בעקבות ההצהרות של גורמים שונים, ביניהם של הנגיד לשעבר, סטנלי פישר והנגידה בהווה, קרנית פלוג, לפיהן הריבית בארה"ב ובעקבות כך גם בישראל צפויה לעלות ולהגיע ל- 3.5% – 4%, דנה היום (ב') ועדת הכספים בהיערכות בנק ישראל לכך ובפעולות שעליו לנקוט על-מנת למנוע מצב שבו נוטלי משכנתאות לא יוכלו לעמוד בהחזרי המשכנתא ואף יגיעו לחדלות פירעון.
חברי הוועדה דרשו מבנק ישראל להורות לבנקים ליידע את הציבור על דבר האפשרות של עליית הריבית ועל האפשרות לעבור למסלול בריבית קבועה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני דרש מאנשי בנק ישראל לצאת בהנחיות לבנקים בעניין בתוך שבוע ימים.
חברי הכנסת שיזמו את הדיון הסבירו כי מניעת מצב של חדלות פירעון של לווים רבים הוא אינטרס משותף לבנק ישראל, לבנקים ולמשקי הבית. הריבית האפסית יצרה מצב של היעדר אלטרנטיבות להשקעה, לעליית מחירי הדיור, לעלייה חדה מאוד בשיעור נטילת המשכנתאות ובמיוחד משכנתאות בריבית משתנה. "הדבר חושף את הלווים לסיכון גדול" אמר ח"כ אלי כהן. סטנלי פישר מעריך שבעוד 3 עד 4 שנים הריבית תהיה 3.5% – 4% בארה"ב וזה יוביל לעלייה גם בישראל.
קרא עוד:
[postim]
עפ"י הנתונים הרשמיים, למעלה מ- 60% מהאשראי ניתן בריבית משתנה, חלקו בפריים וחלקו בריבית משתנה. המשכנתא הממוצעת עומדת על כ- 600 אלף ₪ אך יש זוגות צעירים שלוקחים הלוואה של 800 אלף ₪ עד 1 מיליון ₪ ויש כאן חשיפה גדולה מאוד לסיכון. עליה של כזאת של הריבית עשויה להוביל לתוספת נטו של כ- 1,000 ₪ ויותר להחזר החודשי וזה מעמסה עצומה למי שמשתכר שכר ממוצע. לדרישת חברי הכנסת, על הבנקים למשכנתאות לפנות ללווים ולהציע להם למרות שהריבית כעת אפסית, לעבור לריבית קבועה, כאשר מבטיחים שלא יילקחו מהם דמי טיפול, כפי שנעשה בעבר במקרים דומים. זה מהלך שבו אף אחד לא מפסיד ממנו. הלווים יוכלו לגדור את עצמם, אמנם לשלם קצת יותר אך לישון בשקט".
ח"כ נחמיאס ורבין הציגה את נתון השיא שנשבר בחודש האחרון בתחום נטילת משכנתאות: 6.5 מיליארד ₪. "הציבור עדיין לא רואה את הרפורמה בדיור ועלינו להיות איפה שהציבור נמצא ולא לקוות שההשקעה בדירות תרד". מגבלת גובה המשכנתא הניתנת בריבית פריים היא נכונה. צריכים לייצר חלון הזדמנויות עם הכרעה מתי הוא נפתח, כשמרגישים שיש עדיין זמן עד לעליית שיעור הריבית, כי בארה"ב יעלה לפני העלייה בישראל ולבנק ישראל יהיה זמן להכין את הציבור בארץ. יש להוריד את העמלות על הטיפול במשכנתאות, שם יש שכבת שמנת עבה שמוטלת על ערימות הניירת למשכנתא או למחזור משכנתא".
גפני לבנק ישראל: הנחו את הבנקים ליידע את הציבור לגבי הצורך לבחון העברת המשכנתא למסלול עם ריבית קבועה
ראש המטה של המפקח על הבנקים בבנק ישראל, טלי קיסר: "המפקח נקט בצעדים להקטנת הסיכון על הלווים למקרים בהם הריבית תעלה, גידול ניכר באבטלה וגם אם מחירי הדיור ירדו. כיום, אכן ריבית נמוכה, מחירי דיור עולים, אין אפיקי השקעה, קצב הגידול בלקיחת משכנתאות גדול מאוד. הצעדים נועדו גם להקטין הסיכון ליציבות הבנקים. המטרה שמשק בית לא ייקח יותר מנתח מסוים מההלוואה בריבית משתנה. עד לפני שלוש שנים הריבית היתה מעל 3% וב- Circle הכלכלי הריבית תעלה ותרד. ניתן לעורר את הציבור למה יקרה אם התנאים ישתנו ונבחן את צעדינו בעניין".
סגנית המפקח על הבנקים, עודדה פרץ, אמרה שלא תמיד ניתן למנוע מבנק למשכנתאות להימנע מגביית קנס על מחזור משכנתא או שינוי מסלול: "כאשר לווה לוקח הלוואה ומתחייב לזמן כנגד זה הבנק מגייס מקורות וכשהלקוח פורע את ההלוואה לפני המועד הוא כאילו מפר חוזה. אם הריבית במשק ירדה נגרם לבנק נזק בגובה ההפרש והסכום הזה בא לפצות את הבנק כתוצאה מירידת הריבית והלווה פרע את ההלוואה. אך אם לווה לקח בריבית פריים אין היוון. אם לקח בריבית משתנה ורוצה לעבור לריבית קבועה אין בעיה ואין קנס. לא לכל לקוח כדאי בוודאות לעבור לריבית קבועה".
בסיכום הדיון, דרש היו"ר גפני מנציגי בנק ישראל להוציא בתוך שבוע ימים, הנחייה לבנקים למשכנתאות, ליידע את הציבור לגבי הצורך לבחון העברת המשכנתא או החלק הארי שלה למסלול עם ריבית קבועה לצורך הורדת רמת הסיכון שלהם.
אילוסטרציה: יוסי זמיר – פלאש 90
למנוע הטעייה, עדיין כדאי מאד לקחת הלוואה בריבית פריים.
אם תתחיל מגמה של העלאת ריבית יהיה מה לשקול, אבל מעכשיו להפסיד בודאי כדי לא להיכנס לסיכון בהמשך, זה לא מוצדק.
למרות שיסוד הטענה נכונה. השינוי של ריבית פריים הוא עצום. [אני דווקא היום מרוויח מהשינוי כי לקחתי כאשר היה למעלה..]
צריך לקחת בחשבון שאם הריבית עולה יש סיכוי סביר שהאינפלציה עולה, למרות שדבר זה הוא דבר והיפוכו, פעמים רבות מידיי שתי התופעות הללו נגרמות מסיבות אחרות. [זה אחד הדברים שמכבידים על שיפור הכלכלה בדרך רגולטורית, שכרגיל צריך 'לכבות שריפות על ידי מה שמלבה את חלק מהאש'.
ואם אכן כך יהיה, אז את ההפסד מהעלייה החדה בהחזר החודשי בעקבות עליית הפריים, תקזז עליית יתרת ההלואה מפני עליית האינפלציה.
משום כך אני ממליץ להמשיך לשאוף לכמה שיותר פריים.
ועוד חזון למועד, אולי ההמלצה תשתנה בהמשך. צריך לעקוב.
לסיכום יו"ר ועדת הכספים עם כ מומחיותו בתחום, כנראה נתן המלצה שגויה. אלא אן יש דברים שהוא יודע ואנחנו לא.