בכתבה נרחבת המתפרסמת בסוף השבוע ב'ידיעות אחרונות' חושף ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין סודות מן החדר אפוף הסיגרים "יש כאן משבר מנהיגותי, זלזול מוחלט בציבור. אולי יחשבו שאני רואה את זה באופן קיצוני מדי. אני אומר לכם: מקרוב זה נראה עוד יותר גרוע".
קרא עוד:
[postim]
"אנחנו יושבים בדיון חשוב בנושא איראן, פורום רגיש שכולל גם קבוצה של שרים, גם את ראשי המערכת הביטחונית וגם את עוזריהם, ויושבים לך שלושה שרים: ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון ברק ושר החוץ ליברמן, ומעשנים בנוכחות כל הפורום סיגרים. שר הביטחון קם, הולך לבר באותו חדר, שהוא חדר אירוח של אחד הארגונים, ומתחיל למזוג לעצמו מדי פעם כוסית קטנה של משקה מאחד הבקבוקים שמונחים שם. באמצע דיון כל כך רגיש ומשמעותי הוא עומד עם כוס המשקה החריף שלו, עם הסיגר ביד, לפני קצינים בצה"ל ואנשי קהילת המודיעין, וזו הסצנה שרואים משתתפי הדיון הזה".
"אני אומר לך, תמונה שווה יותר מאלף מילים. אל מול העומק והחשיבות של הדיון, מין זלזול מוחלט בכל האנשים. אני לא יודע אפילו להסביר את התחושה שחשנו באותו רגע. ושר הביטחון ברק זה לא סתם אדם מהרחוב, זה מישהו שהיה לוחם, קצין בצבא, מפקד סיירת מטכ"ל, רמטכ"ל. הוא אחד שאמור לדעת מה זה דוגמה אישית, פיקוד, אנשים. מה, מה הוא חשב שהאנשים מרגישים באותו הרגע שהוא עשה את זה? ואתה רואה את כולם מסתכלים על זה ומתחילים להתכתב אחד עם השני".
"אני לא יודע אם אני מצליח להעביר לך את המסר של עד כמה הזוי היה כל הסיפור הזה. "יושב בחדר אחד משרי הממשלה שסובל מבעיות נשימה, אדם שיושב איתם בעוד הרבה דיונים. ואני שואל אותו: 'תגיד לי, זה לא מפריע לך'? הוא עונה 'מפריע לי מאוד.' אני אומר לו 'ואתה לא מעיר להם על הדבר הזה'? אז הוא עונה 'הערתי, מה לעשות, הם לא מקשיבים'".
"בשלב מסוים אמרתי שאני אפסיק לשבת בדיונים שמעשנים בהם סיגרים, אני אצא מדיונים כאלה אם הם ימשיכו לעשן. יוחנן לוקר, המזכיר הצבאי, הצטרף לזה גם כן, ופשוט עמדנו על כך בצורה תקיפה וזה נפסק בפורומים שישבנו. מאיפה בא הזלזול הזה בכל הסביבה שלך"?
דיסקין לא נרגע עד היום מהישיבה ההיא ב"וילה" של המוסד בגלילות. "ביבי עושה את הפורום הזה במוסד, כי למוסד יש חדר אירוח. הוא עושה את זה כמובן באצטלה של סודיות. אבל בחוץ, בפאטיו, עומדים שפים עם כובעים לבנים על הראש ומכינים ארוחת צהריים מפוארת, כשבפנים מתקיים דיון מאוד רגיש בסוגיית איראן. עכשיו לך תסביר את זה לאנשים. האזרח ברחוב לא יכול אפילו להבין כמה זה הזוי הדבר הזה. אולי לאנשים זה נראה דבר של מה בכך. סתם דיון עם סיגרים, וקצת משקאות ששר הביטחון שותה וכמה מלצרים עם כובעים לבנים על הראש."
דיסקין ממשיך להמטיר על ראשם של נתניהו וברק ואומר, "אני יכול להגיד את זה על רבין, על פרס, על שרון, אפילו על אולמרט. זה לא אומר שהם תמיד קיבלו את ההחלטה הנכונה, אבל הם באו מהמקום הזה, שבו האינטרס של המדינה עומד לפני כל דבר אחר. ולצערי התחושה שלי, ושל רבים מבכירי מערכת הביטחון, הייתה כשאנחנו מדברים על נתניהו ועל ברק, שאצלם האינטרס האישי, האופורטוניסטי, העכשווי הוא הדבר המוביל לפני כל דבר אחר. ואני מדגיש שאני משקף פה משהו שלא רק אני מרגיש, גם הרבה מהקולגות בדרג שלי שדיברתי איתם הרגישו כמוני".
