ומיומנים מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), ובראשות המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, עו"ד ליאת בן-ארי; כי אם מהקמפיין המתמשך המבקש להציג את ההליך הפלילי הזה בצורה מעוותת, כמהלך המונע חלילה משיקולים זרים. מובן כי מדובר בשקר וכזב".
"בכל הנוגע לראש הממשלה – כתב האישום הוגש נגד האזרח, מר בנימין נתניהו, בגין מעשים המיוחסים לו באופן אישי, ולא נגד ראש ממשלה באשר הוא כזה. בוודאי שכתב האישום לא הוגש חלילה נגד מפלגה פוליטית כלשהי. כתב האישום מבוסס אך ורק על ראיות שנאספו בחקירה מאומצת, ועל בחינתן של ראיות אלו לאור הדין הפלילי ולאורו בלבד, לרבות לאחר שמיעת טענותיו של הנאשם בעניין במסגרת הליך שימוע ממושך. כל שיקול פוליטי הוא זר לתהליכים אלו. אין במדינת ישראל מערכת תביעה פוליטית".
"הזירה הלגיטימית היחידה לניהול המשפט היא בבית המשפט עצמו. שם כולם שווים בפני החוק ושם הראיות ידברו. שם גם המקום להעלות כל טענה מטעם ההגנה, אשר תיבחן על ידי בית המשפט באמות המידה המשפטיות המקובלות ותוכרע על ידו. אני דוחה בתוקף את הניסיון להפוך טענות הגנה שמקומן בבית המשפט בהליך הפלילי לטענות בדבר רדיפה פוליטית הנזרקות לחלל האוויר בזירה הציבורית, מתוך מטרה ברורה לעשות דה-לגיטימציה להליך בכללותו. אמרתי בעבר ואומר שוב – אנחנו לא בעד אדם אלמוני ולא נגד אדם פלמוני, אנחנו בעד ברור האמת. אנו עושים את עבודתנו בהתאם לדין ולראיות בלבד".
"אם לסנגורים יש טענת הגנה כלשהי, אדרבא – שיטענו אותה בבית המשפט, ושבית המשפט יכריע בדבר, לאחר שישמע את מכלול הטענות וייחשף לכלל הראיות הרלוונטיות לכך. בהחלט יש אינטרס ציבורי בהכרעה כזו. במדינת חוק משפט פלילי מתנהל בבית המשפט. זהו מנגנון ההכרעה הלגיטימי היחיד שנקבע בחוק להליך הפלילי. ההכרעה בדבר חפות או אשמה לא יכולה להתקבל בכיכר העיר, או בגרסתה המודרנית – הרשתות החברתיות".
הוא הוסיף ותקף: "אני גם דוחה בתוקף את הניסיונות הנלוזים לאיים או לפגוע בשמם הטוב של אלו העוסקים בטיפול בכתב האישום שהוגש בהליך זה. המציאות שבה הבן של פרקליטה בכירה חשוף לאיומים אך משום היותה התובעת האחראית על ניהולו של הליך משפטי – היא בלתי מתקבלת על הדעת, ואנחנו לא נשלים עם תופעות כאלה. בתוך כך, אם מישהו מעלה על דעתו שאותה פרקליטה או כל פרקליט אחר, יושפע בעבודתו המקצועית כהוא זה, מאותן התקפות אישיות, אז אני מבקש להודיע כאן שהוא טועה".
"אנשי התביעה הכללית, ואני בראשם, נמשיך לפעול אך ורק מתוך שיקולים ענייניים, בהתאם לדין, ולא מתוך שום שיקול אחר. חשוב להדגיש את הברור: מבחינתי קיימת הפרדה מוחלטת בין היותי התובע הכללי של מדינת ישראל, תפקיד במסגרתו החלטתי על הגשת כתב אישום נגד מר בנימין נתניהו; לבין היותי – בו בזמן – היועץ המשפטי לממשלת ישראל, ובכלל זאת לראש הממשלה, תפקיד במסגרתו אני נדרש למלא את מלוא התפקידים המוטלים עליי בתחומי הייעוץ המשפטי לממשלה וייצוג המדינה בערכאות".
"כפי שפורסם, אני ממשיך לקיים פגישות עבודה עם ראש הממשלה בנושאים שונים, הרגישים ביותר שעומדים על סדר יומה של ממשלת ישראל, ובוודאי שהחלטות שאותן אני מקבל בתחום הייעוץ המשפטי והגשת עמדות משפטיות לבית המשפט מנותקות לחלוטין מניהול המשפט הפלילי בתיקי האלפים. בהקשר הזה, נשמעות מעת לעת טענות קונספירטיביות חסרות ביסוס, לרבות מצד נבחרי ציבור, וחבל שכך".
