אבי גבאי, היושב ראש החדש של מפלגת העבודה, הוא כל מה שלא שמאל במדינה וכלל לא ברור כיצד זה הצליח להשתלט על מפלגה בה חברים אנשים דוגמת סתיו שפיר הרדיקלית, יוסי יונה הקיצוני ומרב מיכאלי הפוסט-ציונית.
גם העובדה ששלי (היי, זאת שלי) יחימוביץ' המזוהה אף היא עם השמאל הקשה, תמכה בו, מעוררת לא מעט תהיות. דומה שאת סך כל השאלות ניתן לפטור בתשובה אחת בלבד – נתניהו. נתניהו הוא סדין אדום ומכנה משותף בין כל חלקי השמאל הישראלי שמשווע להדיחו.
אבי גבאי נותן לכאורה תקווה למחנה שהולך ומצטמק מיום ליום עם כל פיגוע נוסף או סרבנות ערבית סטנדרטית. אבל מיהו אבי גבאי ומה אנו יודעים עליו? לפני שנענה לשאלה הזו נזכיר כי דעת הקהל בעידן הנוכחי כבר אינה מושפעת כבעבר מהתקשורת.
קרנן של מהדורות השבט, אותן מהדורות מרכזיות של חדשות בטלוויזיה, ירדה בצורה דרסטית בתקופה האחרונה, ובכלל, תכניות אקטואליה שבעבר נתנו את הטון, המליכו ראשי ממשלות והדיחו שרים, כבר אינן מצליחות לייצר את אותו שיח ציבורי משמעותי מהעבר.
כל זה נועד להסביר איך שלמרות הרוח הגבית לה זוכה גבאי מרגע היוודע תוצאות הבחירות, הגוש בראשו הוא עומד – גוש השמאל – אינו מצליח בשלב זה להציג אלטרנטיבה של ממש לשלטון הימין גם כאשר מציגים את הסקרים המוטים ביותר שמאלה.
ועכשיו לגבאי עצמו, המיליונר שמתהדר בכך שגדל במעברה ירושלמית. אבי גבאי הוא בחור צעיר יחסית בנוף הפוליטי ולא רק מבחינת הניסיון הפוליטי. הוא נולד לפני פחות מחמישים שנה בשכונת בקעה בירושלים. ילד שביעי בין שמונה אחים ואחיות. הוריו, כך נראה, לא עסקו בבכיינות קלאסית אותה מאדירים בשמאל הישראלי.
די סביר להניח שהם היו מתנגדים להגדרה "שכבות מוחלשות". העובדה שבנם, יושב ראש מפלגת העבודה (מפא"י ההיסטורית), הוא בעל שני תארים אקדמאיים, מדברת בעד עצמה. גם העובדה שמגזין 'פרובס' העריך את הונו בעשרות מיליוני שקלים, מאשרת זאת.
עמדותיו הכלכליות אינן בגדר חידה, הן תעלומה של ממש לנוכח עמדותיהם הקיצוניות של חברי כנסת במפלגתו. שפיר שהוזכרה לעיל היא זו שהגתה את חוק השכירות ההוגנת שאושר לאחרונה במתכונת מאוד מעודנת. אבל שפיר היא רק אחת מני רבים. כמוה גם מיקי רוזנטל, שלי יחימוביץ' ושורה ארוכה של חברי כנסת בעלי תפיסות שחלק מרקסיסטיות וחלקן סתם הרסניות. הצד השווה שבהן שהן מבקשות להגדיל את ההוצאה הציבורית ואת המעורבות הממשלתית במשק. בדיוק הפוך מכלכלה חופשית וצומחת.
גבאי עצמו החל את דרכו בשירות הציבורי באגף התקציבים באוצר. כמו הרבה "נערי אוצר", הוא מצא את עצמו בשוק החופשי, בחברה מפוקחת על ידי הממשלה, במקרה הזה, בזק. שימו לב לתפקידו הראשון באוצר – רכז צוות תקשורת. וכל מסקנה בעניין טוהר כפיו על אחריותכם בלבד.