"התחושה של רבים מאיתנו הייתה שאצל ברק, גם בדיונים רגישים שהתקיימו בתקופת אולמרט וגם בתקופת נתניהו, שאלת הקרדיט – דהיינו, מי יזכה בקרדיט על דברים מסוימים – עלולה לדחוף להחלטות או להמלצות הזויות לפעמים. אני לא יכול לפרט יותר מזה, אבל ההמלצות האלה השאירו את המשתתפים באותם דיונים מצומצמים פעורי פה לא פעם ולא פעמיים".
"כשאני מסתכל על נתניהו, אני לא רואה בו שמץ של דוגמה אישית כמנהיג, וכשאני מסתכל על אהוד ברק אני לא רואה בו שמץ של דוגמה אישית כמנהיג. אני לא תמים גם לגבי שרון וגם לגבי אולמרט ואחרים – כל אחד עשה את הטעויות שלו ולכל אחד יש את החולשות שלו – אבל עדיין התחושה שלי ושל הקולגות שלי היא שרבין, פרס, שרון ואולמרט ידעו להציב את האינטרס הלאומי לפני כל דבר אחר. עם נתניהו ועם ברק לא הרגשתי ככה. אני חושב שגם אחרים".
"אני לא יודע להיכנס פה לניתוח פסיכולוגי מקצועי, אבל אני חושב שהרבה מאוד אגו. יש לי תחושה מאוד עמוקה שבסוגיה האיראנית נתניהו 'רדוף' על ידי מנחם בגין, שתקף את הכור בעיראק, ועל ידי אולמרט, שנטען בכל מיני מקומות שתקף את הכור בסוריה. ביבי רוצה להיכנס להיסטוריה כמי שעשה משהו בסדר גודל כזה. לא פעם יצא לי לשמוע אותו מזלזל במה שעשו קודמיו באומרו שהמשימה שלו – איראן – היא משהו בסדר גודל אחר".
דיסקין מביע ביקורת חריפה על התנהלות הצמד ביבי ברק במבצע 'עמוד ענן' למי עמדנו ומחאנו כפיים לכיפת ברזל? ומדוע? לא כי אין לנו את היכולת הצבאית לעשות מעשה שישנה את התמונה בעזה. האמן לי שמדינת ישראל יכולה הייתה ב'עופרת יצוקה' וגם ב'עמוד ענן' לנקוט במהלכים צבאיים שהיו משנים את תמונת המצב – מבלי לכבוש את עזה כולה. אבל ביבי וברק חלשים מדי בשביל להוביל מהלכים כאלה.
"לא מנצחים מלחמות בפאתוס ובהצהרות, ובזה באמת אין לביבי מתחרים. וכאן מדובר בסך הכל על חמאס ועוד כמה ארגונים ברצועת עזה. תחשוב מה יקרה כשאתה הולך לתקיפה באיראן – יכול להיות שחיזבאללה יירה עליך, וגם שהג'יהאד האיסלאמי ברצועה יירה עליך, והאיראנים כמובן יגיבו אם נתקוף אותם, וברגע שזה קורה אתה צריך להילחם מול רקטות מלבנון, מאיראן ומרצועת עזה. עכשיו אני שואל: האם שני אלה, שבקושי מנהלים מבצע צבאי מול הרקטות מעזה, האם אנחנו באמת מאמינים ביכולתם להכניס אותנו לאירוע הזה מול איראן וגם להוציא אותנו ממנו? ואני אפילו לא מתחיל לדבר על ההיגיון של המהלך הצבאי".
לסיום מביע דיסקין את חששו מפני פריצת אינתיפדה שלישית , הקיפאון המכוון, שמאיים להוביל אותנו כעת לאינתיפאדה שלישית. "אני לא יודע להגיד האם האינתיפאדה השלישית תהיה כמו השנייה או כמו הראשונה, אבל הריכוז של אדי דלק באוויר גבוה," הוא מזהיר.
"אני כרגע לא נכנס לפרטי המשא ומתן המדיני, אבל אנסה להסביר למה הוא לא הצליח: הסיבה העיקרית הייתה שאולמרט רץ נגד שעון החול הפוליטי שלו, שהלך ואזל במהירות, ואבו מאזן לא חש ביטחון שבאמת אולמרט הוא האיש שאיתו הוא יוכל לסגור – לא בגלל שהוא לא סמך אישית על אולמרט, הוא ראה שאולמרט מתכוון למה שהוא אומר – אבל לדעתי הוא לא האמין שלאולמרט תהיה היכולת והזמן לסיים את המלאכה, וכשאבו מאזן צריך להוביל להחלטות מאוד מכריעות בזירה הפלסטינית, ובנוסף יש לו את הבעיה הבלתי פתירה של מה עושים עם רצועת עזה, שבכלל הוא לא שולט בה. אז הוא החליט להמתין".
