נשיא המדינה ראובן רבילין סקר היום את מצבה הביטחוני – מדיני – ביטחוני, בנאום במכון למחקרי ביטחון לאומי. "אם ניתן היה הייתי בוחר בשתי מילים כדי לתאר את המצב האסטרטגי של מדינת ישראל בתקופה הקרובה: הסלמה ומורכבות. עליית מדרגה והסלמה מחד, סיבוכיות ומורכבות גוברת מאידך. אלו צמד המאפיינים המרכזיים של הזירה הביטחונית והפוליטית בשנה החולפת ובעתיד הקרוב".
"מעורבותה האזורית של איראן היא דוגמא ראשונה לכך. במחצית הראשונה של השנה החולפת, נראה היה כי המפלות האיראניות בחזית הצפונית וההבנות שהושגו עם הממשל הרוסי, יביאו להכלה של מעורבותה המרעילה של איראן בזירה האזורית. במחצית השנייה של השנה ובחודשים האחרונים בפרט אנו עדים לשינויי מגמה. יש הסבורים שהתוכניות האזוריות האיראניות נבלמו או עברו התאמה בגלל פעילות ישראל".
"יש שרואים הסלמה ברמות החיכוך. ובכל מקרה, איראן כך אני מאמין צפויה להחריף תגובותיה למדיניות הישראלית בצפון, בסוריה וגם בלבנון. האתגר האיראני אינו מתמצה בזירה הצפונית אלא נוגע לזירה הדיפלומטית העולמית. המשך הניסויים האיראנים בטילים בליסטיים ומזימות ההתנקשות היוצאות מטהרן הפכו זה מכבר לסלע מחלוקת ביחסי איראן עם מדינות האיחוד האירופי".
"בשיחותי עם נשיא צרפת עמנואל מקרון בשבוע שעבר עלתה לצד סוגיית לבנון הסוגיה הזו. אני חש שהאירופים הולכים ומתקרבים לתפיסתה של ישראל בדבר הסכנה הנשקפת מן המשטר באיראן. אולם התמונה בזירה האירופאית מאד מורכבת והיא נעה בין הרצון הבינלאומי לשמר את הישגי הסכם הגרעין לבין ההבנה כי יש להציב לאיראן קוים אדומים נוקשים אשר לחצייתם יהיה מחיר כבד. והשאלה הכבדה היא כיצד לעשות זאת".
בהמשך נאומו התייחס ריבלין לסוגיה הפלסטינית, "דוגמא שניה להסלמה ולמורכבות נוגעת לזירה הפלסטינית בכלל ולמקומה של תנועת חמאס בתוכה. אם בעבר הסלמה ברצועת עזה באה לידי ביטוי בירי רקטות ובתגובות צבאיות הרי שבשנה החולפת נוספו שני אמצעי לחימה חדשים לזירה, הפגנות המוניות המערבות חמושים ושאינם ושיגור עפיפוני תבערה לעבר יישובי עוטף עזה. ההפגנות על גדר המערכת ברצועת עזה נרגעו למשך זמן מסוים הודות למאמצי מערכת הביטחון ומאמצי שותפינו המצרים".
"אבל איש מאתנו לא יודע מה ילד יום. רצועת עזה עדיין רוחשת ומבעבעת, המצב ההומניטרי החמור שם מתודלק על ידי פוליטיקה של שנאה ושיסוי גם פנים פלסטינית וגם כנגד ישראל. יש לנו את הסכסוך הפלסטיני הפנימי בין פתח לחמאס והחלטה של אבו מאזן להפעיל סנקציות כבדות על עזה. כל אלה דוחפות אותנו לקבל החלטות מהסוג של הרע במיעוטו".
"מערכת הביטחון הישראלית סבורה כי פתרון צבאי לבדו לא יוכל להביא לשיפור ארוך טווח במצב בעזה. דווקא השילוב בין עוצמה צבאית, מדיניות ההכלה-החלקית, והדיפלומטיה הישראלית-מצרית, הוא שנשא פירות. אולם הציבור בישראל כך נראה, מתקשה לקבל את ההכלה הזו במיוחד כאשר משמעותה הכבדה של החיים בעורף. ברור לנו שהיינו רוצים שהרשות תחזור לרצועה ותממש את אחריותה אבל בהינתן המצב הקיים אנחנו מקבלים החלטות בהתאם לאינטרסים הישראליים המיידים גם אם הדברים מנוגדים לעיתים לחזון האזורי העתידי שאותו היינו רוצים לראות".
"לתפיסתי לא רק שהמורכבות למול חמאס עזה לא תיעלם. יתרה מכך, רוחה של חמאס ואנשיה זולגים באופן מדאיג גם ליהודה ושומרון. אם חמאס ודרכו נתפסו בעבר על ידי ההנהגה הפלסטינית כבעיה וכאיום הרי שהיום חלקים מן הצבור וחלקים מן ההנהגה הפלסטינית הרשמית רואים בדרכו של חמאס את הפתרון. מגמה חדשה זו כבר החלה לייצר מורכבות אמיתית עבור ישראל".
