1.
רשימת מפלגת תקווה חדשה קיבלה בבחירות האחרונות 6 מנדטים בלבד, למרות זאת הם הוציאו במשא המתן הקואליציוני לא פחות מ-6 תפקידי שרים שהתחלקו בין 4 אנשים (משפטים, חינוך, תקשורת, בינוי ושיכון, ירושלים והשר המקשר בין הממשלה לכנסת), וגם את ראשות ועדת החינוך.
הם ניצלו כמעט עד למקסימום את החוק הנורבגי ושלושת השרים התפטרו כדי להכניס את מקומות 7, 8, ו-9. כעת, נראה שהם לא מסתפקים בזה ושוקלים למנות את ח"כ מאיר יצחק הלוי לסגן שרת החינוך, אולי כדי להכניס עוד נורבגי ולחסוך לו את הנסיעות מאילת.
אחרי ש-6 מנדטים הפכו ל-9, במפלגה סימנו להם מטרה, ככה לפחות זה משתקף מהמציאות בשטח, לסדר את כל רשימת המפלגה. במקום העשירי מוצבת חכ"ל הילה שי וזאן, אותה ניסו למנות למשנה למנכ"ל משרד החינוך, אחרי ביקורת ציבורית ירדו מהרעיון והיא ממתינה לתחליף.
מקום 11 הוא דניאל דיין שמונה ליושב ראש הנהלת יד ושם. מקום 13, עופר ברקוביץ', היה מועמד לתפקיד מנכ"ל המשרד לענייני ירושלים, אך בסוף לא נבחר על ידי אלקין והוא ממשיך בתפקידו כיו"ר תנועת התעוררות בעיר. מקום 14 ברשימה, אבי גנון, מונה למשנה למנכ"ל משרד החינוך. מקום 17, סאהר יסמאיל, מונה ליועץ לשרת החינוך יפעת שאשא ביטון, עד שנרצח.
מקום 21 ברשימה, נתנאל איזק, מונה למנכ"ל משרד ירושלים ומורשת על ידי השר זאב אלקין. מקום 42 ברשימה, גלעד סממה, נבחר השבוע על ידי ועדת האיתור לתפקיד מנהל הרשות להגנת הפרטיות – אנחנו כמובן מאמינים שלעובדה ששר המשפטים הוא יו"ר הרשימה בה היה מוצב בבחירות, אין קשר לבחירות ועדת האיתור.
עם 6 מנדטים בלבד הצליחה תקווה חדשה לסדר ג'ובים מכובדים ללא פחות מ-14 אנשים, וניסתה לסדר עבודה לשניים נוספים (זה לפחות מה שידוע לנו). אולי כדאי לגשת לרשם המפלגות ולשנות את שם המפלגה למפלגת הג'ובים.
2.
גם ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד לא טומן את ידו בצלחת. בתקופה האחרונה חשפו צביקה קליין ועטרה גרמן ב'מקור ראשון' כי מינה את גיסתו לחברת דירקטוריון בקק"ל (היא הספיקה כבר להתפטר), ואת בת דודתו השנייה, שרית הנדקנופף, שהוצבה במקום 40 ברשימת יש עתיד לכנסת, למנכ"לית המחלקה לישראל ולהנצחת השואה, בישראל ובתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית.
ולא רק בקק"ל ובהסתדרות הציונית, לפיד ממשיך להתקדם בארגוני הג'ובים נגדם הטיף. מפלגת יש עתיד נערכת לאחרונה בחשאי להקמת סיעת יש עתיד בהסתדרות. לפיד מנהל מגעים מתקדמים עם יושב ראש ההסתדרות ארנון בר דוד על הקמת סיעה והצטרפות לקואליציה של בר דוד. לפיד ביקש לא פחות מעשרים אחוזים מהקואליציה אבל כנראה שיאלץ להסתפק בפחות.
ואיך לפיד עצמו וכל ה'לפידיסטים' רצים להגיד כדי להגן עליו, שגם ביבי, וגם דרעי, וגם גפני, וגם וגם וגם. אבל העניין פשוט. דרעי אף פעם לא דיבר נגד לקיחת תפקידים בקק"ל, לפיד עשה מזה קריירה. אבל אתם לא באמתם מופתעים לגלות שיהיר לפיד שיקר.
ואם נזרום לרגע, ורק לרגע, עם דברי ההתנשאות הדוחים של לפיד שעכשיו הקימו ממשלת שינוי של ה"נורמליים", אז במה אתם שונים מ"הממשלה המושחתת של ביבי"? אבל האמת היא מתנשאת עוד יותר, לשיטת לפיד גיסתו ראויה לכהן בקק"ל ואין בכך שום פגם, היא הרי מהצד הנורמלי, אבל אח של דרעי הוא מהצד הלא נורמלי.
