מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום דוח ביקורת מיוחד על "היערכות הרשויות המקומיות לשריפות, תפקודן במהלך גל השריפות בנובמבר 2016, פיצוי הניזוקים והעלויות למשק". גל השריפות שהתחולל ברחבי הארץ בנובמבר 2016 היה החמור ביותר בתולדות המדינה מבחינת הנזק לרכוש ולסביבה. לראשונה, נפגעו פגיעה ממשית שכונות עירוניות המאוכלסות בצפיפות בעשרות אלפי תושבים.
השריפות כילו שטחים בהיקף של יותר מ-41,000 דונם. במהלכן, נפגעו כ-1,900 דירות – מהן כ-580 נפסלו למגורים – וניזוקו 123 כלי רכב. הנזקים שנגרמו במהלך גל השריפות ועלויות ההתמודדות עימו הסתכמו ב-647 מיליון ש"ח, לכל הפחות. למרבה המזל, לא היו הפעם קורבנות בנפש, במידה רבה, הודות לתושייתם של כוחות הכיבוי וההצלה.
דוח זה מתפרסם לציבור ביום שבו לפני 8 שנים, פרצה הדליקה הגדולה בכרמל. בדליקה נספו 44 נשים וגברים ובהם גם נער. בעקבות האסון הנורא, פרסם מבקר המדינה את דוח ביקורת על השרפה בכרמל – דצמבר 2010: מחדלים, כשלים ומסקנות. בדברי המבוא נכתב: "מי ייתן ומחיר אבדן החיים ששילמו 44 צעירות וצעירים, בראשית דרכם בחיים, יתרום למניעת אסונות דומים בעתיד. הפקת לקחים מן המקרה ויישומם באופן מידי הם בגדר נחמה פורתא". בשנת 2015 פורסם דוח ביקורת בנושא היערכות הרשויות המקומיות לשריפות ולפגעי מזג אוויר חריגים.
מממצאי הדוח הנוכחי עולה תמונה עגומה ולפיה הרשויות המקומיות שנבדקו וגופי החירום – רשות החירום הלאומית (רח"ל), פיקוד העורף, משטרת ישראל ורשות הכבאות – לא יישמו את מלוא הלקחים מאירועי החירום הקודמים ולא תיקנו את כל הליקויים שהועלו בדוחות הביקורת קודמים.
בחודשים אוגוסט 2017 – מאי 2018 בדק משרד מבקר המדינה היבטים בהיערכות למניעת שריפות ואת ההתנהלות במהלך גל השריפות של עיריית חיפה, המועצה המקומית זיכרון יעקב והמועצות האזוריות מטה בנימין ומטה יהודה. עוד נבדקו היבטים כספיים של גל השריפות – בחינת הנזקים שנגרמו במהלכו; עלויות ההתמודדות עימו ועם השפעותיו; ובחינת התהליך שבמסגרתו נתנה המדינה פיצוי על הנזקים שנגרמו. נבדקה ההסדרה בנושא בטיחות אש בבניינים רבי-קומות ; וכמו כן, הבדיקה כללה מעקב אחר תיקון הליקויים שהועלו בדוחות עבר. בדיקות השלמה נערכו בשורה של משרדי ממשלה ובגופים ממלכתיים וציבוריים – סה"כ נבדקו 33 גופים.
הליקויים המרכזיים: הסדרה – התשתית הנורמטיבית להיערכות הרשויות המקומיות לשריפות: בהיעדר הסכמות בין משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, טרם אושרו התקנות והכללים בנושא ההגנה על יישובים מפני שריפות יער, שנוסחו עוד בשנת 2014. העיכוב הנמשך ארבע שנים יוצר מצב שאין הדעת סובלת: רשות הכבאות אינה יכולה להורות לרשויות המקומיות כיצד להיערך למניעת שריפות בתחומן, לפקח על יישום הוראותיה ולאכוף אותן.
כבר בדוח שנתי 63ג, שפורסם בחודש מאי 2013, התריע מבקר המדינה על ליקויים ביכולת להתמודד עם שריפות בבניינים רבי קומות. בעת שריפה עלולים רבי הקומות להיות מקור לסכנה עד כדי "מלכודת מוות" למתגוררים בהם. כך, התשתית הנורמטיבית הקיימת מחייבת התקנה של מערכות לגילוי אש ולכיבוי אש בבניינים רבי-קומות, אך אינה קובעת הוראות בנוגע לבדיקת תקינותם ותחזוקתם. במערכת המידע הגיאוגרפי של רשות הכבאות אין נתוני גובה לכל הבניינים רבי-הקומות בישראל.