"אם אני מסתכל איפה היה החמאס לפני שחיסלנו את אחמד ג'עברי ויצאנו למבצע 'עמוד ענן' ואיפה הוא היום, אז מבחינה מדינית הוא במקום הרבה יותר טוב".
"חמאס באופוריה, משום שבציבור הפלסטיני קיימת תחושה שהוא הצליח להפוך את זה עוד פעם לניצחון שלו. חמאס ירה על תל-אביב, על ראשון-לציון ועל ירושלים, ויצא יחסית בזול. מבחינת האזרח הפלסטיני הממוצע ברחוב זה הישג אדיר. אף אחד לא העז לעשות כאלה דברים בעבר".
"מבחינת חמאס, ישראל קיימה איתו משא ומתן; המנהיג שלו חאלד משעל, שלא יכול היה להיכנס לרצועה לפני כן, נכנס אליה; הלגיטימציה שחמאס מקבל ברמה הבינלאומית גברה; ולמרות כל התקיפות של מדינת ישראל, היא מצטיירת כמי שחששה להיכנס לרצועת עזה".
"ישראל שידרגה את מעמדו של חמאס. היא החלישה עוד את אבו מאזן, כי עכשיו קרנו של חמאס עלתה גם ביהודה ושומרון. ראינו את ההפגנות שחמאס עשה ביהודה ושומרון, למה זה? כי אבו מאזן מבין שהאנרגיה של הציבור ושל חמאס חזקה, הוא לא יכול כרגע לצאת מולם, אין לו ברירה אלא לשבת בשקט. כשהוא יושב בשקט הפת"ח נחלש והחמאס מתחזק".
"יש חוסר בהירות גדול בתקשורת כששואלים האם תפרוץ האינתיפאדה השלישית. אין הגדרה ברורה לאינתיפאדה, ומי שהתחיל את האינתיפאדות הקודמות לא האמין שהן יימשכו שנים. יש אירועים שאפשר להעריך איך הם יתחילו, אבל קשה להעריך איך ומתי הם יסתיימו".
"אני מנסה לומר לציבור – תפעילו שיקול דעת הכי עמוק שבעולם. בחירות זה לא מהלך של מה בכך. כשאתה מצביע בבחירות אתה מצביע על עיצוב פני המדינה בארבע שנים הקרובות, ככה אתה צריך להסתכל על זה, ולכן אני מצפה שתרעד לכל אחד מאיתנו היד לפני שהוא משלשל את הפתק לתוך התיבה".
"קראתי את המאמר המטריד הזה בעיתון הארץ המציג מחקר לפיו 37 אחוז מהציבור הישראלי חושבים על עזיבה של הארץ מתישהו בעתיד. בעיניי זה איום אמיתי על קיום המדינה. זה הרבה יותר מסוכן לעתידנו מהפצצה האיראנית. מדינה לא מתפוצצת כמו פצצה. מדינה מתפוררת לאט-לאט, ובוקר אחד אתה קם ופתאום אין לך יותר שום דבר ביד. הכל קורס פנימה."
בתגובה לטענות העולות בכתבה נמסר ממשרד ראש הממשלה: "דבריו המופרכים של דיסקין, שעד לפני שנה וחצי רצה להיות ראש המוסד תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ממוחזרים עכשיו מסיבות פוליטיות ומוּנַעים מתסכולו האישי על שלא נבחר להיות ראש המוסד."
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "טענותיו של יובל דיסקין מופרכות, ממוחזרות ומעוררות תמיהה, הן בתוכנן והן בעיתוין.
"אין שום שחר לטענה של דיסקין, כי נפל פגם ולו הקטן ביותר בתהליך קבלת ההחלטות בנושאים הקשורים באיראן. אין שום נושא בדור האחרון, לא מלחמה ולא שלום, שהתנהלו בו כל כך הרבה דיונים, בהשתתפות כל מי שקשור לעניין, ולו בעקיפין. התהליך כולו התנהל על-פי סמכותה ואחריותה של הממשלה, של העומד בראשה ושל שר הביטחון".
"תמוה כיצד אדם שנשא באחריות כראש שב"כ במשך שנים, מוצא עצמו נגרר לטענות לא רציניות ולא ענייניות. יש לקוות שלא מתקיים פה מאמר חז"ל: 'הפוסל במומו פוסל' בכל האמור לאפשרות שאינטרסים אישיים גוברים חלילה על אינטרסים לאומיים."
