ההתחממות בדרום: שתי חדירות, עוד לפני צעדת החמאס לכיוון הגבול

(בוידאו: החדירה הראשונה השבוע)

תוך פחות מ-72 שעות סופגת אוגדת עזה חדירה שנייה לשטח מדינת ישראל תוך חציית גדר וניצול תורפות של מערכות האיסוף והתצפיות כולל כוחות הסיור והעתודה בשטח. הפלסטינים שחיים מערבית לגדר מכירים היטב את התורפות של אופן הפעילות הצבאית מזרחית לגדר. באמצעות הידע המצטבר הם מצליחים לחדור פנימה לשטח ישראל.

הלילה (שלישי) אומנם היה מזג אוויר קשה, ולמרות שהתקבלה אינדיקציה על הגדר למגע קל, הכוח החליט לשלול אפשרות של חדירה. בחקירה שבוצעה לאחר מכן התברר כי שלושת הפלסטינים שנתפסו כשברשותם רימוני יד וסכינים, בני משפחה אחת המתגוררים ברפיח, קרעו רק מיתר אחד בגדר כדי לא לעורר חשד ונכנסו במהירות לצד הישראלי.

לפי הערכות, הם הלכו במשך כשש שעות עד כמעט לשער הכניסה למרכז לאימוני יבשה של צה"ל בצאלים ובמרחק של 100 מטר מטרפיאדה הומה בחיילים שממתינים להסעה. "לראות באזור בדואים זה לא אירוע חריג", סיפר אחד החיילים. "להבין עכשיו שהיו להם רימונים וסכינים זה חמור מאוד ומדאיג. ברור לכולם שהם יכולים היו לעשות פיגוע".

הפרשן הצבאי אמיר בוחבוט כותב כי השאלות הקשות שעולות בצה"ל על רקע אירוע החדירה ושעליהן יצטרכו לענות באוגדת עזה הן בעיקר אם הפלסטינים חדרו על בסיס מידע מודיעיני, כיצד גילו את נקודת התורפה, ומדעו חתכו רק מיתר אחד. התחקיר המבצעי יצטרך להשיב מדוע באו החשוגים עם רימונים וסכינים ומדוע לא עשו בהם שימוש נגד אזרחים וחיילם ששהו מחוץ לבסיס. בין היתר, ייבדק אם נעזרו החשודים בגורם ישראלי ובכלי רכב, מדוע נשללה בצה"ל חדירה בלילה, איך המכ"ם לא זיהה תנועה חשודה והאם בוצע סיור רגלי לאור האינדיקציה בלילה.

יוחאי עופר כותב במקור ראשון כי תרחיש הגיוני הוא שהם לא נשלחו רק כדי לבצע פיגוע אלא גם לבדוק ערנות ולגלות מתי יעלו עליהם הכוחות. החדירה הזו חושפת שניתן לחדור לשטח הארץ גם מעל הקרקע, דרך הגדר, ולאו דווקא נדרשת עבודת חפירה במנהרות של חודשים ארוכים. לכן זהו אירוע שצריך לעורר מחשבה רבה אצל מפקדי הצבא והאזור.

אירוע החדירה הראשון, בתחילת השבוע, הביא גורמים בפיקוד דרום למתוח ביקורת על ההתנהלות של הכוחות באוגדת עזה בתגובה וניהול האירוע בו חדרו ארבעה פלסטינים באור יום לשטח מדינת ישראל, הציתו כלים הנדסיים של צה"ל ושבו לשטח הפלסטיני מבלי שהכוחות שהוקפצו לזירה יצליחו לעצור אותם או לפגוע בהם.

גורמי הצבא טוענים כי ניתוח הסרטון שהופץ בכלי התקשורת הפלסטינים מגלה כי מדובר בכוח מיומן מאוד, ככל הנראה מהזרוע הצבאית של החמאס גדודי עז א-דין אל-קסאם. "מבנה הגוף וכושר הריצה הגבוהה גם כשטיפסו את תלולית העפר שכוחות ההנדסה הרימו בשטח, נתיב החדירה, האופן בו הגיעו במהירות אל הגדר והמיומנות בה חדרו את גדר המערכת, הביטחון העצמי שהפגינו בפעולה לא משאירים יותר מדי ספק כי לא מדובר בפעולה חובבנית. מדובר בחוליה שמאחוריה עמד כוח גדול יותר שתכנן, פיקד ולבסוף גם דאג לתעד".

