סוחר יהודי הולך בדרכו הביתה ברוסיה, החורף שהקדים לבוא תפס אותו לא מוכן, הקור חודר לעצמות והדרך לבית עוד ארוכה, מרחוק הוא רואה אור קטן ומקווה שאולי יש שם בית שיוכל להתחמם בו, הוא מתקרב אל הבית ורואה מזוזה בפתח, הוא מתמלא בשמחה מהמחשבה על החום הנעים שיהיה בפנים, דופק בדלת אך השעה מאוחרת, דרי הבית ישנים ולא שומעים, הוא דופק ודופק ואין מענה, הוא מתיישב על המפתן ומתחיל להתייאש, לפתע הוא נעמד והתחיל לרקוד עד שעלה השחר ויושבי הבית התעוררו ופתחו את הדלת, הם ראו אותו ומיד הזמינו אותו להיכנס ולהתחמם ליד האח הבוערת, הגישו לו אוכל ושאלו אותו מה קרה,
היהודי מספר להם ״הגעתי באמצע הלילה וממש חיכיתי להתחמם בביתכם, כשלא שמעתם אותי התיישבתי בייאוש והתחלתי להרגיש את ידיי ורגליי קופאים מהקור, הבנתי שאני הולך למות כאן במקום והשלמתי עם המצב, אך לפתע עלתה במוחי המחשבה איך אתם יושבי הבית תרגישו כשתראו יהודי שוכב מת בפתח ביתכם רק בגלל שישנתם ולא שמעתם אותו, המחשבה הזו גרמה לי לקום ולרקוד ולהתחמם ורק לא ליפול וכך בזכות זה שחשבתי עליכם ודאגתי לכם ניצלו חיי״.
ספר דברים אותו נתחיל לקרוא השבוע, פותח בדברי תוכחה שמשה רבנו נותן לעם ישראל, אך משה לא מפרט את החטאים והנפילות של עם ישראל הוא רק רומז להם בכמה מילים את שמות המקומות בהם חטאו ומקווה שיבינו שעליהם לתקן, בדרך כלל אף אדם לא אוהב לקבל ביקורת, מצד שני אדם חכם מבין שהביקורת יכולה לעזור לו להשתפר וכאן הדבר תלוי בעיקר במבקר, אם המטרה שלו היא בביקורת עצמה, הרי שדבריו ייאמרו ולא יפעלו שום שינוי, אך אם הביקורת מגיעה מתוך אהבת ישראל והמטרה היא לעזור לחברו יחשוב איך להגיד את הדברים בצורה הנכונה שיהיה לחבר קל לקבל, משה רבנו בענוותנותו ובאהבתו לעם ישראל מלמד אותנו איך אפשר להגיד את הדברים בתמציתיות ובלי לפגוע וכך לפעול על המקבל שישנה את דרכיו.
בימים אלו בהם אנחנו מתאבלים על חורבן בית המקדש שנחרב בגלל שנאת חינם וכל זמן שהוא לא נבנה כנראה שעדיין יש לנו מה לשפר בעניין, עלינו להוסיף באהבת חינם, להרגיל את עצמינו לחשוב על טובת הזולת ולחפש איך להיטיב אחד לשני, בזכות זה שנוסיף באהבת ישראל נזכה שהצום שנדחה ליום ראשון יידחה כבר לגמרי ונזכה לחגוג את היום הזה עם משיח צדקנו בקרוב ממש.
שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד
