שר הביטחון, אביגדור ליברמן, נאם הבוקר באוניברסיטת בר אילן, והתייחס בהרחבה למצב באזור. במרכז הדברים: המערכה מול הציר השיעי, שיתוף הפעולה עם הציר הסוני, הסכם עתידי עם הפלסטינים, סוגיית ערביי ישראל ועוד.
על הציר הסוני: היום זה לא סוד שיש לא מעט מגעים עם העולם הסוני המתון, אבל עדיין אין להם מספיק אומץ ועוצמה להפוך את הדיפלומטיות החשאית למגעים גלויים, להיפגש ולדבר על השולחן אבל אני חושב שאנחנו די מתקרבים ואני חושב שאנחנו צריכים להגיע לפתרון רב ממדי. הסכסוך שלנו הוא לא עם הפלסטינים אלא עם העולם הערבי, גם מדינות ערב, פלסטינים, וגם ערביי ישראל. לכן הפתרון צריך להיות רב ממדי, בו זמני להגיע להסדר עם מדינות ערב, עם הפלסטינים ולהסדיר את סוגיית ערביי ישראל. זה שאנחנו מאפשרים להם פיצול אישיות וזה שהם לא בוטחים בנו וחלק ממה שאנחנו רואים בהתנהלות שלהם, הם לא בטוחים שאנחנו נלך עד הסוף ושאנחנו מסוגלים לגבות את החברים שלנו ולכן אתה רואה תופעות כמו הרשימה המשותפת בכנסת, ואותו ח"כ שאומר בטלוויזיה הישראלית שמבחינתו דגל כחול לבן הוא פחות מסמרטוט רצפה, ושהוא מעדיף למות ולא לשיר את המנון התקווה, ח"כ שישב בכנסת הישראלית על עבירות ביטחון וכשאתה מגיש תלונה הפרקליטות עונה לך שזה חופש הביטוי. לכן אני מדבר על הסדר אזורי כולל שיכלול את כל שלושת הפרמטרים והממדים ולהערכתי אנחנו מתקרבים לרגע הזה.
בוא קודם כל נדבר ברמה הפרקטית מה זה אומר עבור ישראל. היכולת שלנו לפתוח שגרירות במפרץ, בקטאר, בערב הסעודית, טיסות ישירות ולנהל עסקים בצורה גלויה עם כל הסטארט-אפ ניישן והעוצמה הפיננסית שלהם, זה להערכתי יהפוך את האזור כולו למשהו אחר לגמרי. יש לנו אינטרס. תדמיין שכל ישראלי יוכל להיכנס לנתב"ג ולקחת טיסה ישירה לכל המדינות הסוניות העשירות ולהתחיל ליצור עסקים למיניהם ולהשקיע במדע בטכנולוגיה. עשו באחת המדינות במפרץ מחקר שהם משום מה לא מפרסמים, אבל הוא מעניין, מה זה אומר מבחינת מדינת ישראל אפשרות לסחר פתוח, חופשי וגלוי עם כל המדינות הסוניות. מדובר בסכומים אסטרונומים, מדובר ב-Game Changer מוחלט. אני מקווה שאנחנו מתקרבים לזה, הם מבינים שזה גם אינטרס שלהם היכולת שלנו לתרום לביטחונם בידע, במודיעין, אמצעים מתקדמים ולכן אני חושב שהמגמה היא ברורה. כמה זמן זה ייקח אני לא יודע, אבל המגמה והכיוון הם ברורים. ללא ספק יש לזה משמעות בהקשר האיראני, היא נלחמת לא רק נגד מדינת ישראל, אלא גם נגד בחריין, סעודיה, אנחנו רואים מעורבות שלהם בתימן וסוריה, כשברית כזו הופכת לברית אמתית, כלכלית, מדינית, ביטחונית, יש לזה משמעות".