3.
"האמת היא שאני מקווה שמישהו אכן תקף את סילמן רק כדי לראות את הכובע העצום שתאכל", את הטקסט ההזוי הזה כתב תומך ידוע של ימינה לעיתונאי ימני. כמובן שהדבר נכתב עם קורטוב של ציניות, אך משקף במידת מה את האמת.
הימין קיווה השבוע מאוד לגלות שסילמן לא הותקפה, ולא רק כי זה מאוד לא בסדר לתקוף באלימות אף אדם ובוודאי שלא אשת ציבור, ולא רק כדי להוציא אותה שקרנית, אלא גם כי הוא בטראומה.
למעלה משני עשורים שכל איש ימין מסתובב עם אות קין על המצח, הימין אלים, הימין רצח ראש ממשלה, הימין מסוכן. השמאל? הוא דבש ונופת צופים.
לכן המעשה של סילמן כל כך חמור, הח"כית ממפלגה שבאופן אירוני עוד נקראת "ימינה" עשתה בדיוק את מה שהשמאל עש לה ולחבריה לאורך השנים, הביאה סיפור מעומעם עם רמז ברור: מתנגדי הממשלה הם אנשים אלימים ומסוכנים.
מי שהיה הגון מספיק לחשוף את הצביעות הוא לא אחר מאשר יו"ר כחול לבן בני גנץ. "אני מחליף את הפלאפון שלי כל חודשיים ובכאב אני אומר, שזה כתוצאה מהתקפות שמאל ולא כתוצאה מפניות ימין. אני אומר את זה בכאב גדול", אמר השבוע גנץ.
4.
המשפט החביב "עבאס המנומס מסתובב כמו טווס" (הלחנה של סמוטריץ') הוא משעשע אך נכון עד כאב. ועבאס הוא לא הטווס היחיד, כל אנשי רע"מ מסתובבים כאן כאילו כבשו את המדינה.
הצצה לטווסות ניתן היה לקבל בדיון שהתנהל ביום רביעי השבוע בוועדת הפנים בראשות ח"כ ווליד טאהא. הח"כים התכנסו לדיון בחוק החשמל, חרפה בפני עצמה, אבל להזדמנות אחרת.
טאהא, יוזם ומקדם החוק, שסחט את תמיכת הקואליציה בחוק באקדח לרקה (מטפורי, מטפורי), עשה הכל כדי לקצר את הדיון ולא לשמוע בו שום דבר שהוא לא אוהב.
למשל, ח"כ קרן ברק מהליכוד התייחסה לעובדה הפשוטה שמטרת החוק להסדיר חשמל ל"בתים לא חוקיים". אך טאהא שוב ושוב קטע אותה ומנע ממנה להשתמש בהגדרה "לא חוקי". עד שברק ויתרה והמשיכה בטיעוניה.
טאהא גם לא נתן לאנשי המקצוע שהוזמנו לוועדה, לענות לשאלות חברי הכנסת בנושא החוק ולא אפשר הצגת נתונים שלא התאימו לאג'נדה שלו.
והאיש הזה הוא היום חלק מהשלטון בישראל.
5.
השבוע פרסמתי כתבה נרחבת על וועדת הרבנים לענייני תקשורת, אותה מנסה שר התקשורת יועז הנדל להרוס. באופן לא מפתיע, חלוקת התגובות הייתה ברורה. כמעט כל מי שנמצא ברשתות החברתיות היה נגד עמדתי, התגובות שקיבלתי מקוראי העיתון האמיתיים, אלו שמקבלים כל בוקר את העיתון במייל, היו אוהדות ואפילו נזפו בי על כך שציינתי בהערת אגב, נכונה לדעתי, שיש גם מה לתקן בוועדה.
וזה בדיוק הסיפור, הנדל לא שומע אתכם, את הציבור החרדי האמיתי, שנשמע לגדולי ישראל, שלא מסתובב במקומות שאין רוח חכמים נוחה מהם, הוא יודע רק מה שמספרים לו נערי וואטסאפ וטוויטר, שכמובן מתלהבים מכל דבר שלא בקדושה.
המאבק הזה, כמו המאבק ברפורמת ההרסניות האחרות של ממשלה, מגלה לנו שוב מי הוא חרדי אמיתי, על כל המשתמע מכך, שהולך אחרי מרנן ורבנן גדולי ישראל גם אם יגיד לך על ימין שהוא שמאל, ומי "חרדי חדש", וכידוע, חדש אסור מן התורה…
