היום התרחש אחד המאורעות הפוליטיים התמוהים ביותר בשנים האחרונות: שר בכיר התפטר מתפקידו לא בגלל משבר פוליטי ולא מפני שיחסיו עם ראש הממשלה עלו על שרטון; לא מסיבות משפחתיות ולא בגלל כתב אישום. פשוט כך, קם ועזב (אם כי נותר בממשלה).
גורמים בסביבתו של יו"ר ש"ס, אריה דרעי, יודעים לספר על תחושה שהוא הגיע למשרד שאינו תואם את שאיפותיו ויכולותיו – משרד שעיקר העיסוק בו הוא בהסכמי סחר בינלאומיים ובעבודה מקצועית מול תעשיינים מקומיים – בניגוד מוחלט לחלומותיו המוקדמים לעסוק בעזרה לשכבות החלשות ובמגע יומיומי עם מצביעיו; במערכת הפוליטית אף טוענים שנושא היתרי העבודה בשבת שהובא לפתחו הוביל אותו למסקנה שכאן לא מקומו – אך סיבות אלו, חשובות ככל שיהיו, כמובן שאינן מהוות עילה אמתית לעזיבת אחד המשרדים החשובים בממשלה.
קרא עוד:
[postim]
אל כל אלו הצטרפה הסיבה הרשמית – המבוי הסתום אליו נקלע אישור מתווה הגז, החשוב מאוד לראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר למרות נחישותו הרבה לקדמו, לא מצליח להוציא זאת אל הפועל במשך חודשים רבים. יש להניח כי אם היה דרעי 'מוצא את עצמו' במשרד הכלכלה, הוא היה מוצא בכל זאת את הדרך לחתום על המתווה, אולם הצטברות כל העניינים הללו, הובילה אותו להניח את המפתחות על השולחן – ללא כל פיצוי הולם (300 מיליון ש"ח בשנה ו-8 אותיות נוספות לשם המשרד לפיתוח הנגב והגליל – אינם נכללים בהגדרה של 'פיצוי הולם' על פי כל קריטריון).
עלילותיו של מתווה
כזכור, הממונה הקודם על ההגבלים העסקיים, פרופסור דייוויד גילה, קבע כי שותפויות הגז הן 'הסדר כובל' ומונופול שצריך לפרקו. במקביל, גיבש צוות מטעם ראש הממשלה מסמך הבנות עם החברות המחזיקות ברישיונות הקידוח, ולפיו הן ייפטרו מחלק קטן מאחזקותיהן בתמורה לקידום מהיר של פיתוח מאגר 'לווייתן' – לצד המשך פעילותו של מאגר 'תמר'.
האיש שגרם לכל המהומה. פרופ' דייוויד גילה (צילום: פלאש 90)
כדי לאשר את המתווה שגיבש 'צוות קנדל' בתמיכתו הנלהבת של נתניהו, יש צורך בביטול החלטתו של הממונה על ההגבלים, אשר הספיק להתפטר בינתיים בשל חילוקי הדעות עם הדרג הפוליטי. מי שבידו הסמכות לבטל את החלטת הרגולטור, הוא שר הכלכלה בלבד – כך קובע סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים.
תמך במתווה הגז, אך סירב לאשר אותו
דרעי עצמו החליט בלב כבד לתמוך במתווה הגז – למרות מגרעותיו הבולטות וההתנגדות העזה שהוא סופג מכיוון ארגונים אזרחיים וסיעות השמאל – לאחר ששוכנע על ידי ראש הממשלה שזהו הצעד הנכון ביותר בעת הזו וביטולו יעכב את פיתוח 'לווייתן' למשך שנים רבות. לעומת זאת, לא הסכים השר לקחת את מלוא כובד האחריות על כתפיו והציע להעביר את הסמכות בעניין אל הממשלה כולה.
כאן החלו העניינים להסתבך פוליטית: כדי להעביר סמכויות מגוף ממשלתי אחד למשנהו, נדרש אישורה של מליאת הכנסת. על הנייר יש לממשלה קואליציה בת 61 חברים, אשר מצליחה להעביר כמעט כל העולה על רוחה, אך בעניין הגז הודיעו השרים משה כחלון, יואב גלנט וחיים כץ, כי לא ישתתפו בהצבעות בשל ניגודי עניינים בהם הם מצויים – כך שמספר אצבעותיה של הקואליציה ירד ל-58 בלבד, מול 59 של האופוזיציה.
הנושא הונח על סדר היום של הכנסת מספר פעמים, בתקווה לאשר את העברת הסמכויות בדרך כלשהי, אולם בכל פעם בוטלה ההצבעה במבוכה גדולה, לאחר שלא הושג רוב לאישור ההעברה החיונית לקידום מתווה הגז.
כעת, עם התפטרותו של דרעי ממשרד הכלכלה, תועבר האחריות עליו אוטומטית אל ראש הממשלה, אשר ימהר לחתום על צו המבטל את החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים ובכך יאושר מתווה הגז.
(צילום התמונה הראשית: אלכס קולומויסקי – POOL)