על איראן: "להערכתי היא נמצאת על סף אירועים שלא ראינו כמותם מאז מהפכת חומייני. מי שעוקב אחרי מה שקורה בתוך איראן פנימה בחודש האחרון- שביתות שלא ראינו כמותן, נהגי משאיות, הבזארים, מחאות, -סנקציות כלכליות אמריקניות שעובדות יפה מאוד, רק בשבועיים ראינו הודעות של חברות כמו פג'ו ובואינג שהם מנתקים כל קשר כלכלי לאיראן וזה קריאת כיוון. אתה רואה את האינפלציה, פיחות שער הריאל האיראני, היא נמצאת פעם ראשונה מאז מהפכת חומייני בפני שינויים דרמטיים והמשך הסנקציות להערכתי זה דבר מכריע שישנה אולי את כל המצב הפנימי שם.
צריך תמיד לקחת את העובדות, אני מציע לכל בן אדם לקחת עובדות וכל אחד מספיק חכם להגיע למסקנות ולא להסתמך רק על הפרשנות, לא של הפוליטיקאים ובטח ובטח לא של העיתונאים. איראן היא המדינה היחידה של 84 מיליון איש, שמצהירה באופן גלוי שהיעד הראשון של מדיניות הביטחון והחוץ שלה זה להשמיד את מדינת ישראל. הם לא מסתירים ולא מנסים לעטוף את זה, פשוט מצהירים. דבר שני כשאנחנו לוקחים את הדוח השנתי של משרד החוץ האמריקאי על מצב הטרור בעולם, כבר כמה שנים ברצף איראן מככבת כספונסרית הגדולה והחשובה של טרור בעולם. דבר שלישי זה לא איום תיאורטי, אנחנו רואים את כל הפיגועים בהשראה ובתמיכה ומימון איראנית נגד מטרות יהודיות בעולם וגם בתוך ישראל.
צריך להבין שחמאס, חיזבאללה, הג'יהאד האסלאמי ללא מימון איראני לא יכולים להתקיים יום אחד. כל הארגונים שפועלים בחזית נגד מדינת ישראל סמוכים 100% על שולחנם של האיראנים, המימון, הידע, היועצים הצבאיים, הטכנולוגיות, הנשק, כל איראני. כמובן אנחנו לוקחים בחשבון שיש לאיראן תכנית גרעין והם נחושים להגיע לנשק גרעיני והם מפתחים טילים ויכולת ייצור עצמית ועבודה לגמרי לא רעים. לכן זה איום מספר 1 ואנחנו משקיעים בזה לא מעט מאמץ".
על סוריה: "סוריה הפכה למגרש שבו נוכחות המעצמות העולמיות, האזוריות, גם ארה"ב, גם צרפת, גם הרוסים, גם מעצמות אזוריות כמו טורקיה ואיראן, אחרים מעורבים במלחמות הקטנות, ארגוני הטרור כמו אל-קאעידה, הג'יהאד האסלאמי, לכן זה סיפור מאוד מורכב ולא פשוט. אנחנו כנראה לא נפתור את כל בעיות העולם ונשאיר את סוריה לעולם כולו, יש את עצרת הכללית, איחוד הביטחון, הליגה הערבית, איחוד אירופי, נאט"ו. לכן אנחנו לא מתיימרים להתערב בסכסוך הפנימי בתוך סוריה, אלא אנחנו פועלים להבטיח את ביטחוננו וזה הקו המנחה היחידי ואני חושב שעד היום התמודדנו לא רע עם האתגר הזה, הוא לא פשוט, גם נמשיך. כמו שדיברנו בעבר, לא נאפשר התבססות איראנית בתוך סוריה ונעשה כל מה שתלוי בנו על מנת לא לאפשר לציר הרדיקאלי לפתוח עוד חזית מול מדינת ישראל מרמת הגולן או סוריה. רוסיה מה שמעניין אותה זה האינטרס הרוסי, הם לא ציונים, הם לא שוכחים שהאינטרס הרוסי זה מה שמעניין אותם אבל הם שחקן רציונאלי פרגמטי שאפשר להגיע איתו להרבה הבנות. עובדה שהצלחנו להימנע לאורך השנים של נוכחות רוסית בסוריה מחיכוך ישיר. יש קו פתוח בין צה"ל לצבא הרוסי הנמצא בתוך סוריה, יש לא מעט מגעים, גם ברמה של ראשי מדינות, גם ברמת שרי ביטחון, אנחנו משתדלים לפחות, גם כשאנחנו לא מסכימים, לדבר פתוח, להסביר את ההיגיון מאחורי הפעילות שלנו וגם להגן על האינטרס הישראלי וגם להימנע מחיכוך עם הרוסים, כי יש לנו מספיק חיכוכים ואנחנו לא מחפשים חיכוך נוסף. השביל הוא דק מאוד והצלחנו עד היום להתהלך בצורה די חכמה כל השנים ואני מקווה שגם בהמשך".
