החלטת ארה"ב להסיג את כוחותיה מסוריה ממשיכה להעסיק את הצמרת המדינית והביטחונית של ישראל, אך בעוד יש מי שמייחס למהלך משמעויות קטסטרופליות מציג הרמטכ"ל אייזנקוט גישה מתונה בהרבה.
"הסגת ארה"ב מסוריה זה אירוע משמעותי אבל לא צריך להפריז בו", אמר איזנקוט, והסביר: "במשך עשרות שנים אנו מתמודדים מול החזית הזאת לבד וצה"ל פעל לאורך כל התקפה הזו באופן עצמאי. האמריקנים מקבלים את ההחלטה כשמערכת היחסים בין הצבאות היא בשיא, יחסים מעולים של חלוקת ידע משותף, מודיעין, יכולות ועוד".
את הדברים אמר אייזנקוט בכנס מיוחד לזכרו של הרמטכ"ל רא"ל אמנון ליפקין שחק במרכז הבינתחומי בהרצליה.
אייזנקוט הרחיב על ההתמודדות של ישראל בחזית הצפונית, וטען כי השנים האחרונות מלמדות שישראל מצליחה להתמודד עם האתגרים באזור גם ללא סיוע אמריקני. "איראן וחיזבאללה ניסו לבנות מתקפה גדולה על הגליל כדי לכבוש שם רצועה. לזה מצטרף מאמץ גדול לדייק את הטילים של חיזבאללה ובניית מאמץ משותף עם אירן, לבנות חזית שנייה שבה כוח קודס האיראני וחיזבאללה פועלים יחד".
לדבריו, "ב-4 שנים האחרונות האיום האיראני הוא האיום המרכזי. לצד פרוייקט הגרעין, יש מאמץ גדול מאוד שמתקיים שנים, והוא הואץ מאוד בשנים האחרונות: הרצון של איראן להשיג הגמוניה אזורית מעירק דרך סוריה ולבנון".
"החזון האיראני היה לבנות כוח של כ-100 אלף לוחמים, כמו גם יכולת משולבת יבשתית, ימית ומודיעינית וקו מוצבים ברמת הגולן. מול זה בנינו אופרציה שהוצגה לממשלה – ואושרה. במשך שנתיים פעלנו באופן רציף מול היכולת הזאת וסיכלנו אותה בפעולה ישראלית עצמאית לגמרי מול מכלול שחקנים".
במשך שנתיים ביצע צה"ל עשרות פעולות שאזרחי ישראל לא נחשפו אליהן, כך אייזנקוט, שהוסיף כי רק לאחר הפלת המטוס הישראלי לפני קרוב לשנה, החלו להתפרסם ידיעות רשמיות על תקיפות בסוריה, בין היתר בתגובה לאותו אירוע.
עוד מדברי אייזנקוט: "קו פרשת המים זה ליל 9-10 במאי שבו האירנים מחליטים לבצע התקפה רחבה לאור ההבנה שלהם שאנחנו מקיימים מולם מערכה ממושכת. האירוע הזה זוהה, העלינו יכולת הגנה אקטיבית ובסופו של יום הם מצליחים לשגר מחצית מהכמות שהם תכננו ובשטח מדינת ישראל לא הייתה פגיעה, אבל הייתה תקיפה בסוריה באותו הלילה".
על המצב העדין מול הרוסים אמר אייזנקוט: "השהייה הרוסית מסוף 2015 בסוריה חייבה אותנו לבניית מנגנון למניעת חיכוך. אני כרמטכ"ל הרגשתי שיש הבנה לצרכים הביטחוניים של ישראל ומיד נבנה מנגנון בסמוך להגעת הכוחות הרוסים אפשר לנו לפעול לטובת האינטרסים של ישראל".
על מבצע מגן צפוני: "לחיזבאללה היה רצון לבצע תקיפה לכיבוש יישובים. הם הציבו את הכוחות במקום שבו נבנו פחות מנהרות. לא קשה לדמיין מה היה קורה אילו בעתיד הייתה הידרדרות ביטחונית והאירוע היה מתחיל מזה שמאות לוחמי חיזבאללה היה חודרים לישראל ומבצעים מתקפה…התוכנית הזאת זוהתה על ידינו לפני ארבע שנים ובנינו תוכנית לסכל אותה מבלי להידרדר למלחמה. לשמחתי, עד כה אותרו מרבית הצירים שחודרים לשטח ישראל ואני מניח שבתקופה הקרובה נצליח לסכל את התוכנית הזאת".
על המצב בגיזרה הדרומית: "המציאות שם מורכבת יותר. בלתי ניתן להרתיע מדינות וארגונים מפני התעצמות קונבנציונלית. פה יש מציאות מורכבת שאנחנו מנסים למנוע אותה, ואנחנו עושים הרבה מאוד פעולות למנוע הגעת אמל"ח מתקדם לתוך רצועת עזה. אנחנו פוגעים משמעותית ביכולת הייצור. פגענו במאות מטרות ופגענו משמעותית ביכולת הזאת…בעזה יש ארגון טרור עם אידיאולוגיה רצחנית להשמדת ישראל שיש לו אחריות לשני מיליון איש. הארגון הזה מורתע יחסית. במרץ נקלע הארגון למצוקה בגלל שורת החלטות של הרשות הפלסטינית שדחקו אותו לפינה. זה הוביל אותם להפגנות על הגדר, שמטרתן להסיר את המצור, להשיג לגיטימציה בינלאומית, ולהעביר את התסיסה אל יהודה ושומרון. לדעתי הם די נכשלו בשלוש המטרות האלה".
עוד בענין העזתי: "יש שאלה האם לצאת בתגובה למבצע גדול, או האם נכון לבחור דפוס אחר. אנחנו בחרנו בדפוס שהיו לו בעיניי הישגים. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה הדבר שנכון לעשות? לא לחשוש מהפעלת כוח, אלא להפעיל אותו בצורה חכמה שתביא להישגים ביום שאחרי. הפעלת כוח בפעם הבאה בעזה תביא לשאלות לגבי היכולת לשקם אותה. לכן ההחלטות צריכות להיות מושכלות, ולא החלטות של רגש".
על המצב ביו"ש אמר אייזנקוט כי הוא אינו מעריך שאנחנו לקראת גל טרור חדש – חרף הפיגועים הקשים האחרונים.
"בסוף 2018 המאזן הביטחוני של ישראל הוא משופר מאוד, יחד עם ההבנה שהנפיצות היא גדולה מאוד, גם בחזית הלבנונית וגם בחזית הסורית, שבה פעלנו מאז תקרית המטוס. ועדיין, האתגר הגדול ביותר הוא להמשיך להרתיע מתוך יוזמה ועוצמה כדי למנוע מלחמה", סיכם אייזנקוט.
אתם לא סיכלתם כלום כי אין עוד מלבדו.
כי אני אפס בלתך.