לדברי גורמי הצבא, אוגדת עזה קיבלה משאבים, אמצעי תצפית וכוח אדם מיומן נוסף על סדר הכוחות הקיים כדי להתמודד עם תרחישים מורכבים הרבה יותר מאירוע החדירה ובמיוחד כדי לאבטח את הכלים שעולים מיליוני דולרים ומעל לכול את הכוחות הפועלים על קו הגדר. בהתאם לפעילות הביטחון השוטף כפי שאישר הרמטכ"ל גדי איזנקוט, הוחלט לאבטח את הכלים ההנדסיים שלא בזמן עבודה בשיטה מרחבית מתוך הנחת עבודה שהכוח ינוע במהירות לסכל התקרבות לגדר המערכת או במקרה הגרוע לפגוע במחבלים שיחדרו את הגדר.

"אירוע שבו חודרים מחבלים לשטח ישראל וחוזרים לשטח הפלסטיני מבלי שנעצרו או נפגעו מנוגד לכל היגיון מבצעי של צה"ל. זה לא עומד בסטנדרטים", אמר אחד הגורמים והוסיף, "מדובר בכשל מבצעי ואי אפשר להתייחס לכך אחרת. אני מעריך שבמידה ורביעיית המחבלים היו נתקלים בכוח צבאי היה מתבצע ירי מהשטח הפלסטיני לסייע להם. פצצות מרגמה או אולי נ"ט. אף אחד בצד הפלסטיני לא היה מקריב אותם. עכשיו כל הצוותים ההנדסיים חוששים שלא ממלכדים להם בלילה את הכלים".

בצה"ל לא מקבל את הביקורת, מתפעלים מזמן התגובה של הכוח בשטח ומתגאים בכך שהכוח הניס את המחבלים ומנע פגיעה חמורה יותר של הכלים. מדובר צה"ל נמסר כי "מרגע זיהוי החשודים ועד להגעת הכוח עברו דקות אחדות, זמן מהיר להקפצת הכוח למקום האירוע, בהתאם למיקומו בשטח. בעקבות הגעת הכוח ברחו החשודים בטרם הצליחו לממש את כוונתם. מתחקור הכוח עולה כי פעל כמצופה".

בנוסף, ביום ראשון הייתה זו מערכת 'כיפת ברזל' שהופעלה לאחר זיהוי של מספר שיגורים לשטח ישראל. בתחילה היה זה נראה כמו מטח נרחב, אך בדיעבד התברר, לפחות על פי הודעות הצבא, כי לא נורו רקטות באותו אירוע אלא שמערכות היירוט הגיבו לירי מקלע כבד. בתחקיר חיל האוויר קבעו כי לא הייתה טעות אנוש או תקלה טכנית. מפקד מערך ההגנה האווירית, תא"ל צביקה חיימוביץ, הסביר כי קיימת רגישות יתר של המערכת לאור המתיחות מול רצועת עזה.

עופר כותב כי האירועים הללו מוסיפים להוכיח כמה השגרה מתוחה בגבול הרצועה, במיוחד בשבועות האחרונים, ומראה עד כמה העצבים קצרים ועד כמה הקפיץ דרוך. שני אירועי החדירה, ותקרית ירי המקלעים שהובילה להפעלת 'כיפת ברזל', עלולים להיות הפרומו לשבועות הבאים, וראשיתם כבר ביום שישי הקרוב, כאשר כוחות גדולים של צה"ל עתידים ייפרסו באזור הגדר לקראת הפרת הסדר הנרחבת, בחסות חמאס.

מספר גדודים יתגברו את האזור, אחרי שחיל ההנדסה כבר פעל בשטח והציב במרחב גדרות תיל כדי למנוע ממפירי הסדר להתעמת עם הכוחות. ההנחיות יהיו לבצע ירי לפלג גוף תחתון בכל מצב בו מישהו ינסה לחבל בגדר או לחדור לשטח הארץ.

אירועי 'יום האדמה' וצעדת חמאס ביום שישי, צפויים כאמור להוות את החימום לקראת המופעים המרכזיים בשבועות הקרובים. 'יום האסיר' באמצע החודש הבא, ואחרי כן 'יום הנכבה', העברת השגרירות האמריקנית לירושלים שעלולה להבעיר את השטח, גם ביהודה ושומרון, וחודש הרמדאן, המועד לפורענות מדי שנה. גזרת עזה היא חבית נפץ תמידית, ואל הבערה הזו מצטרפים גם אירועי הימים האחרונים שלא מוסיפים גרם אחד של שקט, ואולי רק מעוררים עוד סיבה לדאגה.

כמובן שאנו, יהודים מאמינים בני מאמינים, יודעים כי המוסר ההשכל הנלמד מכל אירועים אלו, מלמדים אותנו שוב ושוב כי אם ה' לא ישמור עיר, שווא שקד שומר, וכי למרות ההשתדלות הנדרשת מצד כוחות הביטחון, על מנת להצליח במשימה, יש צורך בעיקר בסייעתא דשמייא.