פגישת נתניהו וא-סיסי: היחסים עם הציר הסוני עוברים לקדמת הבמה
על עזה: "אני חושב שזו טעות לחשוב שרק סיוע הומניטארי או שיפור המצב הכלכלי יהפוך את תושבי רצועת עזה לפציפיסטים. אנחנו תמיד כל הזמן אוהבים להשלות את עצמנו, הסיסמה הקודמת הייתה 'שטחים תמורת שלום' אתה בוודאי זוכר, נחזיר שטחים ונקבל שלום. אין שום קשר בין שאלה טריטוריאלית לשלום. עובדה שברצועת עזה חזרנו עד המילימטר האחרון בהתאם לקווי 67', פינינו את כל הישובים ופינינו את כל היהודים ובתמורה במקום שלום קיבלנו קסאמים. גם בלבנון הגיע אהוד ברק אמר 'נחזור', חזרנו עד המילימטר האחרון ואפילו הגענו למצב שנאלצנו לשרוף קברים וחילקו שם בית לחצי וזה לא הביא שלום. גם מי שחושב שרק הנושא הכלכלי, שהמצב הכלכלי יביא פה לשינוי דרמטי- אז לא. זה דברים שכנראה לוקחים הרבה מאוד זמן. מה המלחמה הכי ארוכה במאה ה-20 והמאה ה-21, המלחמה הקרה. היא התחילה עם נאום בפונטון של צ'רצ'יל במרץ 46' והסתיימה בדצמבר 91'. כשהתחילה המלחמה הקרה הם הגדירו את היעד- הפלת השלטון הקומוניסטי בברית המועצות במזרח אירופה וזה נראה משהו דמיוני. כשעזבתי את ברית המועצות הייתי בטוח שאני נפרד לנצח, שמעולם לא אוכל עוד לבקר שם, בטח לא כשר הביטחון ועובדה שהמטרה הושגה. גם פה לגבי רצועת עזה אנחנו חייבים להגדיר את היעד הברור וזה הפלת שלטון חמאס. כשאתה מגדיר את זה כיעד זה לא על ידינו. כמו ששם הגדירו את זה נכון, אי אפשר להפיל את זה מבחוץ. בכל הניסיונות שלנו להמליך מלכים תמיד נכשלנו. אתה חייב להגיע למצב שאוכלוסיית עזה תפיל את שלטון חמאס, לא מישהו אחר. גם כרגע אומרים לנו שזה שלטון אכזרי ואי אפשר, אבל סיקורטטה, שטאזי וק.ג.ב היו הרבה יותר אכזריים, הרבה יותר מתוחכמים עם הרבה יותר אמצעים ובכל זאת הצליחו.
אנחנו חייבים להגדיר יעד ברור ולכן הוא קודם כל איך אתה מביא את רצועת עזה להכרה שלטובתם ולטובת הילדים שלהם חייבים להפיל את שלטון החמאס ובזה צריך להתמקד. כלכלה זה מרכיב אחד, חשוב, אבל זו לא המטרה, כשמדברים על כך שקודם כל צריך לשפר אתה צריך תמיד להגדיר בצורה ברורה מה המטרה שלך ואחר כך אתה שואל את עצמך כדי להשיג את המטרה מה צריך לעשות, כדי להשיג את המטרה ושיפור המצב הכלכלי זה חשוב אבל לא הכל".
הפיכה, דיכוי, או מלחמה אזורית: כיצד תסתיים ההתקוממות באיראן?