היערכות הרשויות המקומיות לשריפות: נמצאו ליקויים מהותיים בהיערכות הרשויות המקומיות שנבדקו לשריפות רחבות היקף. בין היתר, לא הכינו תוכניות ליצירת מעטפת הגנה היקפית מפני שריפות. חלק מהרשויות המקומיות לא הכשירו אזורי חיץ ודרכי מילוט, לא הקימו תשתיות מים מספקות ולא תרגלו את מערכי החירום שלהן לתרחישי שריפות. קו חיץ תקין סייע למנוע שריפת בתים.
תפקוד הרשויות המקומיות במהלך גל השריפות: על אף שמרבית הגופים פעלו במתכונת חירום, לא הוכרז על אירוע אסון המוני או מצב חירום אחר, ולא נמצא כי התקיים דיון סדור בנוגע לצורך בהכרזה כזו. הדוח מעלה ליקויים בהתנהלות מרכזי ההפעלה- המקום שבו פועל מטה החירום של הרשות המקומית בעת אירוע חירום. בשל היעדר אישורי מעבר לבעלי תפקידים מיוחדים, נמנעה מהם גישה לאזורי השריפות ונפגעה יכולתם לבצע את תפקידם. כמו, כן נמצאו ליקויים בפינוי אוכלוסייה וליקויים בפינוי מוסדות חינוך.
תהליך הפיצוי לניזוקים והפיצוי לרשויות המקומיות: בשל נתוני משטרת ישראל, לפיהם חלק ניכר מהשריפות מקורן בהצתות על רקע לאומני, החליט מנהל רשות המיסים להגדיר הצתות אלו כ"שעת חירום – זמן לחימה". קרן הפיצויים הקימה בתוך כמה ימים מפרוץ האירועים ארבעה מוקדי טיפול בניזוקי גל השריפות.
רשימת השריפות שהוכרו כפעולות איבה על ידי רשות המיסים (לפי סדר התרחשותן): עד סוף מאי 2018 סיימה הקרן את הטיפול ברוב המוחלט (כ-97%) של תיקי התביעה, ושילמה לניזוקי גל השריפות כ-260 מיליוני ש"ח. לעומת זאת, רשות המיסים לא קבעה מדיניות בנוגע לפיצוי על נזקים ליער ולחורש, אף שנדרשה לסוגיה זו בעבר, והדבר הביא לאי-בהירות, עיכב בירורן של תביעות ומנע העברת כספים לניזוקים.
לסיום מורה מבקר המדינה למשרד הפנים להפיץ את הדוח גם לרשויות המקומיות שלא נבדקו בביקורת הנוכחית. זאת, על מנת שילמדו את ממצאיו, יפיקו את הלקחים הנדרשים ויפעלו ליישומם. כמו כן, על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, גופי החירום, רשות המיסים והרשויות המקומיות לפעול בנחישות לקידום ההיערכות לאירועי חירום אזרחיים ולטיפול מהיר ויעיל באירועים דומים ואף חמורים יותר בעתיד. עליהם לטפל בהקדם בליקויים שהועלו בדוח זה ובדוחות הקודמים כדי להיות ערוכים באופן מיטבי כבר לקראת קיץ 2019.
המבקר מציין כי שריפות הענק האחרונות בקליפורניה, שגרמו לתוצאות טראגיות בחיי אדם וברכוש, מלמדות שוב כי אירועי חירום בעיתות שגרה – כגון רעשי אדמה ושריפות המתלקחות בתנאי מזג אוויר קיצוניים – פורצים בדרך כלל ללא התרעה מוקדמת. מכאן, שהעורף האזרחי נדרש למוכנות מיטבית לכלל אירועי החירום – דבר המחייב איגום משאבים לאומיים והיערכות מוקדמת מערכתית ובין-ארגונית של גופים רבים. הרשויות המקומיות ממלאות תפקיד חיוני בהיערכותו של העורף האזרחי לקראתם ובטיפול בהם.