היועמ"ש הצהיר כי אין מניעה לדעתו שנתניהו ימשיך בתפקיד גם לאחר תחילת הדיונים במשפטו: "הדוגמא המובהקת ביותר להפרדה המוחלטת שתיארתי היא העמדה אותה הגשתי לבג"ץ, שהתקבלה פה אחד על ידי 11 שופטים, לגבי אפשרות הקמת הממשלה על ידי ראש הממשלה על אף שהוא נאשם בפלילים. העמדה הזו גם בהחלט לקחה בחשבון את העובדה שהחל מהחודשים הקרובים יתנהל כאמור משפטו של ראש הממשלה בבית המשפט המחוזי בירושלים, בתדירות גבוהה של דיונים, כפי שהתביעה ביקשה. מבחינתי אין בעובדה כשלעצמה זו כדי להקים עילת נבצרות לראש הממשלה. אמרתי זאת, התכוונתי לכך, ולא מצאתי שום סיבה לשנות מעמדתי זו".
"כפי שהבהרתי לבית המשפט העליון בעמדה האמורה שהגשתי, כהונתו בתפקיד של ראש ממשלה העומד לדין בפלילים הינה אפשרית תחת מגבלה מאוד ברורה של הסדר ניגוד עניינים, המונע ממנו כל אפשרות להשפיע על ענייניו הפליליים האישיים באמצעות הפעלת סמכויותיו השלטוניות. הסדר ניגוד עניינים שכזה יבטיח את ההפרדה המוחלטת בין כהונתו של מר נתניהו כראש ממשלה והסמכויות המוקנות לו במסגרת זו, לבין ההתמודדות האישית שלו עם ההליך הפלילי המתנהל בעניינו. הדברים גם באו לידי ביטוי ברור בפסק הדין של נשיאת בית המשפט העליון".
"אשוב ואדגיש, כאמור, אין שום בסיס לטענה כי מערכת אכיפת החוק פועלת מתוך שיקולים לא משפטיים. ודאי שלא חלילה משיקולים פוליטיים. זהו שקר גס. לצערי, הטענה הזו חוזרת ועולה, ויש מי שדואגים לחזור על כך מבוקר עד ערב, כדי לעשות דה-לגיטימציה לעבודתנו. שמעתי אותה לאחרונה בקשר להחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית בגין פרסום משנת 2017 הנוגע לבחירות להסתדרות הכללית, בהן התמודד שר המשפטים הנוכחי. הדברים הוצגו באופן מעוות וכוזב. וחבל שכך".
הוא למתקפות האחרונות מהליכוד: "שמעתי את הטענה הזו לאחרונה גם בהקשר של הנחיית פרקליטות המדינה בנוגע למדיניות האכיפה בגין עבירות שבוצעו במהלך הפגנות. גם בהקשר הזה, הדברים הוצגו באופן מסולף, שאין קשר בינו לבין המציאות. מדובר בעבודת מטה שנמשכה למעלה משנתיים, בשיתוף עם משטרת ישראל, ועם סיומה – פורסמה ההנחיה. זוהי הנחייה חשובה, המאזנת בין חופש ההפגנה – המהווה עקרון יסוד בדמוקרטיה – לבין החובה לשמור על הסדר הציבורי, על שלומם וביטחונם של אנשי המשטרה וכוחות הביטחון, ועל אינטרסים ציבוריים חשובים אחרים. מי שמוצא בהנחיה פגם – מוזמן לפנות אלינו עם טענותיו הענייניות, ובמידת הצורך אף להביאן בפני ערכאות משפטיות, כפי שנעשה גם בעבר".
"אבל מכאן ועד הטענה השקרית כאילו ההנחיה הזו מבקשת לשרת חלילה מטרה פוליטית, או שהיא כביכול נועדה לקדם אנרכיה, הדרך ארוכה, ארוכה מאוד. זוהי טענה כוזבת, שתכליתה לנגח ולהשמיץ את הפרקליטות, מטעם בעלי אינטרס. אני דוחה אותה בתוקף. סוגיית ההפגנות היא סוגיה רגישה, שמטופלת בשיתוף פעולה מלא ובתיאום מלא בין משטרת ישראל והייעוץ המשפטי לממשלה, והכול בהתאם לפסיקת בג"ץ. גם בהקשר הזה נשמעו למרבה הצער טענות כזב בדבר שיקולים פוליטיים, מצד גורמים כאלה ואחרים".
"חשוב לי להבהיר, והדברים נאמרו פעמים רבות בעבר, שאין בכוונתי לטעון כי מערכת אכיפת החוק היא מושלמת וחפה מטעויות. כמו כל מערכת גדולה, שעסוקה בעשייה בקנה מידה רחב, נעשות טעויות, ולמרבה הצער – גם ייעשו בעתיד. אנחנו פתוחים לביקורת, ומברכים על ביקורת. אבל יש הבדל ברור בין ביקורת לגיטימית, עניינית ובונה, לבין הצגת טענות כזב, שמטרתן לערער את אמון הציבור בעבודתנו ואת הלגיטימציה של פעולות אכיפת החוק".
בנאום בטקס פתיחת שנת המשפט, במסגרת ועידת המשפט התשיעית של לשכת עורכי הדין, הוסיף: "תחת הנהגתו של עו"ד אבי חימי, לשכת עורכי הדין היא גוף רלוונטי, חשוב ומשמעותי בעשייה המשפטית. פעילות הלשכה משפיעה רבות על האינטרס הציבורי ועל זכויותיהם של אזרחי המדינה העומדים בפני משבר בריאותי וכלכלי חסר תקדים. ולכל מי שיש הצעות ורעיונות מופרכים, אני אומר: אין לי ספק שלשכת עורכי הדין תוסיף ותהיה תמיד גוף עצמאי חשוב ומשמעותי בחברה הישראלית. בשמי ובשם השירות המשפטי הציבורי בכללותו, אני מבקש להודות לך אבי, וללשכת עורכי הדין בכללותה, על שותפות אמיצה, שאני מאחל כי תמשיך ותתחזק גם בשנה שבפתח".
מנדלבליט הוסיף כי "בצד עבודת הפיקוח החשובה של הכנסת, קיים כמובן מקום מרכזי לבתי המשפט, שפסיקתם מחייבת את הכול. על הממשלה לכבד את פסיקת בית המשפט בין שעמדתה מתקבלת, ובין שנפסק כי פעולת המדינה אינה לפי הדין, ולפיכך, דינה להתבטל. זהו תפקידו של בית המשפט להציב את גבולות הדין עבור רשויות השלטון. כך פועלת דמוקרטיה".
"אפשר כמובן לבקר פסק דין כזה או אחר, ואפשר אפילו לטעון שהוא שגוי; וכמובן שאפשר לבקש דיון נוסף בהכרעה שיפוטית קונקרטית, כפי שעשינו לאחרונה בפסק דין שעסק בהריסת בית מחבל; אבל מכאן ועד להתקפות שלוחות רסן נגד בית המשפט, ואף השמעת השמצות אישיות נגד שופטים בגין פסיקתם, לרבות מצד אישי ציבור, כפי שנעשה לאחרונה יש מרחק רב".
"התופעה הפסולה הזו צריכה להיפסק. אין לה מקום במדינה דמוקרטית ששלטון החוק הוא חלק בלתי נפרד מהקוד הגנטי שלה. אין בליבי ספק כי שופטי ישראל פועלים בנאמנות וביושר ופוסקים לפי צו מצפונם והבנתם המקצועית. דברים אלה יפים כמובן גם לגבי הייעוץ המשפטי לממשלה".
"הייעוץ המשפטי לממשלה לא אמור להתערב בהחלטות המדיניות של הדרג הנבחר, והוא איננו מבקש לעשות כן; אבל בהחלט זהו תפקידנו לקבוע את גבולות הדין, לעמוד על כך שהחלטות יתקבלו באופן תקין, ולהקפיד על כך שזכויות האדם והאזרח תישמרנה. לשם כך נדרש כי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ייטלו חלק מלא בדיונים שמתקיימים במשרדיהם, ואני נותן גיבוי מלא לעבודה המסורה והמקצועית שנעשית על ידם; וכאשר יש מחלוקות – וזה בהחלט יכול לקרות – ניתן תמיד לפנות למשנים שלי או אליי כדי להכריע בהן".
"בהמשך לפרסומים כאלה ואחרים מהעת האחרונה, אני מבקש להבהיר כי אני נותן גיבוי מלא ליועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג. אסי הוא עובד ציבור מקצועי, נאמן וישר, והוא בעל ניסיון רב. אני משוכנע כי אסי ימשיך ויתרום מיכולותיו הגבוהות לעבודת משרד האוצר כפי שעשה עד כה, והכל לשם הגשמת המדיניות שקובע שר האוצר, ובגבולות הדין כמקובל".
"אחד התנאים המרכזיים לכך שהייעוץ המשפטי לממשלה יוכל להגשים את תפקידו הוא העצמאות המקצועית, שבאה לידי ביטוי בין היתר בדרכי המינוי וסיום הכהונה של יועצים משפטיים. דרכי המינוי הקיימות, המעוגנות בחקיקה, בפסיקת בית המשפט ובהחלטות הממשלה, מבקשות להבטיח כי מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, כמו גם יתר גורמי אכיפת החוק ולמעשה – השירות הציבורי בכללותו, יהיו ממלכתיים, מקצועיים, עצמאיים וא-פוליטיים".
"הטענה כאילו בשמה של "המשילות" נדרש להפוך תפקידים אלו למשרות אמון, באופן שיהיו נאמנים אישית לשר הממונה, ובאופן שממלאי אותם תפקידים יהיו תלויים כל העת ברצונו הטוב של הדרג הפוליטי, היא בגדר היפוך היוצרות. התוצאה של שינוי מעין זה לא תהיה חיזוק המשילות, אלא החלשת היסודות הדמוקרטיים של המדינה. לכך, אין מקום להסכים".
אוהיי אני מתרשם שמנדלבליט הוא מלאך, כי בן אדם רגיל לא מוסגל לעשות "פלגינן" כמו הפלפול המצחיק שהוא אומר, כנראה שהוא עשוי מחומר אחר והוא פשוט מחלק בין היותו ראש התביעה נגד נתניהו וגם היועץ של נתניהו ואינו מערב שום דבר בדבר תשמעו זה פשוט מלאך, אשרינו שזכינו….