ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, נשא אתמול בכנס הרצליה נאום תקיף במיוחד, כאשר אמר כי "מובילים אותנו זה יותר משנה ראש ממשלה וממשלה, שהיא חלשה, רופסת וקולנית, גם על פי בכירים מבין חבריה, מתעתעת וקיצונית, שנכשלת שוב ושוב, בהבטחת הביטחון, מקעקעת את רקמת הדמוקרטיה בישראל, כושלת בניהול היחסים עם ארצות הברית ובייצוב מעמדה של ישראל בעולם, מחמיצה שוב ושוב הזדמנויות מדיניות, ומשותקת מפעולה לניהול יעיל של הסכסוך גם בהיעדר 'פרטנר'.
לדבריו, כל זאת "משום שמה שעומד באמת בראש סדר העדיפויות של נתניהו וממשלתו היום, איננו ביטחון ישראל, ואיננו שמירת הדמוקרטיה, ואיננו אחדות פנימית בעם – אלא קידום זוחל וערמומי, מבלי להודות בכך, של אג'נדת 'מדינה אחת' מהירדן לים – אג'נדה המהווה איום ישיר על עצם זהותה ועתידה של ישראל ועל הפרויקט הציוני כולו".
לדבריו, "אנחנו רואים יום-יום אצל הממשלה והעומד בראשה פסיביות, חרדה, שיתוק – במקום ביטחון עצמי, אומץ וכוח להחליט ולפעול. אנחנו רואים קורבניות טבולה ברחמים עצמיים – במקום תחושה גאווה. רואים פיצול ופילוג, הסתת איש ברעהו, גישת 'סכסך ומשול' – במקום טיפוח אמתי של אחדות העם, לצד הזכות לחלוק זה על זה. כל זה מתרחש בניגוד לאינטרס הלאומי, על חשבון כלל האזרחים, בניגוד אפילו לאינטרס של בוחרי הליכוד והימין, בניגוד לצורכי הביטחון שלנו ותוך דרדור מצבה הבינלאומי של ישראל".
לאחר שהמשיך ותקף בחריפות את נתניהו וממשלתו, רמז אהוד ברק על שובו למערכת הפוליטית. "מכאן, אני קורא לממשלה להתעשת. ולחזור מייד אל הפסים. אם לא תעשה כן – יהיה על כולנו, כן, כולנו לקום ממקומות מושבינו, הנוחים והפחות נוחים- ולהפילה, דרך מחאה עממית ודרך פתק הבוחר – לפני שיהיה מאוחר מדי".
במקביל, מדווח זאב קם במקור ראשון כי נתניהו הציע לאהוד ברק את משרד החוץ. וכה הוא מתאר: "בכירים במפלגת העבודה טענו השבוע בעקשנות שחזרה של ברק למערכת הציבורית עמדה על הפרק אך לא מזמן. השיחה עם אותם בכירים מחזירה אותנו כמה שבועות אחורה, ימים ספורים לאחר שנתניהו וליברמן סגרו ביניהם על הצטרפותה של ישראל ביתנו לקואליציה, כשבמקביל התפוצצו השיחות עם הרצוג והמחנה הציוני.
"ביום שישי בבוקר של אותו שבוע שחרר שר הביטחון לשעבר משה יעלון את הפצצה הפוליטית שלו והודיע על פרישה מהממשלה ומהכנסת. לטענת הבכירים במפלגת העבודה, באותו סוף שבוע עלתה לאוויר אופציית אהוד ברק.
"מפלגות האופוזיציה שחררו הודעות נזעמות לעיתונות פחות או יותר בכל רבע דקה והתגוללו על הממשלה הימנית ביותר אי פעם. הביקורת של יעלון בנאום הפרישה שלו הייתה מכה קשה בבטן הרכה, כשמסביב החלו להגיע התגובות הלא מרוצות מכיוון המערכת הבינלאומית, כולל מהממשל האמריקני, בעקבות מינויו של ליברמן לשר ביטחון. אווירת העליהום הייתה בעיצומה. לטענת אותם בכירים במפלגת העבודה, בסוף השבוע ההוא נעשתה פנייה לברק מצד נתניהו, במטרה לבדוק אפשרות למינויו של ברק לשר החוץ.
"אם אין את הרצוג בתפקיד של זה שאמור לרכך את המערכת הבינלאומית עבור נתניהו, מדוע שאהוד ברק לא ישמש בתפקיד הזה?", הסבירו אותם אלו שטוענים שכך התנהלו הדברים. "הרי גם ככה הוא כבר שימש בתפקיד הזה כשהיה שר ביטחון תחת נתניהו". גורמים אחרים במערכת הפוליטית, שנחשפו גם הם לתרחיש הזה, מעריכים בזהירות שהריאיון שהעניק ברק לערוץ 10 באותו סוף שבוע, שבו דיבר על ניצני פשיזם שקיימים בממשלה, נועד מבחינתו להסיר מעל השולחן את האפשרות הזאת.
"כפי שניתן היה לצפות מראש, איש מהצדדים אינו מוכן לאשר שאכן הופנתה הצעה כזו לברק או אם אפילו מישהו הרהר באופציה כזו. בסביבת נתניהו הכחישו את הדברים בתקיפות, ואילו בלשכת ברק העדיפו שלא להגיב ולא להתייחס. ובכל זאת, אי אפשר שלא לתהות איך הייתה מתנהלת לה ממשלת נתניהו הרביעית כשמצדו האחד יושב שר הביטחון ליברמן ומצדו השני שר החוץ ברק" – כותב זאב קם.
