לפני כארבע שנים, בשנת תשע"ב-2012, התגלה בעליית גג בעיר לובלין שבפולין אוסף של 2700 תשלילי צילומים (נגטיבים) מהעיר לובלין.
בין אלפי הצילומים, התגלו מאות תמונות המתעדות את חיי היהודים בלובלין בשנים שלפני השואה. חלק נכבד מהתצלומים מוקדש לישיבת חכמי לובלין ולמייסדה הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל.
במשך תקופה ארוכה ניסו חוקרים להתחקות אחר מקור הצילומים והעלו חרס בידם. השערות שונות עלו בנוגע לתעלומה כיצד הגיע האוסף היקר לאותו בית ברחוב רינעק 4 בלובלין ומי הוא הצלם.
אחת התמונות באוסף, מנציחה את תבנית בית המקדש בישיבת חכמי לובלין מעשה ידיו של האמן גד וינטרוב כשביציע ניצב רבי מאיר שפירא ומסביר לעיתונאים הר"ר משה פראגר ז"ל והר"ר דוד רוזנפלד מקראקא את מהותם של כלי המקדש, המזבחות, הכיור וכנו ועוד.
החוקרת טל שוורץ, מצוות המחקר העוסק בפיענוח התצלומים, מצאה כי תמונה זו נמצאת אף במאגרי "גנזך קידוש השם" ופנתה ל"גנזך קידוש השם" בבקשה לסייע לה באיתור שם הצלם ובגילוי כיצד הגיע האוסף לרחוב רינעק 4 בלובלין.
מנהל מדור התצלומים ב"גנזך קידוש השם", החוקר הנודע מר צבי מאיר, נרתם למשימה ולאחר ריכוז כל הצילומים על לובלין גילה כי על גב הצילום של מספר צילומים מוטבעת חותמת "סטודיו לצילום, "לובלסקה", רינעק 4, לובלין".
מר מאיר אף פנה למשפחות אשר הוריהם למדו בישיבת חכמי לובלין או התגוררו בלובלין לפני המלחמה כדי לאתר צילומים עם חותמת על גב התמונה. אחד מתלמידיו המובהקים של הגאון רבי מאיר שפירא זצוק"ל, היה הגה"צ רבי ישראל יעקב מאסקאוויטש זצוק"ל משאץ-לונדון. בבית בתו הרבנית ש. למברגר תליט"א, מצוי אוסף התצלומים של אביה. גם באוסף זה נמצאו מספר צילומים שעל גביהם מוטבעת החותמת הנ"ל.
צוות החוקרים מלובלין הגיע במיוחד ל"גנזך קידוש השם" לצורך המשך המחקר. נשימתם נעתקה לנוכח הגילוי המדהים. הם לא היו מסוגלים לכלוא את עוצמת ההתרגשות שפקדה אותם. לאחר שנים של מחקרים שלא קידמו את החוקרים בגילוי התעלומה – נחשף ב"גנזך קידוש השם" מקור הצילומים. התברר מעל לכל ספק כי ברחוב רינעק 4 בלובלין שכן סטודיו צילום אשר תיעד בין השאר את חייה היהודיים התוססים של העיר לובלין ואוסף התשלילים הנדירים שנחשף בדרך פלא, פותח צוהר מרגש לחיים אלה. לכן נמצאו הצילומים שם. עדיין לא נפתרה התעלומה מי הוא אותו צלם או צלמים שהיו בעלי הסטודיו.
בנוסף לגילוי זה קיבל צוות המחקר מאת מר צבי מאיר מידע מפורט אודות חלק נכבד מהתצלומים כגון תאריכי האירועים ומהותם וכן אודות הדמויות המופיעות בצילומים.
צוות המחקר התרשם עמוקות מעושר החומרים המצויים ב"גנזך קידוש השם" ומהידע הרב של חוקרי המכון. הם הביעו את תודתם על הסיוע הרב בקידום המחקר.
הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל מראה את תבנית בית המקדש בישיבת חכמי לובלין, לעיתונאים ר' משה פראגר ז"ל ור' דוד רוזנפלד מקראקא. מימין – האמן גד וינטרוב
