נתניהו לבנו של רבין: "מבין את כאבך, אני קורא לפיוס לאומי ולאחווה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב אחר הצהריים (ד') להאשמות שהפנה כלפיו יובל רבין, בנו של ראש הממשלה רבין ז"ל, בטקס האזכרה שנערך מוקדם יותר בהר הרצל.

רבין הבן אמר בין היתר כי "רבין לא ברח מאחריות ולא התבכיין". נתניהו הגיב לדברים בישיבה מיוחדת שנערכה בכנסת: "תתפלא, יובל, אני מבין את הכאב שלך אל מול גלי ההכפשות וההשמצות נגד אביך. אתה פנית אליי, ואני מרים את הכפפה, אני קורא לפיוס לאומי ולאחווה".

בדבריו בהר הרצל אמר יובל רבין גם כי "רשימת ה'בוגדים' מתארכת מיום ליום. לבנק המטרות מצטרפים חדשות לבקרים – מרמטכ"לים, מפכ"לים, וראשי מוסד, ואין מי שיגיד 'עד כאן, עצרו את הטירוף הזה'".

נתניהו הגיב כאמור לדברים בנאומו בכנסת, ואחרי שקרא לפיוס לאומי ולאחווה הוא אמר כי "עשיתי זאת פעמים רבות בעבר, אבל לאור קריאתך המרגשת אני שב וחוזר על המסר הזה במלוא העוצמה: אני קורא להתאחד סביב העקרונות הביטחוניים והמדיניים המשותפים היום לרוב העם".

נתניהו הוסיף בנאומו בכנסת: "החשש של רבין וגם שלי היה שהסכם אוסלו יביא לפרימת הביטחון ועליית הטרור המופנה כלפינו מהשטחים הפלסטיניים, ולכן היה צריך להביא גישה מעודכנת אל מול גלי הטרור.

לדעתי יצחק רבין הציג תפיסה מעודכנת זו מעל הדוכן הזה חודש לפני הירצחו. אמרתי בהר הרצל שרוב רובו של העם, רוב מכריע בעם, יכול להתאחד סביב עיקרי תפיסה זו, כמובן עם השינויים המתבקשים לאור עליית האיסלאם הקיצוני".
נתניהו בנאומו בהר הרצל. צילום: לע"מ

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, אמר בטקס בכנסת: "רבין נרצח ברצח פוליטי מובהק. הרוצח הנתעב לא הסתיר זאת כשדיבר על כך לפני הרצח ולאחריו. הוא ביקש לחסל ולהסיר את מנהיג ישראל מהדרך בה הוביל את העם באופן דמוקרטי. הוא ביקש לבלום החלטות ריבוניות של ממשלת ישראל שקיבלה את אמון הכנסת, בית הנבחרים של העם.

"אין להכחיש ואין להסתיר – הרצח בא על רקע מחלוקת ציבורית קשה ביותר בנוגע להסכם עם הפלסטינים.
22 שנה חלפו מאז אותן שלוש יריות שפילחו את לב האומה. 22 שנה שהחברה הישראלית מתמודדת עם השלכות אותו מוצאי שבת מר ונמהר של ארבעה בנובמבר ואין היא מוצאת מנוח".

הרצוג אמר עוד: "תפקידה של הנהגה הוא לחדול משנאה ולמנוע השנאה. חובתה לא לקרוע את העם לחתיכות. תפקידה של הנהגה הוא לשמור על ישראל מאוחדת ודמוקרטית, שמסוגלת לנהל ויכוחים פנימיים ולקבל הכרעות בכבוד, קשים ככל שיהיו, ללא שנאה וללא אלימות. כן, לקבל הכרעות קשות וכואבות, ורבין לא פחד מהכרעות – אבל תוך שמירה נוקשה של כללי יסוד דמוקרטיים בסיסיים".