הוא טיפס מהר מאוד במעלה הדרגות בבזק עד שהפך למנכ"ל החברה. ולא, זה לא מובן מאליו גם עבור אדם עם שני תארים אקדמאיים רלוונטיים (כלכלה ומנהל עסקים). על מנת להגיע לראש הפירמידה בחברה כה גדולה חייבים כישורים וקשרים. לגבאי היו משניהם והרבה.
לא נתייחס לקופה היפה שעשה המנכ"ל הצעיר, אלא לעובדה שהוא התמנה לתפקידו בתקופה מאוד קריטית לבזק. בתקופה בה הרגולציה שהוטלה עליה הייתה קשה מנשוא. למרות זאת הצליח לשמור על רווחיותה. היום, אחרי שמנכ"ל משרד התקשורת הנוכחי נשלח להארכת מעצר בעקבות החקירות סביב בזק ובנותיה, יש מי שמרנן כי קשריו של גבאי במגזר הציבורי הועילו לבזק מול הפקידות במשרד התקשורת.
אבל גם משמיציו לא יוכלו לקחת ממנו את העובדה שהצליח לנווט את הספינה הכבדה והענקית הזו ששמה בזק במים סוערים. וכאן חוזרת הקושיה עמה פתחתי את דבריי. גבאי של בזק היה קפיטליסט שלא היסס לקצץ בשעות עובדים ואף לפטרם על מנת לשמור על שורת הרווח של החברה. יהיו שיראו בכך התעמרות בעובדים ויהיו שיראו בכך שוק חופשי בריא ונכון. אבל איך תוכל תפיסת עולם כזו לדור בכפיפה אחת עם השמאל הקיצוני שגבאי הועמד בראשו.
אגב, גבאי לא הספיק לכהן זמן רב תחת אלוביץ', קצת יותר משנתיים לאחר שאלוביץ' רכש את השליטה בקבוצת התקשורת הגדולה בישראל, גבאי פרש מתפקידו והוחלף על-ידי המנכ"לית הנוכחית, סטלה הנדלר. על כישורי הניהול שלו אין עוררין, אבל על סיכויו מול כרישי העבודה ומול כישורי הזגזוג של יושבת ראש התנועה, חה"כ ציפי לבני, לא מעט מערערים.
גורם במפלגת העבודה אמר לנו השבוע כי גבאי אולי נראה צעיר ומזיע, אבל הוא בעל יכולת תמרון נדירה וכושר הסתגלות פנומנאלי. "אל תשפטו אותו לפי עברו, חכו ותראו שהוא יצליח להביא לעבודה קהלים חדשים ובעיקר צעירים שאינם מחויבים לעמדות הסוציאליסטיות של המפלגה". אשרי המאמין.
כך או כך, בעוד שנה וחצי תתקיימנה הבחירות לרשויות המקומיות. זו תהיה שעת המבחן הראשונה של גבאי כמי שעומד בראש המפלגה הגדולה ביותר באופוזיציה. בינתיים כל מה שנותר לנו הוא לעקוב אחרי אמרות השפר שלו, דוגמת בנייה ממשלתית של מאות אלפי דירות (על חשבון מי?) והסטת תקציבים מההתיישבות ביהודה ושומרון לטובת תושבי דימונה (שגם כך אינם מקופחים).
ולחשוב שהאיש שכאשר מונה לשר להגנת הסביבה חששו בארגוני הירוקים שהוא יעדיף את טובת התעשייה על פני הגנת הסביבה, הוא זה שעומד היום בראש המחנה המזוהה עם הירוקים…
הגזמתם, זו נראה כמו כתבה מוזמנת ממשפחת נתניהו..
"אידישע טעגליכע נייעס" איננה צריכה להעמיד את עצמה כפטרון לימין החילוני (גם לא לדתי…) במדינה, הקפידו על אתר חרדי חסידי נקי לטובת כולנו.