הנשיא לא ויתר על התייחסות למצב הפוליטי ואמר כי, "דוגמא שלישית של הסלמה ומורכבות נוגעת דווקא לזירה הפוליטית הפנים ישראלית. ממערכת בחירות למערכת בחירות הולכים ומשתכללים האמצעים האלקטרונים להפצת מסרים והנעת הבוחרים. הרפורמות בשידורי התעמולה וחובת השקיפות שהוצעו על ידי ועדת הבחירות המרכזית בראשות השופטת בייניש מבטאות מודעות למורכבות הגוברת של זירת הבחירות במדינה דמוקרטית".
"מטה הסייבר כבר העלה חששות מוחשיים להתערבות זרה במערכת הבחירות דרך המדיה החברתית ודרך ניסיונות חבלה במערכות הבחירה עצמן. כבר כעת אנו נחשפים למבול של מסרים ומסרים שכנגד מניפולציות וסחרירים אשר כל מטרתם לבלבל את הבוחר או הבוחרת, ולהסיט את שיקול דעתם. חלק מהמפלגות מסרבות במודע לעמוד מאחורי מהלכי פרסום ציבוריים".
"הזירה הפוליטית הישראלית מורכבת יותר מתמיד ובעת הזו היא גם נתונה להקצנה בגלל הצורך לייצר בידול בין מפלגתי, ולעורר את ציבור הבוחרים לפעולה, תוך סימון "אנחנו" ו"הם" ויצירת דה לגיטימציה לקבוצות ואישים פוליטיים מימין ומשמאל. יריבויות פוליטיות ורעיוניות הופכות לאויבות של ממש. חמור מכל מערכות השלטון ובראשן מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט הפכו שלא בטובתן וכנגד רצונן לחלק מסוגית הבחירות. אינני צריך להסביר כאן עד כמה מסוכנת מגמה זו לחברה הישראלית ואף לביטחונה של המדינה".
לקראת סיום אמר כי, "מכובדי, הנכסים הדיפלומטיים והביטחוניים שהשכילה ישראל לבנות במשך שבעה עשורים עמדו לנו עד כה בהתמודדות עם האתגרים רבים. ישראל חזקה ואיתנה לעת הזאת. אלו הטוענים מימין ומשמאל כי למול המורכבות ולמול ההסלמה ישראל עומדת חסרת אונים, פאסיבית, טועים ומטעים. איננו פאסיביים. אנו מגיבים ברגישות, בתבונה, בעוצמה, בקטלניות, לאיומים מחוץ ולאתגרים מבית".
"אבל ככל הנראה בתגובתיות של העת הזו אין די. עלינו לנקוט ביוזמה. הצדק עם מארגני הכנס הזה, שכתבו בהערכה השנתית של המכון: מתחייבת חשיבה מדינית וצבאית, עדכנית ויוזמת. אם חפצים אנחנו לא רק להתמודד עם ההסלמה והמורכבות אלא גם לחתור לעיצוב הזירה האזורית והפנימית עלינו לגבש אסטרטגיה ולצאת איתה לפעולה".
ריבלין הציע כי הפתרון למצב בסוריה, הוא מדיני. "ההתנהלות הרעילה של השלטונות האיראנים ניזונה מוואקום שלטוני של אסאד בסוריה, חולשה מבנית של ממשלת לבנון, ומנסיגה של כוחות דמוקרטיים ממעורבות במזרח התיכון. עלינו לעשות כמיטב יכולתנו להשיב את בעלות הברית הקרובות לנו אל האזור אולי במסגרת יוזמה מדינית אזורית".
"הסטטוס קוו בזירה הפלסטינית אינו משרת את ישראל, עלינו להתאמץ לשנותו בעיקר בצעדים בוני אמון לטובתנו ולטובת הפלסטינים גם יחד. הזירה הפוליטית בישראל יכולה וצריכה ליטול אחריות משמעותית יותר על המותר והאסור בה. הסכמות חוצות מפלגות וגושים על כללי המשחק, לא יובילו לטשטוש עמדות ולאובדן בוחרים אלא להתגברות האמון האזרחי בפוליטיקה ולביצור עוצמתנו כחברה וכקהילה. מראשית הציונות ועד ימינו אנו ישראל יוזמת היא ישראל מנצחת. זוהי העת ליזום, זוהי העת לנצח".
נו נו !!
פיך ענה בך-בכם- ולא זר , ובכן אם וכאשר ברצות ה' רוב העם לא יצביע עבור השמאלנים אוהבי רשויות המשפט, על רשויות המשפט לקבל את דין הבוחר ולהרפות מהשלטון אשר נטלו לעצמם שלא כדין.
איך אפשר לא להתקל כל רגע עם סרטון הפרסומת על הנהגים ה"אדיבים" של אגד שאת הסיפורים האמיתים עליהם אנו חווים על בשרינו יום יום
נשיא טיפש וברברן