הכנסת נערכת לקראת ההצבעה על חוק ההסדרה שצפויה להתקיים עוד לפני השעה 00:00. לפי שעה מסתמן כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהצהיר כי יגיע להצביע בעד החוק, לא יהיה נוכח בשעת ההצבעה בשל אילוצי לו"ז.
בתוך כך, הסיעות החרדיות צפויות לתמוך בחוק ובכך להס=בטיח את אישורו. ח"כ אורי מקלב הסביר בראיון ל'קול ברמה' את פשר השינוי בעמדת מפלגתו (לפני מספר חודשים הודיעו חברי הכנסת של 'דגל התורה' כי יתנגדו לחוק. ב.ב.): "חוק ההסדרה הנוכחי הוא לגיטימי ויעזור גם למודיעין עילית, החוק הקודם שדיבר גם על עמונה היה מסבך את ישראל ולכן התנגדנו לו ב'דגל'".
בדבריו רומז מקלב לאחד המוקשים המשפטיים המרחפים כעננה כבדה מעל הערים החרדיות שמעבר לקו הירוק. ראו בהרחבה כאן.
כזכור, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר היום לאחר פגישתו עם ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי כי הוא מתכוון להגיע להצבעה הלילה על חוק ההסדרה. "מעולם לא אמרתי שאני מבקש לדחות את זה. אמרתי שאנהג לפי האינטרס הלאומי כפי שאני מבין אותו".
נתניהו אמר כי הוא עדכן את הממשל האמריקאי לגבי הכוונה להביא את החוק להצבעה וכי הוא מתכוון להגיע לכנסת מיד אחרי שינחת בישראל כדי להשתתף בהצבעה. הוא הוסיף כי הוא "חושב שצריך לעדכן ידידים. וזה מה שעשיתי, ואכן אגיע הערב להצבעה".
"אני נוהג באחריות ולא לפי תכתיבים כאלה ואחרים. היה חשוב לי התהליך הזה כי אנחנו משתדלים להתנהג כך עם ידידים בוודאי עם ידידים טובים". ראש הממשלה הוסיף כי "היה חשוב לי התהליך הזה, כי אנחנו מנסים לפעול ככה, בוודאי עם ידידים טובים מאוד".
החוק היה אמור לעלות להצבעה כבר בשבוע שעבר, אך נדחה בשל מאות הסתייגויות ודיון שנמשך שעות ארוכות בוועדה המיוחדת. לאחר שעברו על כל ההסתייגויות, אישרה הוועדה המשותפת בשבוע שעבר את החוק לקראת הבאתו למליאה.
"חוק ההסדרה" המקורי נועד להסדיר את מעמדם של היישובים היהודיים ביהודה ושומרון. החוק מבקש לקבוע כי תושבים שבנו את ביתם על קרקע מעבר לקו הירוק בעידוד או תמיכת המדינה לא יפונו, והבעלים החוקיים של הקרקע יקבלו פיצוי כספי תמורתה. פינוי, הובהר בהצעה, יתאפשר רק במצב של הסכם עתידי.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מטרת הצעת החוק היא לאפשר את הסדרתם של יישובים ביהודה ושומרון שנבנו או הורחבו ללא הליך תכנון מסודר על ידי אזרחים ישראלים בתום לב, או שהמדינה הייתה שותפה בהקמתם ובבנייתם. הריסה של מבנים ומתקנים ביישובים ישראליים כאלה משמעותה פגיעה קשה במי שמתגורר בהם".
באופן הזה, טוענים יוזמי החוק, הם מאזנים בין פגיעה במי שהתיישבו על הקרקע בסיוע ועידוד המדינה לבין הפגיעה בקניינם של הבעלים הרשומים של קרקע מוסדרת. "הצעת החוק מכירה בצורך להסדיר יישובים ושכונות, ובכך שהסדרתם היא פתרון מידתי וראוי יותר מהחרבת יישובים או בתים של עשרות ומאות בתי אב", נכתב.
